גרמניה עומדת לתקן עוול ישן, ולהחזיר למַפתח ההגייה של האלפבית הגרמני שמות יהודיים שהנאצים מחקו ממנו עם עלייתם לשלטון, כמו דוד, נתן וזמואל (שמואל). השמות שקבעו הנאצים במקומם משמשים גרמנים עד היום, ואלה אינם מודעים ברובם לשורשים האנטישמיים של קביעת השמות החדשים.
השינוי יוכנס ללוח האלפבית הפונטי של גרמניה, מַפתח שבו לכל אות מוצמד שם קוד המתחיל בה, כדי ששני דוברים שאינם מסוגלים לשמוע היטב זה את זה, למשל בשיחת רדיו או טלפון שבה הקו אינו נקי, יוכלו להבהיר לבן שיחם כיצד לאיית את המילה שהם רוצים לבטא. שם הקוד עשוי להיות שם פרטי של אדם, שם של מקום יישוב או כל מילה אחרת בשפה.
מדובר באותה שיטה המשמשת דוברים גם בהקשרים יום-יומיים למדי, כמו הכְתבה של כתובת אימייל דרך הטלפון, שבה מצדו האחד של הקו אומר הדובר "M", ואז מצרף את ההבהרה "כמו ב'אימא'", כדי שבן שיחו לא יחשוב שהתכוון ל-N, הדומה לה מאוד בצלילה.
מפתח פונטי שכזה קיים בגרמניה עוד מהמאה ה-19, אבל ב-1934, אחרי עליית הנאצים לשלטון, מיהרו אלה למחוק ממנו שמות שנשמעו להם "יהודיים מדי", במסגרת הדרתם של היהודים מכל תחומי החיים. כך למשל "דוד", ששימש אז להמחשת D, הוחלף ב"דוֹרה", השם "זמואל" ששימש להמחשת S הומר ב"זיגפריד", ו"נתן" לביטוי N פינה את מקומו ל-Nordpol (הקוטב הצפוני).
אף שבשנים שעברו מאז נפילת הנאצים שונו כמה מהמילים בלוח הפונטי, מילים אחרות, ובהן אלה שהחליפו את השמות היהודיים, נותרו על כנן, ודוברים גרמנים כלל לא ידעו שיש בהן שרידים של האידיאולוגיה הנאצית.
לקריאה נוספת: מכונת "אניגמה" נאצית נמצאה במצולות
מיכאל בלומה, הנציב למאבק באנטישמיות של מדינת המחוז באדן-וירטמברג, התוודע לשורשיהן של המילים, ובעקבות זאת פנה למכון התקנים הגרמני וביקש ממנו לחזור להשתמש באלפבית מהעידן הטרום-נאצי כמחווה ליהודים. המועצה המרכזית של יהודי גרמניה הביעה תמיכה בצעד שלו, והמכון נענה להצעה.
כעת יוחזר לתוקף מפתח ההגייה הישן, והוא ישמש במקביל למפתח הקיים. כך או כך, שניהם ישמשו רק עוד לזמן קצר: בשנת 2022 צפויה להיות מושלמת רפורמה שבמסגרתה יוצמד לכל אות בלוח הפונטי שם של עיר. ההחלטה לקיים את הרפורמה נובעת בין השאר מהתחושה שמפתח ההגייה הישן אינו משקף את הגיוון באוכלוסיית גרמניה של ימינו.
