קבינט הקורונה עדיין מכונס הערב (יום ד') ודן בהידוק הסגר, ברקע מספרי הנדבקים הגבוהים שאותרו היום. בפני השרים עומדות שתי אפשרויות: הכרזה על מצב חירום שבמסגרתו תיאסר יציאה מהבית, או הטלת הגבלות חמורות על המשק וגיבוש מתווים מצומצמים להפגנות ותפילות. מוקד הדיון סובב כעת סביב סגירת המשק, שלפי הערכות באוצר עלולה לגרום הפסדים קשים.
במסגרת מצב החירום שמוצע, יוטל סגר כמעט הרמטי. מלבד איסור יציאה מהבית, לא יתאפשר לצאת לעבודה למעט בעבודות חיוניות והמשק ייסגר כליל. מנגד, באפשרות של ההגבלות החמורות, ייתכן שמספר העובדים במשק יצומצמם ב-50% ומספר העובדים במגזר הציבורי יצומצם ל-30%. לצד זאת, תוגבל התחבורה הציבורית וייסגר לטיסות יוצאות נמל התעופה בן גוריון.
נתניהו: "המצב קשה. יש פה סכנת חיים"
במקרה שיוכרז מצב חירום, לא יתקיימו הפגנות כלל, או שמא יתאפשרו הפגנות כאלו סמוך לבית. במקרה שיחליט קבינט הקורונה על הידוק הסגר ללא הכרזה על מצב חירום - יובא מתווה שבמסגרתו יוכלו להתאסף בין 100 ל-200 איש בקפסולות של 20.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בדיון כי "אנחנו הולכים לסגר מלא בלאו הכי בגלל התחלואה, ולכן עדיף עכשיו, בחגים, במחיר כלכלי נמוך ולא אחרי החגים במחיר כלכלי גבוה". בסרטון שפרסם הוא אמר: "המצב קשה. יש עלייה תלולה. אנחנו צריכים לקבל החלטות. הן קשות. צריך להבין שיש פה סכנה לחיים ולכן אין ברירה. נקבל את ההחלטות הקשות ונציל חיים".
שר הביטחון בני גנץ שוחח עם ראש הממשלה נתניהו וקרא לו ללכת לסגר מלא, ובהקדם. "צריך לעצור את ההדבקות במינימום פגיעה בפעילות עסקית חיונית", אמר גנץ לנתניהו. "עדיף עכשיו מאשר בעוד חודש, כשגם הפגיעה תהיה גבוהה יותר וגם האתגר הרפואי יהיה גדול יותר".
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, הציע להטיל "סגר חכם", שיאפשר להטיל מגבלות ברורות על פעולות שונות שיתאפשרו במסגרת המתווה. גרוטו אמר שהוא כאיש רפואה מעדיף אמנם סגר מלא, "אבל בגלל הנזק למשק – שיהיה סגר חכם", כלשונו. מנכ"לית משרד האוצר קרן טרנר אמרה כי "סגר מלא מוריד פטיש על המגזר העסקי. כבר היום יש 1.1 מיליון איש שלא מגיעים למקומות העובדה שלהם. לפי הבדיקות שלנו, התנועה בכבישים ירדה בשליש".
שר האוצר ישראל כץ אמר כי משרדו הציג בפני הקבינט תוכנית שהראתה שניתן לאפשר את המשך פעילות המגזר הפרטי שאינו מקבל קהל. "מיליוני מפרנסים וכלכלת ישראל אינם יכולים לשמש כבני ערובה לסדר יום פוליטי", הוא טען.
השרים ניסנקורן ואשכנזי הביעו התנגדות נחרצת להטלת סגר מלא על המשק, שעלול לפגוע בו אנושות, ואמרו שאי אפשר להשתמש בו לטובת הפסקת ההפגנות. "אני שומע את הגורמים המקצועיים במערכת הבריאות שאומרים שאין שום סיבה לסגר כללי", אמר אשכנזי בדיון. "אני רוצה להבין למה ממליצים כאן על סגר מלא אם ככה. סגר מלא זו פגיעה אנושה למשק. אתם גוזרים גזירת מוות על אנשי העסקים. אי אפשר שההמלצות יהיו בניגוד להמלצות אנשי המקצוע בגלל שיקולים פוליטיים. סגר מלא הוא מוצא אחרון ולא כפתרון להפגנות".
בכחול לבן בכל מקרה מעוניינים בצמצום ההפגנות, בהתאם להצעת גורמי המקצוע - המשטרה ומשרד הבריאות.
רוב העיסוק של שרי הקבינט בדיון הופנה בתחילת הדיון דווקא להפגנות מול מעון ראש הממשלה בבלפור, ולא להידוק הסגר ולתחלואה הנרחבת. לפי נתוני משרד הבריאות מהערב, תוך יום וחצי אובחנו כ-11 אלף נדבקים חדשים. שרי כחול לבן ובהם גבי אשכנזי ואבי ניסנקורן התעמתו עם נתניהו על דרישתו למנוע את קיום ההפגנות, בעוד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אמר שאי אפשר לאסור את ההפגנות, אם לא יוטל סגר מלא.
ראש הממשלה העלה בדיון הצעה להתחיל בסגר כבר ממחר ולהטיל אותו עד יום שני, ורק אז לקבל החלטה לגבי ההמשך. השרים ניסנקורן ואשכנזי הטיחו בו: "אתה רק רוצה למנוע את ההפגנות נגדך". ניסנקורן הוסיף להטיח בנתניהו: "זו בושה שבמקום להתעסק בציבור אנחנו עוסקים בהפגנות".
בהמשך, לפי משתתפים בישיבה, קבע נתניהו כי "אם נטיל סגר כללי - נרצה גם את היכולת להגביל את ההפגנות. אני רוצה לקדם חקיקה שגם כשאין סגר מלא אפשר לפגוע בזכות ההפגנה". השר ניסנקורן השיב: "אני מתנגד", וראש הממשלה אמר לו: "תתנגד. אתם לא קובעים. תנו לממשלה להחליט". ניסנקורן והשר עמיר פרץ השיבו שהממשלה היא פריטטית. "אמון הציבור נפגע בגלל ההפגנות", אמר להם סגן השר יואב קיש, אולם שר הכלכלה פרץ השיב לו: "האמון נפגע בגלל החלטות שונות כל יומיים".
הכלכלנית הראשית באוצר, שירה מרגלית, אמרה בדיון כי הנזק שייגרם למשק בסגר המוצע הוא 35 מיליארד שקל - ואם יוארך לחודש יגיע ל-50 מיליארד שקל. "באף מקום בעולם לא עשו סגר כזה", ציינה.
"לא לנסות להגביל תפילות". ריאיון באולפן ynet
(צילום: גיל יוחנן, אורי דוידוביץ, נדב אבס)
קרוב לתחילת הדיון, השר ניסנקורן פנה לראש הממשלה נתניהו ואמר שהסכים להטיל סגר מוחלט כדי להוריד את התחלואה. "עכשיו אתם חוזרים בכם ובפועל רוצים לקבל החלטה שתאסור רק על קיום הפגנות בבלפור", אמר לו ניסנקורן. "זה יהיה מהלך לא הגיוני ולא דמוקרטי והוא גם לא נכון עבורך. צריך ללכת עם גורמי המקצוע ולא לסטות".
נתניהו השיב לניסנקורן: "אם נאפשר להתרחק מהבית לטובת הפגנות, אנשים יוכלו לצאת לחוף הים ולהגיד שהם מפגינים. מי אמר שצריך להרחיק כדי להפגין? שיפגינו מתחת לבית".
זמן קצר לאחר מכן פרסם נתניהו הודעה שבה תקף את חברי כחול לבן: "ההמלצה של כל הגורמים המקצועיים הייתה להפסיק כל התקהלות - הפגנות ותפילות בחללים סגורים. אני תומך באופן מלא בזכות להפגין, אבל כל שבוע אזרחי ישראל רואים איך הם נדרשים לחגוג את החג לבד, איך הם נדרשים לעמוד בהנחיות הבריאות, ומנגד איך מפגינים מתקהלים בהמוניהם נגד כל כלל בריאותי". לדברי ראש הממשלה, "היום נפטרו 31 איש מהקורונה. אני נלחם על החיים של אזרחי ישראל. בזמן הזה יש מי עושים פוליטיקה קטנה. אנחנו במלחמה".
שר הביטחון בני גנץ שנמצא בדרכו חזרה מוושינגטון כינס התייעצות עם חברי הקבינט ממפלגתו, כחול לבן, והנחה אותם לזמן את אנשי המקצועות הרפואיים כדי לשמוע את עמדתם ולוודא שהם מביעים אותה בצורה פתוחה בקבינט הקורונה, כלשונו. "תתעקשו על טובת האזרחים בבריאות ובעצירת התחלואה תוך איזון", אמר גנץ לשרי מפלגתו. "אל תתמקדו בסוגיית ההפגנות. עצרו את הדיון מיד".
מי שלא הופיע לדיון הקבינט הוא שר הפנים ויו"ר ש"ס אריה דרעי, שנטש דיון מקדים בנושא התפילות. הוא קיים התייעצויות עם חברי מועצת חכמי התורה של ש"ס ועם רבנים אחרים, והציג להם את נתוני התחלואה. דרעי ביקש מהם להנחות אותו בכל הנוגע לבתי הכנסת, ובכלל. בין היתר ביקר השר דרעי בביתו של הרב שלום כהן.
