לקמפיין של דונלד טראמפ יש תוכנית אופטימית ומרחיקת לכת שלדעת אנשיו יכולה להביא לו ניצחון בבחירות לנשיאות בשבוע הבא: חיזור אחרי מיליוני תומכים שלא יצאו להצביע לו בשנת 2016 – אבל לדעת אנשי הנשיא מוכנים לעשות זאת הפעם. בקמפיין של טראמפ יש מי שטוענים כי מדובר במצביעים שהסוקרים אינם מצליחים לזהות במדגמים שלהם, ושמכך נובעים הסקרים שבהם טראמפ מפגר אחרי ביידן כבר חודשים. התומכים ה"חבויים" האלה שבקמפיין טראמפ טוענים כי הם יכולים להביא לו כהונה שנייה, הם אמריקנים לבנים ממעמד הפועלים, תושבי עיירות תעשייה, חוות וקהילות כורים – אותם אנשים שטראמפ מכנה "האמריקנים הנשכחים".
מהריאליטי והנדל"ן לבית הלבן: דונלד טראמפ, פרופיל
האמריקנים שבהם מדובר הם אנשים שככלל אינם מחוברים לפוליטיקה הקונבנציונלית, אבל כאלה שבקמפיין טראמפ טוענים כי הם נוהרים בכל זאת לעצרותיו, ממלאים את חצרותיהם בשלטי תמיכה בו ונרשמים בהמוניהם להצביע כאנשי המפלגה הרפובליקנית.
מדינה שבה תעמוד האסטרטגיה הזו למבחן בשבוע הבא, כשיתבררו תוצאות הבחירות, היא פנסילבניה. זו מדינה מתנדנדת המסתמנת כמכרעת במיוחד במערכה הנוכחית: בשנת 2016, כש-6.1 מיליון מתושביה הצביעו בבחירות לנשיאות, ניצח שם טראמפ את הילרי קלינטון בפער זעום 44,292 קולות, ואם בבחירות הקרובות תחול שם עלייה משמעותית במספר המצביעים הדמוקרטים בערים ובפרברים, היתרון הדחוק שזכה לו אז יכול להימחק במהרה. כדי להצליח לשמור לעצמו את 20 האלקטורים של פנסילבניה, שלפי שעה סקרים נותנים לביידן יתרון של 8% בה, הנשיא צריך להוכיח שבסיס התומכים הנסתר שלו אכן קיים – וייצא להצביע.
הבעיה היא שהמתמטיקה שעומדת מאחורי התיאוריה הזו אינה משאירה לטראמפ מרחב גדול לתמרון. בשביל שתוכניתו תתממש זקוק טראמפ לשיעור הצבעה היסטורי במעוזים השמרניים של פנסילבניה. כדי לגרום לכך ניכר שהוא עושה מאמץ אדיר בשטח: רק השבוע ביקר כמה פעמים במדינה, ונדד בין אזורים בה המזוהים עם המפלגה הרפובליקנית, כמו לטרובה, ליטיץ ומרטינסבורג.
האסטרטגיה של טראמפ קשה ליישום במיוחד בהתחשב בשיבושים הקשים שגרמה מגפת הקורונה – הן בהיבט של בריאות הציבור והן בהיבט הכלכלי. לפי סקרים, כמעט שני שלישים מהאמריקנים אינם מרוצים מהטיפול של טראמפ במשבר הקורונה, והאופן שבו ניהל אותו הרחיק ממנו נשים מהפרברים ומצביעים ותיקים. התגובה שלו למהומות שהתחוללו בארה"ב בעקבות רצח העצור השחור ג'ורג' פלויד ומותם של אפרו-אמריקנים אחרים בידי המשטרה רק הגבירה את נחישותן של נשים שחורות להיאבק בנשיא – הן כמועמדות והן כבוחרות, והאופי הלעומתי שלו – והלא-פעם אגרסיבי – גרם לחלק מהמצביעים שתמכו בו ב-2016 להפנות לו כעת עורף.
כך נוצר המצב שבו גורלו של הנשיא טראמפ תלוי במידה רבה במקומות כמו מחוז באטלר שבפנסילבניה, מחוז מצפון לפיטסבורג שרוב תושביו הם שמרנים לבנים. כאן יש כמעט שני רפובליקנים על כל דמוקרט אחד, ורוב התושבים הבגירים אינם מחזיקים בהשכלה אקדמית. הכלכלה המקומית נשענת על תעשייה ועל הפקת נפט בשיטה השנויה במחלוקת של סדיקה הידראולית.
בשנת 2016 היה שיעור ההצבעה בקרב רפובליקנים במחוז באטלר מרשים – כ-80%, אבל כעת אומרים אנשי המפלגה כאן כי מטרתם היא להגדיל את השיעור הזה ולהגיע עד ל-90%. כבר חודשים שהם מגייסים מצביעים רפובליקנים מקומיים, ומאז תחילת השנה הצליחו לרשום כאן כבר 9,043 רפובליקנים חדשים – עלייה של 12.8%. הקמפיין של טראמפ מנסה להשיג מספרים דומים במחוזות כפריים ולא-עירוניים אחרים בפנסילבניה.
אל לינדזי, עורך דין וחקלאי בן 74 העומד בראש השלוחה של המפלגה הרפובליקנית במחוז באטלר, אומר שמסע ההרשמה של מצביעים לשורות המפלגה זכה להיענות גדולה בשל תסכולם של תושבים מהסגרים וההגבלות שהוטלו בעקבות מגפת הקורונה, ובשל האמונה ההולכת וגדלה שהדמוקרטים אינם מבינים את תושבי האזורים הכפריים ואת האמריקנים המרגישים קרובים לדת. המסר שבעזרתו הוא פונה למצביעים הפוטנציאליים של טראמפ הוא מסר פשוט: "הביטו, זה מצב חירום. אנחנו זקוקים לכם".
"טראמפ לא פוליטיקאי, הוא דואג שדברים ייעשו"
הרפובליקנים מנהלים את הקמפיין שלהם במחוז באטלר משלושה משרדים שונים הפרוסים ברחביו – הצהרת כוונות בכל הנוגע לנחישותם לשמר את הדומיננטיות שלהם במחוז. ראש העיירה סליפרי רוק, ג'ונדויד לונגו, פעל בעצמו לפתיחת אחד המשרדים האלה בתחום השיפוט שלו, שבו גרים 3,600 תושבים. המשרד שוכן מול מִבשלת North Country, המעסיק השני בגודלו של תושבי העיירה אחרי אוניברסיטת סליפרי רוק, שבה לונגו, חייל מארינס לשעבר, למד בעצמו.
לונגו בן ה-30 נבחר לראש העיירה ב-2017, נישא על הבטחותיו להשאיר את המיסים נמוכים ולמשוך אליה עסקים חדשים. בעיירה הזו הקישו הרפובליקנים על 1,000 דלתות מתוך הנחה – כמו טראמפ – שהמפתח לניצחון הוא למצוא את המצביעים שמאסו בפוליטיקה. "טראמפ נתן לנו אנרגיה שאומרת, 'אל תיסוגו, תיאבקו על מה שנכון. תפצו פה כשאתם מרגישים חייבים לעשות זאת".
מטרתו של לונגו היא להוציא לקלפיות מצביעים צעירים. זו אוכלוסייה שבדרך כלל נוטה לטובת הדמוקרטים, אבל במחוז באטלר מספר הרפובליקנים שטרם מלאו להם 35 כמעט כפול מזה של הדמוקרטים בני אותה שכבת גיל – ונקודת המבט שלהם שונה מזו של בני גילם ברוב ארה"ב. "הדבר החשוב ביותר עבורי, לפני כל דבר אחר, הוא ההפלות – אני כמובן מתנגד להן", אומר אדם ג'ונס בן ה-19, סטודנט שנה ב' באוניברסיטת סליפרי רוק, המתכוון להצביע בפעם הראשונה – ולתת את קולו לטראמפ. חוץ מזה, ג'ונס מסביר, הוא מתנגד לסוציאליזם שהמפלגה הדמוקרטית מייצגת לדברי טראמפ, ותומך בתיקון השני לחוקה, זה שמעגן את זכותם של האמריקנים לשאת נשק ושהדמוקרטים תומכים בביטולו או בשינויו.
טיילר גוד, בן 21, יצביע גם הוא לראשונה. בשנת 2016 חָסַר לו חודש להגיע לגיל שבו יש לו זכות הצבעה, ועכשיו, כשהזכות הזו עומדת לו, הוא כבר כלול ברשימות הבוחרים הצעירים שיצביעו לטראמפ. גוד הוא בפטיסט, עובד כטכנאי מכונות צילום – ונוהג לצוד איילים ברובה הרמינגטון שלו. לדבריו טראמפ מצליח לכבוש לבבות משום שהוא ניפץ מוסכמות בכל הנוגע לאופן שבו על נשיא להתנהל. "הוא לא פוליטיקאי", אומר גוד. "הוא דואג שדברים באמת ייעשו. הוא איש עסקים, הוא לא הולך סחור-סחור".
רפובליקנים כמו לונגו מחזרים גם אחרי קולותיהם של מצביעים כמו דיין פרטיצ'לי, פועל בניין בן 27 שמשתייך למחנה השמרני – אבל ב-2016 הצביע למועמד המפלגה הליברטריאנית לנשיאות גארי ג'ונסון, ולא לטראמפ. פטריצ'לי מסביר שב-2016 טראמפ נראה לו אדם יותר מדי לא צפוי. השנה הוא התחבט במשך חודשים בנוגע להחלטתו: הוא חשב לעצמו שביידן הוא פוליטיקאי מתון גם אם המפלגה שלו הולכת ונסחפת שמאלה, אבל בסופו של דבר, בשבוע שעבר, אחרי העימות הטלוויזיוני האחרון בין טראמפ לביידן, החליט לתת את קולו לנשיא הרפובליקני. "אני מחבב את טראמפ כי הוא ניער את העניינים, ואי אפשר לקנות אותו ולשלם לו. הוא דבֵק בהבטחותיו".
אלא שבעוד טראמפ יכול להסתמך על חלק מהצעירים שמצביעים בפעם הראשונה ועל חלק מאלה שהצביעו בבחירות הקודמות למועמד של מפלגה אחרת – לא הדמוקרטית ולא הרפובליקנית – הוא ממשיך לאבד מצביעים רפובליקנים אחרים, כמו ליסה בריקמן בת ה-52. בריקמן, עובדת לשעבר בחנות של "וולמרט", גרה בעיירה קרנברי, שעם השנים הפכה לחלק מאזור הפרברים של פיטסבורג. ב-2016 היא הצביעה לטראמפ, אבל לדבריה עכשיו היא אינה מסוגלת לעשות זאת.
"פשוט יש יותר מדי פילוג במדינה הזאת", היא אומרת. "אם אתה מנהיג, אתה לא יכול להסית, אתה צריך להרגיע את הסערה. אני יודעת שכל הפוליטיקאים משקרים, מרמים ומתחמנים – אבל זה פשוט יותר מדי בשבילי. ביידן הוא אדם רגוע יותר, הוא לא מפיץ שנאה".
מבצע החתמות בעצרת
בקמפיין של טראמפ יודעים כבר זמן רב שהסיכוי הגדול ביותר שלו לנצח בבחירות אינו להעביר לצד שלו מצביעים דמוקרטים או עצמאיים, אלא למצוא במעוזים שלו מצביעים חדשים שלא נתנו לו את קולם ב-2016. אנשי הקמפיין שלו ניצלו את העצרות המשלהבות של הנשיא בעיירות קטנות ובמקומות שכמעט אינם זוכים לתשומת לב מנשיאים כדי למשוך את המצביעים האלה לקמפיין לא קונבנציונלי. סביב האירועים האלה הם ניהלו מבצעי הרשמה-להצבעה ואיסוף מידע על בוחרים, בניסיון להרחיב את בסיס התמיכה של הנשיא.
יש סימנים לכך שהמאמץ הזה נוחל לפחות הצלחה מסוימת: בפלורידה למשל הצליחה המפלגה הרפובליקנית לרשום בארבע השנים האחרונות 475,500 מצביעים לשורותיה, בעוד הדמוקרטים הצליחו לרשום רק 395,600. לדברי הקמפיין של טראמפ, עד כרבע מהמשתתפים בעצרותיו כלל לא הצביעו ב-2016, נתון המלמד לטענת אנשיו על פוטנציאל הגידול בתמיכה בו השנה בקלפיות.
ובכל זאת, בפנסילבניה לדמוקרטים יש יותר מ-700 אלף מצביעים רשומים יותר מאשר לרפובליקנים, ויש בה עוד 1.3 מיליון מצביעים שאינם רשומים כאנשי אחת המפלגות. כתבי סוכנות הידיעות AP שניתחו את נתוני ההצבעה במחוזות מפתח בפנסילבניה מצאו שהמפלגה הרפובליקנית שם נתקלת בקשיים לנצח את ההתלהבות הדמוקרטית.
במחוז באטלר יש 10,600 רפובליקנים שהיו רשומים להצבעה ב-2016 אבל לא הצביעו. כ-11% מהם החליטו להצביע בפריימריז הרפובליקניים לנשיאות שנערכו השנה, ושבהן טראמפ התמודד בלי תחרות ממשית, וזהו סימן משמעותי לכך שהם מתכוונים להצביע בבחירות לנשיאות השנה. מצב דומה נרשם בעוד 10 מחוזות רפובליקניים בפנסילבניה: קצת יותר מ-10% מהתושבים שרשומים בהם כרפובליקנים ולא הצביעו ב-2016 – כן הצביעו בפריימריז השנה. מדובר בקרוב ל-14 אלף קולות.
הבעיה הגדולה של טראמפ היא שלדמוקרטים – שאצלם כן התקיימו השנה פריימריז תחרותיים לנשיאות – יש יותר מצביעים רשומים, ועד כה הם גם מגלים מחויבות רבה יותר לממש את זכותם להצביע. בשנת 2016 היו בפילדלפיה ובמחוזות הסובבים אותה 258 אלף דמוקרטים שהיו רשומים כבעלי זכות הצבעה אך לא מימשו את הזכות הזו, ואילו השנה יותר מ-34,300 מביניהם השתתפו בפריימריז וניצלו אותה. מדובר במספר יותר מכפול מבעשרת המחוזות ה"טראמפיסטיים" המובילים בפנסילבניה.
"שני הקמפיינים עדים להאצה של המגמות שראינו ב-2016", אומר כריסטופר ניקולס, אסטרטג רפובליקני ותיק. "ביידן מצליח יותר בפרברים ברחבי פנסילבניה, ואילו טראמפ מצליח יותר באזורים הכפריים והלא-עירוניים שלה".
ביידן יסגור את הנפט
מאז שמגפת הקורונה הגיעה לשיא בארה"ב, באביב, עצרו הדמוקרטים את רוב המפגשים פנים-אל-פנים שנערכו במסגרת המבצע שלהם לגיוס מצביעים. הרפובליקנים, לעומת זאת, מיהרו לחדש באגרסיביות את המבצע המקביל שלהם במחוז באטלר, והם עשו זאת כבר בחודש מאי. עם המתנדבים הרפובליקנים במחוז באטלר נמנות נשים רבות, וטריש לינדזי, רעייתו של ראש שלוחת המפלגה הרפובליקנית במחוז, שבעצמה מכהנת כסגניתו, אומרת שהמסר שלהן הוא שהדמוקרטים אינם יכולים להבין את אותם אזורים כפריים. "הבחירות האלה הן על דרך החיים, וזה מה שמפלג אנשים", היא אומרת.
בעוד שבאזורים רבים ברחבי ארה"ב נתפס הניהול של המגפה כעקב אכילס של טראמפ וכגורם הראשי לירידה בפופולריות שלו, רפובליקנים במחוז באטלר סבורים שהמגפה דווקא חיזקה את מעמדו. תומכיו כאן אומרים שהגבלות הקורונה שהטיל המושל הדמוקרטי של פנסילבניה טום וולף היו מוגזמות, ופגעו קשות בעסקים. נושאים אחרים שמניעים אותם לצאת להצביע הם ההפלות, הזכות לשאת נשק – והזכות להמשיך בסדיקה הידראולית, אותה שיטה מזהמת להפקת נפט שטראמפ מנסה להציג את ביידן כמי שיאסור אותה. "אנחנו פוחדים שאם ביידן ינצח, יסגרו לנו את עסקי הגז והנפט", אומר לינדזי, ראש השלוחה הרפובליקנית במחוז.
הדמוקרטים מנהלים מבצע משלהם לגיוס אותם תושבים שנמנעו מלהצביע ב-2016 ושכעת אפשר, אולי, לשכנע אותם להתייצב לצדם. קת'רין ללונד, אחות בת 59, אפילו לא הייתה רשומה כדמוקרטית בשנת 2016, אבל כעת היא עומדת בראש השלוחה של המפלגה הדמוקרטית במחוז באטלר. לפני ארבע שנים, כבוחרת עצמאית, הצביעה להילרי קלינטון, ונדהמה מההפסד שלה לטראמפ. כעת המשרד הדמוקרטי במחוז, משרד שכלל לא היה קיים ב-2016, הוא זירה תוססת שבה מועמדים ומצביעים מגיעים כל בוקר לאסוף שלטי תמיכה בביידן, כדי להציבם בחצרות במקום אלה שהושחתו או נגנבו במהלך הלילה.
ברחבי מחוז באטלר רואים אמנם יותר שלטים המביעים תמיכה בטראמפ, אבל הדמוקרטים המתוסכלים כאן חשים שהם חייבים יותר מאי פעם לבטא את עצמם. "בשנים עברו דמוקרטים כאן נטו להיות זהירים יותר בכל מה שקשור להצבת שלטים בסביבה שלהם, כי הם גרים באזור עם רוב רפובליקני", אומרת ללונד, "אבל השנה הם מרגישים שהם חייבים לעשות את זה".
ובכל זאת, במחוז באטלר על כל מצביע דמוקרטי נחוש אחד כמו ללונד יש יותר רפובליקנים שמתכוונים להצביע לטראמפ, ורבים מהם מאמינים שבבחירות השנה – הכול מוטל על הכף. ביל אדמס בן ה-76, שמודאג כבר זמן רב מדעיכתה של התעשייה האמריקנית, פתח במחוז הזה מפעל להתקני-הצמדה אחרי שעשה הסבה מעבודה כספרן בבית ספר יסודי. הוא משוכנע שארה"ב ניצבת בפני מדרון, ושהדמוקרטים יהרסו את העסקים.
"בחיים לא ראיתי דבר כזה – אנחנו נמצאים במקום שבו הייתה ונצואלה לפני שהסוציאליסטים השתלטו עליה", הוא אומר. "זאת הבחירה. זה לא מה שאני חושב, זה מה שההיסטוריה מלמדת אותנו".
אם טראמפ רוצה לזכות בכהונה שנייה, הוא צריך הרבה מצביעים כמו אדמס.
