גנץ: "לא מתכוון להחליף את ניסנקורן"
(צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)
ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ אומר בריאיון שהתפרסם הבוקר (יום ה') כי יש לפלסטינים זכות להגדרה עצמית: "הם רוצים וגם צריכים ישות שבה יחיו באופן עצמאי. מדינה או קיסרות, שיקראו לה איך שהם רוצים. זוהי זכותם לעצמאות ושתהיה להם בירה, שיהיה פתרון לכל הסוגיות התקועות", אמר גנץ בריאיון שהתפרסם בעיתון "א-שרק אל-אווסט" שיוצא לאור בלונדון בשפה הערבית.
בתשובתו לגבי הדרישות הפלסטיניות להקמת מדינה בגבולות 67' עם חילופי שטחים, הוסיף גנץ: "אנחנו רוצים להיפרד מהם ולהשיג ערבונות לביטחוננו. אם נגיע להסכמה על העניינים הביטחוניים, הפתרון המדיני יגיע בקלות. ירושלים צריכה להישאר מאוחדת, אך יהיה בה מקום לבירה הפלסטינית. זו עיר רחבה מאוד, מלאה במקומות קדושים לכולם".
בריאיון לעיתונאי נזיר מג'לי שנערך בקריה בתל אביב, ציין גנץ כי אינו רואה שלום במזרח התיכון מבלי הסדרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני. שר הביטחון אף קרא להנהגה הפלסטינית וליו"ר הרשות אבו מאזן להצטרף לתהליך השלום ו"לא להישאר בשורות האחוריות".
לדברי גנץ, "אני לא מטיל עליהם את האחריות למצב הנוכחי, אך אני רוצה שהם יהיו חלק מתהליך השלום. התהליך הזה מול העולם הערבי הוא הזדמנות גדולה ואמיתית ואני מעוניין שנגיע להסדר עמם. אני גר בראש העין שממוקמת על הגבול עם הגדה המערבית והיישוב שלנו גובל בכפר קאסם. יש לי חברים שם וגם בטייבה ובעראבה.
"אני מבקר אותם בבתיהם והם מבקרים אותי בביתי. אני רוצה שכך יקרה גם עם בני העיר שכם, חברון ורמאללה. אני יודע שגם הפלסטינים רוצים זאת, רוב הצעירים הפלסטינים מתחת לגיל 25 מעוניינים בשינוי במדיניות ובמצב וכמוהם גם הצעירים הישראלים. אנחנו זקוקים להנהגה שתבין את השינוי הזה, הגיע הזמן לכונן את השלום הזה".
גנץ הבהיר בריאיון כי כל הסוגיות פתירות והתייחס גם לתוכנית המאה של נשיא ארצות הברית היוצא דונלד טראמפ. לדבריו, "אנחנו זקוקים לבקעת הירדן במסגרת המרכיבים הביטחוניים, אבל לא בהכרח ל-30 אחוז מהשטח, ניתן לצמצם אותו עוד יותר. התנגדנו לתוכנית הסיפוח מההתחלה, עוד לפני שהועלתה הדרישה של איחוד האמירויות ושנתניהו הסכים להקפיאה.
"עמדנו נגד מתן חוקיות למוקדי ההתנחלות הזמניים. אנו רוצים שהישות הפלסטינית תהיה בעלת רציפות גיאוגרפית, שתהיה נוחה למחיה וללא מכשולים. אבל מה שאנחנו דורשים זה ביטחון - לנקודות מעקב אסטרטגיות. אפשר לדבר על חילופי שטחים, אך אני לא יודע באיזה אופן והיכן. גבולות 1967 לא יחזרו, אבל תמיד ניתן להגיע לפתרונות ביניים".
"בריתות שלום, לא בריתות מלחמה"
על השאלה האם הסכמי השלום האחרונים עם מדינות ערביות מובילים לשלום אמת או שמא נועדו להתייצב מול הציר האיראני, השיב גנץ: "אני רואה בהם קודם כל שלום, ברית הכוחות המתונים שמשקפת את הרצון האמיתי של האזרחים. אנחנו לא יכולים להתעלם מכך שישנו ציר נגדי והוא הציר האיראני שמאיים על ישראל ועל כל מדינות ערב.
"זה ציר של הרס בעוד אנחנו שואפים לשלום ושגשוג לעמינו. עבורנו אלה בריתות שלום, לא בריתות מלחמה. יש לי מחלוקות עם נתניהו, אולם לסוגיה הזאת הוא נכנס מתוך אמונה בדרך לכינון שלום. זה יכול לשרת אותו בעניין המשפט, אך זו לא הסיבה העיקרית. אני מקווה שהשלום יורחב ושישרת גם את הסדרת הסוגיה הפלסטינית".
כשנשאל מתי ראש הממשלה נתניהו יאפשר לשרים לבקר במדינות ערב, השיב גנץ כי הוא כבר עשה זאת בחשאיות במהלך שירותו הצבאי. "אני רוצה לבקר במדינות האלה בפומבי ובאופן רשמי. אתה יודע מה הייתה המשימה הצבאית הראשונה שלי בשירות בשנת 1977? שמירה על שיירת הנשיא המצרי אנואר סאדאת שביקר בישראל והפתיע את כל העולם.
"שירתתי בכל המלחמות, איבדתי חברים וקרובים. אני סבור שהגנרלים בצבא, שראו וטעמו את זוועות המלחמה, הם אלה שהכי רוצים שלום. מבין כל הגנרלים שלנו, אני יכול להגיד בביטחון שאני הכי שואף לשלום".
בנוגע לסוגיות הפוליטיות בישראל, ציין שר הביטחון כי נראה שישראל בדרך לבחירות כל עוד ראש הממשלה נתניהו ממשיך לסרב לטענתו לבצע את התחייבויותיו. עם זאת, גנץ אמר כי יש עוד אפשרות למנוע בחירות ולהמשיך את פעילות ממשלת האחדות.
לגבי השותפות עם אזרחי ישראל הערבים אמר גנץ: "אני מאמין בשוויון מלא לאזרחים הערבים ולשיתופם בשלטון. אני מנהל יחסים טובים עם נציגיהם בכנסת מטעם הרשימה המשותפת. לא ויתרנו על שינוי חוק הלאום ועניין השוויון בין היהודים והערבים. ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית ואזרחיה הערבים צריכים לזכות בשוויון מלא לפי החוק".
