גורמים בישראל אמרו אמש (שני) ל-ynet כי יש הבנות שאחרי הוצאת סודן מרשימת המדינות התומכות בטרור, תהיה הכרזה על נורמליזציה בין המדינות. זאת אחרי הודעת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כי סודן תצא מהרשימה לאחר שהסכימה לשלם פיצויים לקורבנות הטרור האמריקניים. בנוסף, גורמים אמריקניים אמרו לניו יורק טיימס כי ישראל וסודן עשויות לנרמל יחסים בתוך כמה ימים.
למרות זאת, להערכות המומחים הקרקע בסודן לכינון יחסים עם ישראל עוד לא הבשילה בשל הסכסוכים השבטיים במדינה.
מוקדם יותר אתמול הודיע טראמפ כי סודן הסכימה לשלם 335 מיליון דולר לקורבנות טרור אמריקניים. בציוץ בטוויטר כתב: "מרגע שהכסף יופקד - אסיר את סודן מרשימת המדינות שתומכות בטרור. צדק לעם האמריקני וצעד גדול למען סודן!". הוא לא הזכיר את ישראל במילה.
ההודעה של טראמפ באה לאחר אולטימטום אמריקני לחרטום, שהתנה את הוצאתה של סודן מרשימת המדינות תומכות הטרור בנורמליזציה בין סודן לבין ישראל. בישראל ציפו להודעה של טראמפ על נירמול היחסים בין סודן לישראל שתוצג כעוד הישג של ממשל טראמפ לאחר הסכמי אברהם. ואולם, טראמפ לא העלה את הנושא. בכירים אמריקנים וישראלים טענו לאחרונה שפריצת דרך ביחסים בין ישראל לסודן היא עניין של שבועות.
ככל הנראה ה-CIA ומחלקת המדינה הזהירו את הנשיא טראמפ כי סודן עוד לא בשלה להודיע על נורמליזציה עם ישראל וכי לא נכון לכפות עליה זאת. גם לפי הערכות המומחים הקרקע בסודן עוד לא הבשילה בשל סכסוכים שבטיים שמאיימים לשסע את המדינה. הגורמים האמריקנים אמרו הלילה לניו יורק טיימס כי ארה"ב מקפידה לבצע את התהליכים בהדרגה, כדי לרכך את הביקורת שצפויה בסודן כתוצאה מהסכמים עם ישראל.
לצד זאת, יש לא מעט גורמים בסודן שרוצים את הקשר עם ישראל ובעיקר מעוניינים בסיוע האמריקני ובהשקעות של חברות מארה"ב שעשויות לשפר את המצב הכלכלי הקשה במדינה. סודן סובלת ממחסור בקמח ובמוצרי נפט ומקריסה יומית של הלירה מול הדולר.
גם מוסדות המדינה הזמניים עדיין עומדים על קרקע לא יציבה שבבסיסה חילוקי דעות. סודן נמצאת בתקופת מעבר עד שנת 2022 ומנוהלת על ידי ממשלה זמנית בראשות עבד אל פתאח בורהאן, ראש מועצת הריבונות הזמנית של סודן. בורהאן, המשמש כמנהיג בפועל מאז שבשנה שעברה הודח נשיא סודן עומר אל-בשיר, תומך בנירמול היחסים עם ישראל. בחודש פברואר השנה נפגש בורהאן עם נתניהו באוגנדה.
מנגד, ראש ממשלת סודן, עבדאללה חמדוק, מתנגד לנורמליזציה עם ישראל ואומר שלממשלה הזמנית אין סמכות להחליט בנושא. בעקבות האולטימטום האמריקני התקיימו בימים האחרונים ישיבות קדחתניות בחרטום כיצד להשיב לאמריקנים בעניין היחסים עם ישראל.
ייתכן כי ההכרזה על נורמזליציה עם ישראל מתעכבת כיוון שארצות הברית מעוניינת לאפשר לסודן מרווח תמרון עצמאי שלא ייראה כפעולה תחת אולטימטום אמריקני. גם לארצות הברית יש אינטרס בהסכם עם סודן כדי למנוע השפעה סינית על המדינה.
גורמים בממשל האמריקני אמרו כי המשא ומתן בין ארה"ב לסודן התמקד בפיצויים לקורבנות המתקפות של אל-קאעידה על שגרירויות ארה"ב בקניה ובטנזניה בשנת 1998. בשל כך, לא בטוח שטראמפ וממשלו יצליחו להוציא את סודן מרשימת המדינות תומכות הטרור ללא הסדרת סוגיית הפיצוי למשפחות חללי פיגועי ה-11 בספטמבר. המשפחות תבעו את ממשלת סודן משום שהנהגתו של אל-בשיר אירחה את בן לאדן ותמכה בפעילותו.
לצד זאת יש הסבורים שמוטב כי סודן תמתין עד הבחירות בארצות הברית. אם ביידן ינצח לא יצטרך לקשור בוודאות בין כינון היחסים עם ישראל ובין הוצאתה מהרשימה. הנשיא טראמפ, מנגד, מנסה לקצור כמה שיותר הישגים בתחום מדיניות החוץ לפני הבחירות - ומפעיל לחץ על מדינות ערביות לחתום על הסכמי נורמליזציה עם ישראל.
ממגעים חשאיים ליחסים פורמליים
בין ישראל וסודן מתקיימים מגעים חשאיים שבהם נרשמה התקדמות רבה. לכינון היחסים הפורמליים בין המדינות יש פוטנציאל רב עבור שתיהן במגוון תחומים כמו ביטחון, כלכלה, אנרגיה, חקלאות, מים ועוד.
שיתוף פעולה עתידי יתרום לביטחונה הלאומי של מדינת ישראל - סודן תוכל לסייע במניעת הברחות נשק לרצועת עזה דרך הים האדום - ובתורה ישראל תוכל לספק סיוע נרחב. ישראל כבר פעלה בעבר כדי לשכנע את וושינגטון להושיט לסודן סיוע הומניטרי.
פרופ' גליה צבר, חוקרת אפריקה על כינון היחסים עם סודן
(צילום: שחר גולדשטיין)
עניין נוסף שעומד על הפרק בין שתי המדינות הוא סוגיית החזרת המסתננים מסודן - נושא שישראל דוחפת בכל כוחה. בישראל יש כיום כ-12 אלף מסתננים מסודן וישראל תתקשה להחזיר אותם ללא הסכם ומבלי שסודן תוצא מרשימת המדינות תומכות הטרור. אם תעשה זאת ללא הסכם, ישראל עלולה להסתכן בהפרה של אמנות בינלאומיות שעליהן היא חתומה ולכן יש צורך בהסכמה סודנית לקבל אותם ולהתחייב לשלומם.
פורסם לראשונה: 23:28, 19.10.20
