המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי הקים שוב "חמ"ל בחירות" שתפקידו לייעץ לשרים וליועצים המשפטיים של משרדי הממשלה כיצד לקבל החלטות בתקופת בחירות. נזרי קורא ליועצים המשפטיים של המשרדים לקבל החלטות בתקופת הבחירות תוך שמירה על האיזון הראוי הנדרש בין הצורך בהמשך העשייה הממשלתית והרציפות השלטונית לבין חשיבות השמירה על האיפוק והריסון הנדרשים בתקופת מעבר זו.
לדבריו, פסיקת בית המשפט העליון מחייבת את השרים בתקופת בחירות לנהוג בריסון בהחלטותיה, הקצאת המשאבים ויוזמות החקיקה, כדי להימנע, כשהדבר לא נדרש, מהכרעות בלתי הפיכות שיקשו על הממשלה הבאה. שנית, יש להיזהר מפני שימוש לא ראוי בכוח השלטוני ובמשאבי המדינה לתעמולה או להשגת יתרון לא הוגן למפלגה או למועמד.
היועצים ידרשו להחליט עד כמה יש בפעולה משום הטבה או תועלת לציבור, ואם יש חשש שהיא עלולה להיות או להיראות מונעת משיקולי התמודדות בבחירות. עליהם להחליט אם יש דחיפות אובייקטיבית בביצוע הפעולה דווקא במועד זה. האם הימנעות מביצועה יפגע באינטרס הציבורי.
"יש לבחון אם התוצאה של ההחלטה תבוא לידי ביטוי עוד בתקופה שלפני כינונה של הממשלה החדשה, כסממן של חיוניות. ככל שמידת החיוניות פוחתת וככל שמועד הבחירות קרב, יש לבחון ביתר שאת את השיקולים האחרים", כתב.
נזרי מנחה את היועצים להחליט אם פעולה מתאפיינת ברגישות פוליטית או ציבורית שאין לגביה קונצנזוס, שסביר להניח כי ממשלה חדשה עשויה לרצות לנקוט בה עמדה אחרת. האם היא תוצר של עבודת מטה מקצועית מקובלת שהחלה טרם תקופת הבחירות ומבשילה במקרה עתה? אם מדובר ביוזמה חדשה: האם מקורה בדרג המקצועי ומה מידת המעורבות של הדרג הפוליטי? כמו כן - האם יש בה משום שינוי משמעותי בסדרי העדיפות של הפעילות הממשלתית?
