בחלקת גדולי האומה בהר הרצל הובא היום (רביעי) למנוחות שלמה הלל, לשעבר יו"ר הכנסת, שהלך לעולמו שלשום בגיל 97. בטקס ההלוויה הממלכתי נכחו בני משפחתו, יו"ר הכנסת יריב לוין, שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ ויו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי. הלל כיהן בין היתר כשר המשטרה וכשר הפנים בשנות ה-70 של המאה הקודמת. הוא כיהן כיו"ר הכנסת ה-11, בזמן ממשלת הרוטציה של שמעון פרס ויצחק שמיר.
בנו של הלל, ארי, ספד לאביו: "אבי החיל על יהודי אתיופיה את חוק השבות. באותם שנים חיה באתיופיה ילדה קטנה בשם נתמר. בזכות החלטה זו עלתה לארץ. לימים הכרתי אותה והתחתנו. למעשה, מבלי שתיאר לעצמו, אבי חתם על החלטה שתאפשר את עליית יהודי אתיופיה בלי שיכול היה לנחש שהחלטה זו תהפוך אותו לסבא גאה ומאושר. האין זה פלאי? בימים קשים אלה, עלינו ללמוד את הלקח: אחדות ושילוב בין כל חלקי העם. שלמה הלל היה אבא נפלא וסבא נפלא. נתגעגע כל כך".
בדברי ההספד אמר יו"ר הכנסת לוין: "שלמה הלל, איש רב הפעלים ועתיר העשייה איננו. כנסת ישראל והעם כולו אבלים על לכתו של אדם יוצא דופן, שליח ציבור במלוא מובן המילה, אשר חייו היו קודש להגשמת החזון הציוני של תקומת העם היהודי בארצו. שלמה הלל הפך שותף מלא להנהגת המדינה בראשית ימיה, כחלק מדור המייסדים להם אנו חבים את תקומת המדינה ורבים מהישגיה. מעטים האנשים אשר עשו למען עמם כל כך הרבה ולאורך כל כך הרבה שנים".
עוד ספד לו לוין: "שלמה היקר, אני מודה לך בשם הכנסת ובשם כלל אזרחי ישראל על עשייתך המפוארת והענפה לאורך השנים למען יהדות ארצות ערב, עיראק ואיראן; למען יהדות אתיופיה, למען יחסי החוץ של ישראל, למען ההתיישבות, למען בניין הארץ, למען מדינת ישראל".
שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, נפרד בשם ממשלת ישראל: "שלמה הותיר חותם בדברים ששינו מציאות והשפיעו על חייהם של אזרחים רבים. הוא הוכיח שניתן ללכת נגד הזרם. הוא היווה השראה למאות אלפי ילדים שגדלו במעברות. ממנו למדנו לפרוץ את גבולות השבטים. כמה עצוב שיום כזה, שהיה יכול לקבץ אלפי אנשים מכל קצוות העולם לחלוק לו את הכבוד האחרון שרוחשים לו, נעשה באופן מצומצם מחמת הנגיף. אבל ייתכן שאם היו שואלים אותך, שלמה, ככה היית בוחר לקיים את ההלוויה. איש עניו וצנוע. ככה היית וככה אתה בלכתך. יהי זכרך ברוך".
יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ מרב מיכאלי, ספדה גם היא להלל: "עצב וכאב רבים כל כך עוטפים אותנו עם לכתך, שלמה. עוד אבן מאבני הפינה של מדינת ישראל נלקחת מאיתנו, והבניין הזה עומד בזכות התרומה שלך ושל שותפיך. רק ביום חמישי האחרון התרגשנו כל כך כששלמה צירף את שמו לרשימת הכנסת ה-24. אי אפשר היה לפספס את עמוד השדרה שלו; תמיד היה ברור לו מה הוא עושה. תמיד יישאר מופת".
מהילדות בבגדד לראשות הכנסת ופרס ישראל
הלל נולד באפריל 1923 בבגדד. כשהיה בן 11 עלה לארץ. הוא למד בין היתר בגימנסיה "הרצליה". בשנת 1945 נמנה עם מקימי מכון איילון, הסמוך לרחובות, ששימש מפעל מחתרתי לייצור תחמושת של תע"ש. מ-1946 עד 1951 הוא פעל בשליחות המוסד להעלאת יהודי עיראק, סוריה ולבנון לארץ, ולאחר מכן גם להעלאת יהודי איראן ומצרים לישראל.
בדצמבר 1952 הוא החל לכהן כחבר כנסת מטעם מפא"י בכנסת השנייה. הוא כיהן בתפקיד ברציפות עד יולי 1959. בין היתר הוא היה חבר בוועדת הכנסת, בוועדת החוקה, חוק ומשפט ובוועדת השירותים הציבוריים וגם בוועדה המשותפת לענייני החינוך הגופני.
לאחר מכן כיהן כשגריר הראשון של ישראל בגינאה, בחוף השנהב ובמדינות נוספות באפריקה. בשנים 1964 עד 1967 הוא כיהן כחבר במשלחת הקבע של ישראל לאו"ם. בתקופה זו שימש גם מנהל מחלקת אפריקה במשרד החוץ. לאחר מכן שירת כסמנכ"ל לענייני המזרח התיכון במשרד החוץ.
בינואר 1974 הוא נבחר שוב לכנסת ומונה לשר המשטרה בממשלה שהקימה גולדה מאיר. הוא המשיך לכהן בתפקיד גם לאחר שיצחק רבין הרכיב את הממשלה כמה חודשים לאחר מכן.
במקביל כיהן כשר הפנים במשך כמה חודשים. בתקופת כהונתו בכנסת פעל להגדלת ייצוגם של יוצאי עדות המזרח ברשימת מפלגת העבודה.
בשנת 1998 קיבל את פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. הוא כיהן כיו"ר הכנסת ה-11 בזמן ממשלת הרוטציה של שמעון פרס ויצחק שמיר. לאחר הבחירות ב-1988 כיהן כחבר בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בבחירות שהתקיימו באפריל 2019 הוא הוצב במקום ה-120 והאחרון ברשימת העבודה לכנסת באופן סמלי.