בעוד שמצבו של איציק סעידיאן (26), נכה צה"ל שהצית עצמו מול משרדי אגף השיקום, מוסיף להיות אנוש - לידי ynet הגיעו עדויות המג"ד והמ"פ מהקרב בסג'עייה והן נחשפות כאן כעת: על פני עמוד וחצי בלבד, בכתיבה יבשה ובניסוח מצמרר, תיאר אלוף-משנה ארז אלקבץ, שהיה מפקד גדוד 13 של חטיבת גולני במבצע צוק איתן את הקרב שלאחריו לקה סעידיאן בפוסט טראומה. סעידיאן לחם בגדוד 13 של חטיבת גולני - ובאותו קרב נהרגו כמה מחבריו. אחרי המבצע החל המאבק מול אגף השיקום בנוגע לזכויותיו. בינתיים, מבית החולים שיבא נמסר הערב כי סעידיאן "ממשיך להיות מורדם ומונשם ועם סכנה מידית לחייו. הצוות הרפואי ביחידה הלאומית לטיפול בכוויות ממשיך להילחם על חייו".
"כאשר הוטל על כוח מהגדוד, כשהוא רכוב על שני נגמ"שים, להיכנס לעזה - איציק לחץ בכל כוחו להיכנס. זאת, למרות שהוא עצמו בשלב הראשון לא היה אמור להיכנס, אלא רק אחרי יום-יומיים", תיאר אל"מ אלקבץ במכתב מיולי 2017 ששלח למשרד הביטחון - 4 שנים לפני שסעידיאן הצית עצמו - וכחלק מהמאמץ לסייע לו לשכנע את אגף השיקום להעניק לו סיוע ראוי. "גם חבר טוב מאוד של איציק, עוד מתחילת דרכם בצבא, בן וענונו, ביקש להיכנס", הוא אמר.
"בסופו של דבר", כתב אל"מ אלקבץ, "בשל שינויים פנימיים בציוות הכוחות - התפנו מקומות. סעידיאן עלה על נגמ"ש אחד בכוח ווענונו עלה על הנגמ"ש השני. ב-20 ביולי 2014 נכנסו שני הנגמ"שים לעזה, והנגמ"ש שבו היה בן וענונו נפגע ונשרף קשות. שבעת החיילים שהיו בו נהרגו. מפקד הנגמ"ש שבו היה סעידיאן הוציא אותו מ'שטח ההשמדה'. לאחר מכן, סעידיאן ולוחם נוסף יצאו מעל החלק העליון של הנגמ"ש וירו צרורות ממקלעי ה'נגב' לכיוון מבנה שהיו חשוד שיש בו מחבלים".
חבריו של איציק סעידיאן ערכו תפילה מול המחלקה בבית החולים שיבא
(צילום: חגי דקל )
"הלוחמים שהיו בנגמ"ש זה 'פרקו' החוצה וחזרו לנקודה שבה היה הנגמ"ש הבוער, שם הם חברו לשני לוחמים מהכלי שנשרף - ונשארו בחיים. לאחר האירוע המשמעותי הזה, סעידיאן נשאר בשטח והמשיך להשתתף במבצע. הוא חווה עוד אירועים של היתקלויות עם מחבלים ואיתור מנהרות".
אל"מ אלקבץ תיאר את סעידיאן כלוחם שהתנדב לשרת בגולני, חתר להצטרף ללחימה בעזה וגם חתר למגע עם מחבלים: "האירועים שסעידיאן עבר גרמו לו להלם קרב. הם 'יושבים עליו באופן כבד' וכתוצאה מכך הוא נזקק לטיפולים פסיכולוגיים". נזכיר: הקרב שבו לקח חלק סעידיאן נצרב כאחת הטראומות של צוק איתן. זהו הקרב שבו נחטפו חלקי גופתו של אורון שאול מהנגמ"ש שבער לנגד עיניו של סעידיאן.
המ"פ של סעידיאן: "כשהתפנה מקום באחד הנגמ"שים - איציק היה הראשון להיכנס"
אך לא רק המג"ד אלקבץ כתב למשרד הביטחון בזמן אמת. בתחילת הליך התביעה לשם ההכרה בנכותו של איציק, וכדי להבהיר לאנשי אגף השיקום שלא מדובר בחייל עורפי 'שהחליק על בננה בקריה' או בטיפוס שרלטן, כתב רב-סרן אוהד מויאל - שהיה המ"פ של סעידיאן בטירונות בגולני עוד מימיו הראשונים בצה"ל - מכתב בשנת 2013.
עדות המ"פ: "במלחמה איציק לא ויתר ולחץ להיכנס ראשון לעזה. הוא אמר שבשביל רגעים כאלה הוא התגייס"
אחיו של איציק סעידיאן: "אני זועק אליכם, תתפללו"
(צילום: ניצן דרור)
במכתבו כתב רס"ן מויאל: "הוא היה אחד החיילים שהכי נקשרתי אליהם ולאורך כל התקופה הוא היה אחד החיילים הבולטים בפלוגה. הוא הפגין תכונות מנהיגותיות ומקצועיות מהשורה הראשונה ואף קיבל הצטיינות על הכשרת הסמכתו במקלע ה'נגב'. לאורך כל תקופת ההכשרה לא היו לאיציק אירועים חריגים ובוודאי לא אירועי אלימות".
רס"ן מויאל מתאר כי סעידיאן נעזר בתנאי השירות שצה"ל מעניק בשל הרקע הסוציו-אקונומי שממנו הגיע - מה שלא מנע ממנו להמשיך ולבלוט כלוחם: "הוא תמיד התאפיין בחברות אמת, היה הראשון לעזור לחבריו בכל משימה. במלחמה הוא לא ויתר ורצה להיכנס ראשון לעזה, ואמר בשטחי הכינוס שבשביל רגעים כאלה הוא התגייס. כשהתפנה מקום באחד הנגמ"שים - הוא היה הראשון להצטרף; מעשה המראה על אומץ ורצון לשרת את מדינת ישראל. באסון הנגמ"ש, הקרב בו השתתף, איציק איבד את חברו הטוב ביותר. לאחר אירוע זה איציק היה מהחיילים הבודדים מהכוח שנתקל שנשאר בלחימה בעזה עד יומה האחרון וסרב לצאת החוצה".
בנוסף תיאר רס"ן מויאל קרב נוסף שאירע לאחר אסון הנגמ"ש שבו השתתף סעידיאן: "ביום החמישי ללחימה תקפה את הפלוגה חוליית מחבלים של חמאס. ברגע הראשון רצתי לכיוון הירי וזיהיתי את המחבל. לפני שהספקתי לתת פקודה - איציק כבר התייצב לימיני, עזר לי בהיתקלות וחיפה עלי בלחימה עם המחבל. לאחר אירוע זה הבנתי איזה אומץ קיים באיציק וכמה החברות והרעות טבועים בו".
מנהל מערך הכירורגיה הפלסטית והיחידה הלאומית לטיפול בכוויות מעדכן על מצבו של איציק סעידיאן
(צילום: דוברות שיבא)
מויאל הוסיף כי לאחר המלחמה סעידיאן עבר תקופה קשה והתמודד עמה בימים ובלילות: "רבים מהחיילים בפלוגה שהשתתפו בלחימה אובחנו עם פוסט טראומה, אבל איציק היה היחיד שהתמודד עם זה לבד. לצערי, מיום השחרור ועד היום איציק מתמודד לבד. הוא נאלץ לעבור מלחמה נוספת מול המערכת על-מנת לקבל את הטיפול המגיע לו בעקבות לחימה שאנחנו כעם וכמערכת שלחנו אותו להילחם. עצוב לי שאיציק נקלע לאירוע מעין זה".
למרות כל זאת, באגף השיקום של משרד הביטחון העדיפו לקבל את ההמלצה של פסיכיאטרית ששכרו מטעמם, שלדעתה גם לאירועים מעברו של סעידיאן בתקופת ילדותו הייתה השפעה על פוסט טראומה שלו, ולכן יש לתת לו רק 25% נכות, ולא 50% כפי שביקש.
תגובת משרד הביטחון: "אנו מחבקים את משפחת סעידיאן בשעה קשה זו. נסיבות האירוע בכללותו נמצאות בבדיקת הצוות שמינה מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (מיל') אמיר אשל, בראשות ראש אגף התכנון במשרד אליעז קרני. תוצאות הבדיקה יוצגו למשפחה בשקיפות מלאה ולאחר מכן יפורסמו לציבור".
