את פסטיבל הטיסות לקברו של ר' נחמן מאומן ניתן היה להחליף בלא מעט ריטואלים דתיים אחרים שאף הם עשויים לעורר את הנפש לחוויות רוחניות בימי הסליחות וחגי תשרי המתרגשים עלינו לטובה. למשל עלייה לקברי צדיקים הפזורים ממטולה עד אילת, או תפילות בחיק הטבע ביערות ובנופי הארץ.
אלא שכאשר מסורת מפוקפקת - וחדשה יחסית במונחים של עם הנצח - הופכת למאבק פוליטי המסרב לרדת מסדר היום, ומטיל על כפות המאזניים את זכות הפולחן הדתי כנגד מדיניות הקורנה ובריאות הציבור, לא ניתן להתעלם מאופייה הגלותי-בורגני של העלייה האלטרנטיבית לרגל, על סממניה האליליים (כולל הקורבנות שבדרך) ועל הניחוח השוביניסטי שלה כמועדון גברים יהודי.
האמת היא שלא צריך את אומן כדי להיווכח שהתשוקה לגולה עדיין נטועה עמוק בתוכנו, והפיתוי במישוש קברי קדושים ואדמו"רים דווקא על אדמת אוקרינה חי ובועט בתוכנו בדיוק כמו התשוקה למועדונים בברלין. כמובן שגם האכזבה מממשלת האחדות ואובדן האמון בפוליטיקה בכלל תרמו להשתלטות שיח הדרישות וכיפופיי הידיים של קבוצות אינטרסנטיות בחברה הישראלית, ומי כמו הח"כים החרדים בעלי ניסיון ויתרון מובהק בתחום.
לו קם איש ציבור ישר אחד, אדמו"ר או מנהיג תורן, שיכריז את המובן מאליו, שלפיו אם פיקוח נפש דוחה שבת - אז הוא דוחה גם את הנסיעה לאומן, ושבמיוחד בימים אלו שקולה נסיעה למרכז פולחני אלטרנטיבי לעבודה זרה, או אז יש להניח שהיינו במקום אחר. אלא שהנסיעה לאומן וחירוף הנפש הנלווה אליה משרתים אינטרסים בשרשרת המזון הפוליטית.
החל מהחסידיות החרדיות, שבינן לבין ברסלב אין דבר וחצי דבר, עבור בליטאים שתמיד יפזלו לקיצוניים ביותר, המשך בפוליטיקה הישראלית שתמיד מרצה את כל החרדים, ומעל כולם חולשת ממשלת "האחדות", שביד רחבה מקדמת את השליטה החרדית על סדר יומנו ועל מוקדי הכוח החשובים בכנסת.
אם בסופו של יום יסתיים המאבק לטוס לאומן בהפסד, כפי שמסתמן כעת, הקונספט החרדי עוד עלול להתערער ולחשוף את בלוף העבודה הזרה המצוי בבסיס הסכמות פוליטיות נוספות והסדרי הסטטוס קוו ההיסטוריים.
כי אומן והמאבק סביבה הם רק משל לאמנות הפוליטיקה החרדית בלהפוך נרטיב מפוקפק לסלע קיומנו, באופן שהציבור מפנים כי אכן מדובר עבורם בלהיות או לחדול. כך כאשר קהילות שלמות מתקיימות מחסדי שמיים והמדינה, ונהנות מתקציבים הסוללים את דרכן להמשיך ולמנוע מילדיהם הכשרה בסיסית (לימודי ליבה) שתאפשר להם לחיות מיגיע כפיהם, להתפרנס בכבוד ולהשתלב בחברה המודרנית.
כך כאשר מנהיגי הציבור החרדי ממשיכים לסרב לעקרון גיוס בחורי ישיבות לפי מכסות, בעוד שאחוזי הנשירה מהמוסדות הללו גואים והולכים והופכים לבעיה חברתית וכלכלית של המדינה כולה.
וכל זה עוד לפני שדיברנו על תופעות השוליים באומן, שרק בשלהן מוטב היה לוותר על הפסטיבל. החל מהיותה עיר מקלט עבור גברים נמלטים למיניהם, בעלי חוב וסרבני גט, המשך באלה הבורחים מהצרות שמחכות להם בבית כאשר הם מותירים אחריהם אישה וילדים שיחגגו לבד את ראש השנה, וכלה בתופעות של זנות וסמים.
תמשיך פרופ' גמזו, תמשיך לעמוד על שלך. גם אם חלק מחברי הקואליציה לא מאחוריך, אולי תהיה אתה זה שיוציא את עם ישראל מהגלות הארוכה שממשיכה לאיים עלינו גם כאן בישראל. שהרי לא מעט נשים צדקניות ויראות שמיים, ברגעים אלו ממש, שופכות דמעותיהן כמים ומתפללות להצלחתך.
- עו"ד בתיה כהנא דרור היא פעילה חברתית ומייצגת בתחום זכויות נשים
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
