שלמה לוי, לשעבר ראש מועצת מרום גליל, בראיון ל-ynet
כבר בשעות הראשונות שאחרי האסון הכבד בהילולת ל"ג בעומר במירון הסתמן כי לדוחק העצום שבו נספו 45 בני אדם קדם מחדל חמור. מבקר המדינה התריע בדו"ח מלפני 12 שנה על הליקויים במתחם, ואחרים הזהירו מהמעבר הצר שבו אירעה "המפולת האנושית" אחרי שכמה חוגגים החליקו. גם גורמים ברשויות המקומיות באזור התריעו כי הכתובת נמצאת על הקיר, אך מספרים כי נתקלו בחומה בצורה.
אחד מאותם גורמים הוא שלמה לוי, לשעבר ראש מועצת מרום גליל שבתחום שיפוטה נמצא הר מירון ומתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי. בראיון במשדר המיוחד אמש (שבת) באולפן ynet, הוא תיאר כיצד ניסה להיאבק בגורמים הדתיים שמנהלים את המתחם, והביע תסכול רב מחוסר יכולתו לנצח במאבק הזה – לטענתו בשל לחצים פוליטיים כבדים. "מההיכרות שלי את המקום, אי אפשר להזיז שם אבן בלי להיתקל בחסידות כזו או אחרת, ובמידה וכן רוצים להזיז – חצי שעה אחרי יש טלפון מירושלים", סיפר לוי.
הוא אמר כי אף ש"כולם כעת עסוקים בשאלה איזו ועדת חקירה תוקם", הוא סבור שעל השאלה המרכזית להיות עתיד המתחם. "אף אחד לא חושב מה אחרי. נניח שיש ועדת חקירה והיא תחליט שאת הראש ההוא ואת הראש ההוא מתיזים. מה יהיה גורל המקום? בזה צריך להתעסק. מה שצריך להיות לדעתי, כאחד שניהל את העניין הזה 10 שנים, זה להפקיע את המקום מידיים שלופתות אותו בלפיתת חנק. יש שם שחיתות, יש שם כסף, יש שם אגו, הכול יש שם חוץ מיראת שמיים.
"צריך להפקיע את המקום הזה מהידיים של כל החסידויות, של כל ההקדשים, של כל הרבנים, של כל הבאבות", הוא הוסיף. לוי קרא להחיל במירון מתווה דומה לכותל, ואולי אף להכפיפו לאותה מנהלה שכעת מנהלת את האתר הקדוש בירושלים. באופן שכזה, הוא אמר, ניתן יהיה להימנע ממינויים חדשים - "וכדי לא להשקיע עוד כספים בכל מיני פונקציות חדשות וכל מיני 'שמור לי ואשמור לך'. הכותל מתנהל יפה, מתווה הכותל עובד, זה מה שצריך להיות באתר הזה".
תיעוד מהרגע שבו במירון הבינו: אירע אסון
(צילום: נתי אלבר, שיא לייב)
לוי סיפר עוד כי בעבר ניסה להוציא צו סגירה למקום, אך לטענתו המדינה לא יישמה אותו. "הגעתי למצב שאי אפשר היה להשתלט על ההר הזה, ולקיים אירוע המוני תחת כיפת השמים כשאני ראש הרשות. זה היה מוביל אותי לחבל תליה, אם היה קורה שם משהו. לכן הוצאתי צו סגירה, וצו סגירה של ראש רשות – המדינה מחויבת לאכוף, בטח על ידי המשטרה. הם לא עשו את זה בגלל לחצים פוליטיים".
- בתור ראש מועצה, כמה פעמים מצאת את עצמך מתעסק עם האירוע הזה?
"לאורך כל השנה. צריך לזכור שהמקום הזה מתויר לא פחות מהכותל. כל ראש חודש נמצאים שם 40-20 אלף מאמינים. מה שיותר גרוע הוא שזה מקום ששואב אליו כל מיני הזויים, כל מיני הומלסים, כתות ובלגנים".
כשנשאל מה אמרו לו באותן "שיחות מירושלים" שלדבריו קיבל, ענה לוי: "אני מבין את זה, אני לא איש תמים עד כדי כך. הכול לחצים פוליטיים, הכול אינטרסים פוליטיים. ויותר מהכול זה איזשהו מאזן אימה בקטע של קואליציה כזו או אחרת".
ארבעה הקדשים שונים
במירון קיימת מחלוקת ארוכת שנים בנוגע לבעלות בו. בכלכליסט פורסם כי לסוגיית הבעלות על המתחם יש גם השפעה מהותית על דרך ניהולו. מקור הבעלות על הנכס הוא ההקדש הספרדי וההקדש האשכנזי של צפת. אולם עם השנים בשל פיצול של הקדשים והיאחזות של מספר ארגונים במקום, מתנהל החל משנת 1998 דיון משפטי בסוגיית הבעלות במתחם בין ארבעה גופי הקדש שונים, שהינם התפצלויות של ההקדש הספרדי והאשכנזי הוותיקים.
בשנת 2008 פורסם אותו דו"ח של מבקר המדינה, ובו נכתב בין היתר כי "ריבוי המחלוקות והתביעות המשפטיות על הבעלות על מתחם רשב"י ועל ניהולו מונע זה שנים רבות הפעלה יעילה ותקינה של המתחם ומקשה את פיתוחו". עוד נכתב, כי "רמת התחזוקה של מבנה רשב"י נמוכה ואינה הולמת את קדושת המקום".
באותה שנה החליט בית המשפט העליון על מינוי ועדה בת חמישה חברים שנקראה "ועדת החמישה" (אחד מכל גוף הקדש, ונציג המדינה כיו"ר, עם קול מכריע), שתנהל את המתחם. בשנת 2013 חתם שר האוצר יאיר לפיד על צו להפקעת שטח המתחם והעברתו לניהול חברה ממשלתית, תוך התחייבות שלא לפגוע בצביון המקום וקדושתו, אלא שבשנת 2016 התקבלה החלטת ביניים של בג"ץ ולפיה יש לתת הזדמנות למודל ניהולי שימנע את הפקעת המתחם. בפברואר 2020 הכיר בית המשפט העליון בהסדר גישור ניסיוני לתקופה של שלוש שנים לניהול המתחם עם מעורבות מוגברת של המדינה וההסדר קיבל תוקף של פסק דין.
שוקי אוחנה, ראש עיריית צפת, במשדר של ynet
(צילום: טל שמעוני)
גם ראש עיריית צפת, שוקי אוחנה, התראיין במשדר באולפן ynet וקרא להקים גוף אחד שידע לטפל בהר מירון, ולבטל את המצב שבו ארגונים שונים ומגוונים אחראים על ההתנהלות שם. "אני חושב שלפני שמחפשים אשמים צריך גם להסתכל הלאה", אמר. "כשאנחנו מסתכלים הלאה צריך להגיד דבר אחד מאוד מרכזי: צריך להחליט על גוף, ארגון, מנהיגות, למקום הזה שבו אנחנו באים ואומרים דבר אחד מאוד פשוט – מההתחלה ועד הסוף בהיבט המקצועי – כדי שבאמת אירוע כמו שקרה כאן לא יקרה שנית".
-יש יכולת לשנות פה משהו מבחינה תכנונית, מבחינת בינוי? הרי כל ההקדשים וכל הגורמים לא נותנים לגעת בעץ, או בדרך או בפח.
"אני חושב שגם אותם ארגונים רואים בזה פיקוח נפש, וגם את אותם ארגונים אפשר לשלב, גם להם קדושת החיים חשובה, ואני בטוח שאפשר למצוא את הדרך הנכונה. אני חושב שחלק מהציבור הזה, הם חיים אצלי בעיר, ואני רואה שם אנשים מאוד מסורים, מאוד אכפתיים, ואני בטוח שבשיתוף פעולה עם אחריות, עם מנהיגות, אפשר לעשות את זה".
"החוק מחייב, אבל למערכת אין יכולת אכיפה"
במשדר התראיין גם הרב מרדכי הלפרין, לשעבר יו"ר ועד מושב מירון הסמוך למתחם קבר הרשב"י. גם הוא אומר שהתריע שנים ארוכות על הסכנה שם. "אני מלווה את המקום כבר 45 שנה, היו שנים שניהלתי את הפרויקט. יש מכתבים שלי, יש פניות שלי, יש דברים כתובים וחד-משמעיים", הוא מספר.
(צילום: טל שמעוני, יהודה רוזן)
לדברי הלפרין, למועצה יש סמכות רבה בכל הנוגע להתנהלות במתחם: "מכיוון שהבעלות על הקרקע היא של ההקדשות, היום הן מנוהלות בידי ועדת החמישה, אבל כל מה שקורה בקרקע מבחינת בינוי, מבחינת פיתוח, יש חוק בישראל והחוק בישראל מקנה את הסמכות לוועדת בניין ערים המקומית".
הוא טוען כי אותה ועדה אכן התריעה, אבל גורמים משפטיים לדבריו הכשילו את המהלך: "ניסיתי להפעיל את התובע של המועצה האזורית מרום הגליל שיגיש תביעות כמו שצריך, ויגיש לפחות את הדבר הפשוט והמיידי של איסור שימוש במתקנים שהוקמו ללא היתר – והוא אמר לי כל הזמן שהוא צריך לקבל את ההסכמה והסמכות מאותה מחלקה של היועמ"ש שנקראת המחלקה להנחיית תובעים ברשויות המקומיות".
הלפרין הוסיף: "המערכת כאן היא מערכת שאין לה אכיפה, אין לה את יכולת האכיפה למרות שהחוק מחייב אותה לאכוף, ולכן בשטח שם שקרה האסון שאותו אנחנו כולנו כואבים ודואבים ישנה בנייה חריגה". לדבריו, "החקירה חייבת להיות חקירה יסודית בראש ובראשונה, ואני לא יודע מי יחקור כי צריך לחקור גם את הרשות השופטת".
אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש השתתפו בהכנת הכתבה
