הדיון בבג"ץ, אתמול. אין החלטה - "נדחה לעיון"
(צילום: אלכס גמבורג)
שלושת שופטי בג"ץ דנו אתמול (שני) בעתירה של ארבע צעירות המבקשות להתמיין לסיירות בצה"ל. העותרות, מיקה קליגר, מור לידאני, גלי נשרי ועמר סריה, רוצות שיאפשרו להן לגשת למיונים לסיירת מטכ"ל, שייטת 13, סיירת גולני, צנחנים, דובדבן ויחידות נוספות. בעתירה הן דורשות מצה"ל לנמק את השיקולים המגדריים המונעים מנשים להשתלב ביחידות העילית. הדיון הסתיים ללא החלטה: "נדחה לעיון".
בעקבות הוראתו של הרמטכ"ל אביב כוכבי, שבאוגוסט האחרון הורה להקים צוות מקצועי שיבחן את שילובן של נשים בתפקידי לחימה נוספים בצה"ל, השופטים העלו את האפשרות כי ההחלטה תתקבל אחרי בחינת הוועדה ומסקנותיה. אתמול יצאה החלטה שלפיה על המדינה לעדכן את בג"ץ בהתקדמות הדיונים בנושא עד 11 באפריל 2021.
"בבסיס בקשתן עקרון יסודי אחד - צה"ל מחויב לשוויון ואי-אפליה על רקע מגדרי, הן על פי חוק שירות ביטחון, הן על פי פסיקתו של בית משפט נכבד זה והן על פי ערכיו של העולם המודרני ומדינת ישראל בואכה העשור השלישי של המאה ה- 21", נכתב בעתירה, "אלא שצבא ההגנה לישראל, צבא העם, מסרב גם היום לגייס נשים כלוחמות ביחידות המובחרות בצה"ל, כל שכן כאלו אשר קבועים להן ממילא הליכי סינון ואיתור מובנים, מבלי לשאול את השאלה ההכרחית - האם המגדר אכן מצדיק את מניעת אפשרותן של נשים מלהתמודד על תפקידים אלו".
העותרות ציינו בעתירתן כי צבא ארצות הברית הודיע כבר ב-2015 על פתיחת כלל התפקידים בצבא לנשים, וכי ב-2018 הודיע צבא בריטניה על פתיחת התפקידים בחילות הרגלים, היחידים שעדיין היו סגורים אז בפני נשים.
עוד נכתב בעתירה: "יובהר כי נשים רבות הן בעלות יכולות פיזיות ומנטליות המעוניינות לשרת בתפקידים אלו, אולם הדבר נמנע מהן באופן גורף, בסינון על רקע מינן בלבד, ללא כל בחינה מוקדמת וללא כל אפשרות להוכיח את התאמתן הייחודית לתפקידים אלו".
3 צפייה בגלריה
לוחמות בצה"ל, ארכיון
(צילום: אביר סולטן, דובר צה"ל, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
בתגובה, המדינה טענה כי יש לדחות את העתירה על הסף היות שהיא 'עתירה מוקדמת'. זאת לאחר שבאוגוסט האחרון - לאחר עתירה אחרת בדרישה לאפשר לנשים להתגייס לחיל השריון כלוחמות - הורה הרמטכ"ל אביב כוכבי להקים צוות מקצועי, שייעודו "לערוך תהליך בחינה רציני ויסודי, מתוך גישה רחבה, כוללת ומעמיקה, ביחס לאפשרות שילובן של נשים בתפקידי לחימה נוספים בצה"ל בהתאם למהותם ואופיים של התפקידים, בטרם קבלת החלטות בנושא".
בהודעה בנושא אז צוין כי "חברי הצוות החדש יבחנו מגוון היבטים פיזיולוגיים, רפואיים וכן בנושאי תכנון, כוח אדם, אימונים, פיקוד ומילואים, לבחינת שילוב נשים בתפקידי לחימה שכיום סגורים עבורן, מהצוללות ועד ליחידות מובחרות וחטיבות מתמרנות במלחמה".
בפתח הדיון, עו"ד עמיחי ויינברגר המייצג את העותרות, התייחס לצוות שהקים לאחרונה הרמטכ"ל, ואמר כי "הקמת ועדה נוספת היא מיותרת". השופטים שאלו את מייצגי העותרות אם הם לא אמורים לאפשר קודם לוועדה לבחון ולגבש החלטה. "אין מחלוקת על הנורמה עצמה", אמר השופט מזוז. "בפועל, מאז פסק הדין אלכס מילר ותיקון החוק, נפתחו כ-100 מקצועות התנדבותיים לשירות של נשים. במסמך העותרים נאמר שמדובר בכ-85% מהמקצועות. אפשר בהחלט לסבור שזה לא מספיק, אפשר לסבור שגם בתוך 15% הנותרים יש מקצועות שמתאימים לפתוח לנשים.
"גם הצבא אומר שכל הזמן מרחיבים את הרשימה באופן הדרגתי, ועכשיו הקימו ועדה נוספת שתבחן באופן מאוד פרטני", הוסיף השופט, "זה תהליך מאוד מורכב במערכת מאוד רגישה. אנחנו לא עוסקים במשהו שולי, אלא בביטחון מדינת ישראל ובבריאות המשרתים. ייתכן שהצבא יכול היה לנהוג באופן יותר מהיר, ייתכן גם שיותר יעיל. זה תהליך. אפשר לטעון שצריך לזרז את התהליך, אבל אי אפשר להגיד שלא צריך שום ועדה".
השופטת וילנר הוסיפה: "השאלה היא אם יש מקום לוועדה, אם אין מקום להמתין להכרעה או להתמקדות הוועדה. אדוני מבקש מאיתנו את אחריות ההכרעה. אדוני מבין איזו אחריות כבדה זאת? מבחינת טובת החיילות, אני לא יודעת. אבל זו אחריות כבדה, יש לה השלכות רוחב. ייתכן שבבוא היום, כשתוגש החלטת ועדה מנומקת, אנחנו נבחן".
