"יש פה דיני נפשות, בואו נחזור למתווה מסודר"
(צילום: קובי דהן, ארגון גננות ומחנכות)
מאות מנהלי בתי ספר ברחבי הארץ חתמו על מכתב שנשלח היום (רביעי) לשרים בקבינט הקורונה, ובו הם קוראים לפתוח את מערכת החינוך מיד עם הסרת הסגר. "הכוונה שתלמידי כיתות ה' ומעלה ילמדו רק לאחר חופשת חנוכה, ותלמידי חטיבות הביניים והתיכונים עלולים ללמוד מרחוק עד סוף השנה היא בעינינו לא מוסרית ולא חינוכית, ומורידה את החינוך לתחתית סדר העדיפויות הלאומי", כתבו המנהלים.
מנהל התיכון לאמנויות בירושלים, תומר בליטי דגן, שנמנה עם יוזמי המכתב, אמר: "להשאיר את התלמידים בבית שנה וחצי במצטבר זה לגרום נזק נוראי וטראומה לא מוצדקת עבורם. זה שנה וחצי אבודות של מתחים, תסכול, הרחבת פערים בין חזקים לחלשים, דיכאונות ונטיות אבדניות".
עימות בוועדת החינוך
(צילום: ערוץ כנסת)
לדברי בליטי דגן ניתן להחזיר את כל התלמידים תוך הקפדה על הגבלות ואמצעי זהירות. המנהלים קוראים במכתבם לחדש את הלימודים בתוך שילוב של למידה בכיתות לפחות שלושה ימים בשבוע ולמידה מהבית. "אין כאן פניה לא אחראית ליציאה מוקדמת מהסגר. ההיפך הוא הנכון. אנו מבקשים להחזיר את הגנים ובתי הספר באחריות ועל ידי אימוץ העקרונות לפתיחת מערכות חינוך מהעולם והפקת לקחים מההתנסויות הקודמות בישראל".
המנהלים מפרטים עקרונות שלדבריהם יאפשרו את חידוש הלימודים. בגני הילדים ובכיתות הנמוכות ילמדו כל ימות השבוע בקבוצות קבועות וייערכו בדיקות קורונה לעובדי ההוראה. יצומצמו המפגשים בין תלמידים בחטיבות הביניים והתיכונים.
הם מציעים כי תלמידי החינוך העל יסודי ילמדו לפחות יומיים בשבוע בכיתות בקבוצות נפרדות עם אפשרות מצומצמת לקבוצות מתחלפות. לדבריהם הדבר יתאפשר בין היתר באמצעות שינוי תכנית הלימודים ואף צמצום חומר הלמידה לבגרות. המנהלים הדגישו כי מורים ותלמידים הנמנים עם קבוצת סיכון ילמדו מהבית ויקבלו תמיכה.
הגננות זועמות: "פתיחת הגנים: סיכון חיי אדם"
גם הגננות לא מרוצות מהמתווה המסתמן. "פתיחת גני הילדים בתנאים הקיימים מסכנת את הגננות ואת משפחותיהן ולא ניתן לזה יד", כתבה יו"ר המחלקה לגננות בהסתדרות המורים, ענת דדון. "מפקירים את הגננות שמשלמות מחיר כבד בתווך במריבות של שרי החינוך הבריאות והאוצר. פתיחת גני הילדים תחזיר את המשק מהר מאוד לסגר שלישי", היא התעקשה.
דדון אמרה כי הסתדרות המורים מקיימת התייעצויות עם משפטנים כדי להחליט כיצד לנהוג כדי לא לסכן את בריאות הגננות ובני משפחותיהם, ומתחה ביקורת חריפה על משרד החינוך שלא הציג בפניהן את המתווה מראש. "יש כאן בעיה רצינית של סיכון חיי אדם", אמרה יו"ר המחלקה לגננות. "אנחנו רוצות לחזור לעבודה, אבל לא במחיר של סיכון הבריאות.
"איך אפשר לעבוד עם 35 ילדים ולשמור על ריחוק של שני מטרים?", שאלה דדון. "אני מזמינה את ראש הממשלה את שר החינוך ואת גמזו לגני הילדים כדי שיראו. הרי ברור שאי אפשר לא לחבק ולהרגיע ילד בוכה. הילדים בקושי הספיקו להיות בגן עשרה ימים. הם לא הספיקו להכיר את הגננות וזקוקים להסתגלות וליחס, דבר בלתי אפשרי עם 35 ילדים בגן בלי קפסולות".
גננת ממרכז הארץ אמרה כי "הרעיון להחזיר את הגנים ככה, ללא היערכות והנחיות מסודרות, הוא מחטף לכל דבר ועניין. ממצב של סגרה לשגרה מוחלטת - זה הזוי ולצערנו צפוי. גננות הן כמו ברווזים במטווח. אחרי שהתלוננו על דממת אלחוט מצד משרד החינוך, צצו להן 'הזמנות לקפה עם המפקחות' בזום, כדי שניכנס ונצא עם אותם סימני שאלה. אנחנו משתוקקות לחזור לעבודה, בניגוד למה שהרבה הורים חושבים, אבל זה מרגיש כמו לחזור לתוך פצצה מתקתקת".
גננת נוספת אמרה כי "אי שפיות זה לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות. אנחנו מכינות חומרים וסרטונים, מתקשרות לילדים ועובדות 24/7. אנחנו רוצים לחזור לשגרה, אבל לא בכל מחיר. החיים הם ערך עליון".
שכחו אותנו בבית: תלמידים מספרים על מחיר הלמידה מרחוק
ובזמן שבקבינט הקורונה עדיין דנים במועד פתיחת מערכת החינוך, שלושה תלמידים מספרים בגוף ראשון על הקשיים הרבים הכרוכים בלמידה מהבית.
אלה גרין, תלמידת כיתה א' מרמת גן, סיפרה: "אני מתגעגעת לחזור לבית הספר, לחברים ולמורה. רק התחלתי ללמוד בכיתה א'. עוד לא הספקתי אפילו להכיר את כל החברים והמורים, וכבר אנחנו כל היום בבית. אני אוהבת את הבית שלי ואת המחשב, אבל זה כבר קצת משעמם להיות כל הזמן בבית.
"הזום הזה, זה לא משהו שאני אוהבת, כי זה סתם לשבת ולהקשיב ואז להכין שיעורי בית. זה די משעמם. לא כיף לשבת כל הזמן מול המסך. אני אוהבת ללמוד בכיתה כי זה כיף, ולא סתם לשבת כל היום. בזום כולם צועקים יחד ולא תמיד שומעים את המורה.
"אני אוהבת להיות בכיתה, ליהנות שם עם המורה, לשחק עם החברים שלי, לאכול ביחד, להשתולל בהפסקות ולצחוק. גם במועדונית כיף לי ואני מתגעגעת לשם כל כך. אני רוצה כבר לחזור לבית הספר וללמוד בכיתה".
תומר כלפון, תלמיד י"ב ממזכרת בתיה, אמר: "מאוד מתסכל ללמוד עם הזום, על סף הבלתי אפשרי. אני יושב שעות על גבי שעות מול המחשב וזה קשה. אף אחד לא מצליח לעקוב אחרי החומר, לא תמיד אפשר לשמוע את המורה ואין איתו קשר ישיר כמו בכיתה.
"לפעמים אני לבד בכיתה עם מצלמה פתוחה, וזה מתסכל לראות מסכים ריקים. זה מתסכל גם את המורה שנמצא מול תלמיד אחד שפותח מצלמה. השנה אני צריך לגשת לבחינות בגרות ואני מאוד מוטרד וחושש שלא אספיק ללמוד את החומר ולהגיע מוכן.
"אני מנסה לשמור על שגרת למידה, אבל כשנשארים בבית זה מאוד קשה. יש המון הסחות דעת וקשה להתרכז בזום. יש לי שני אחים קטנים, ואי אפשר לעצור את כל הבית כשאני לומד.
"אמנם המצב הזה מעודד אותנו ללמידה עצמאית, אבל אנחנו צריכים את הכיתה, וגם הפן החברתי מאוד חסר. כולם באותה סירה ולכן אין גם במי להיעזר. המצב הזה מדכא ומעצבן מאוד, ואני מצפה שיחזירו אותנו בהקדם ללמוד בבית הספר".
שחר גולן, תלמיד כיתה ז' ברחובות אמר: "אני משתגע בבית ולא יכול לפגוש חברים וצריך לשרוד רק עם הזום. יש לי ארבעה מקצועות שאני חייב ללמוד בזום: מדעים, שפה, אנגלית ומתמטיקה. אני לומד ערבית, שזו שפה חדשה, וזה בלתי אפשרי ללמוד ככה.
"היום היה לי רק שיעור אחד בזום, ועל האחרים ויתרנו. אמא ויתרה לי כי קשה מאוד להתמיד בזה. אני מתאמץ ומנסה להיות כמה שאפשר בשיעורי זום, אבל זה קשה להיות בריכוז כל הזמן.
"יש הרבה הפרעות גם בבית וגם בצ'אטים, ניתוקים אצלנו ואצל המורה, בעיות עם האינטרנט. כשאני מתרכז ומקשיב מתחילות הסחות דעת ואז אני מתעצבן ולא יכול ללמוד. ככל שעובר הזמן, אני רוצה לחזור לבית הספר. אני רוצה ללמוד בכיתה מול מורה. לא חשבתי שאגיד את זה אי פעם, אבל אני מתגעגע לבית הספר.
"אני חושש שאם לא יחזירו אותנו ללמוד בבית הספר, נפסיד הרבה חומר. אני מבקש שיחזירו אותנו כבר ללימודים רגילים בכיתה. המצב הזה בלתי אפשרי, גם מבחינת הלימודים וגם מבחינת הקשר עם החברים".
