(צילום: שמוליק דודפור)
המשבר התחבורתי שיוצא משליטה גורם לנו לבזבז זמן יקר, להחמיץ הזדמנויות, ומעלה את לחץ הדם. אנחנו במצב חירום שפוגע באופן משמעותי בתושבים רבים שחיים סביב מטרופולין תל אביב ובעיקר באלו שברשויות המרוחקות יחסית מתל אביב עצמה, אלו שנאלצים להתנייד למטרופולין או לעבור דרכו.
תחבורה ציבורית היא כמו מים וחשמל – צורך בסיסי לאנשים רבים ביומיום, שעוזרת גם למי שלא משתמש בה.
כדי לצאת מהבור נדרש לבצע צעדים מהירים. שדרוג רציונלי של מערכת האוטובוסים עם תוספת תדירות והעדפה לקווים העמוסים, החזרת הרכבת לפעילות נורמלית וגם הפעלה מסוימת של תשתית התחבורה בשבתות, חגים ומועדים.
בנוסף, נדרשת הרחבה מיידית רשת האופניים של תל אביב לרשויות הסמוכות אליה, על מנת לאפשר ליותר אנשים להימנע משימוש ברכב פרטי בנסיעות קצרות ולהקל כך על כלל העומסים במטרופולין.
בטווח הזמן הבינוני נדרש לתכנן את שימושי הקרקע בתיאום עם מערכת התחבורה עתירת הנוסעים, ובפרט הרכבת הקלה שעומדת להיפתח בתל אביב בטווח הארוך צריך לעשות תיאום מלא של בינוי סביב תחנות המטרו המתוכננות ולהימנע מיצירת מוקדי תעסוקה שמאפשרים הגעה רק ברכב פרטי ומסביבות מגורים שבהן יש תלות מוחלטת בנסיעות ברכב פרטי לכל היעדים.
- ד"ר יואב לרמן הוא גיאוגרף עירוני
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
