רצף החגים של השבועות האחרונים נחגג בצורה שלפני חודשים ספורים ניתן היה רק לפנטז עליה. חג אחרי חג בילינו יחד עם המשפחה המורחבת, נהנים מקרבה גופנית שכמעט נשתכחה מאיתנו, ומקשר אנושי יקר מפז. יום העצמאות ושובם של מפגשי ה"על האש" סימלו השנה גם את חגיגת העצמאות הפרטית של כל אחד מאיתנו.
כל יום מהימים הללו מביא איתו רגעים קטנים של אושר. מספרי הנדבקים בקורונה יורדים והולכים, החולים הקשים בבתי החולים מתאוששים ומספר הקורבנות היומי צונח. החל מהבוקר (יום א'), ישובו ילדינו אל שגרת הלימודים שחסרה להם כל כך, וכולנו נוכל שוב לנשום בחופשיות, ללא מסכות, באוויר הפתוח.
שנה בדיוק אחרי פרוץ הקורונה בישראל, בעוד רוב מדינות העולם, ושכנינו בירדן, לבנון, עזה והגדה המערבית עדיין נאבקים בתחלואה קשה ביותר, אנחנו כבר חוגגים, ובצדק, את ניצחוננו המרגש במלחמת השחרור מהנגיף. ניצחון, שתקף לרגע כתיבת שורות אלו בלבד.
כי כולנו חייבים לזכור: השחרור הזה הוא על תנאי. למרות השמחה וההקלה, המצב עודנו שברירי מאוד. הצניחה הדרמטית בתחלואה עדיין, בחלקה, בלתי מובנת לנו. כשליש מאוכלוסיית המדינה עדיין אינה חסינה, משום שטרם חלתה או חוסנה, נתון קריטי ומדאיג, שעלול לאפשר התלקחות מחודשת.
נתב"ג היה ונותר הפרצה בגדר המערכת שדרכה יכול לחדור הנגיף שיחזיר אותנו למרץ 2020. בלי הטלת חובת בידוד מלאה ואכיפה דרקונית שלו, גוברים הסיכויים שהניצחון האדיר הזה יקרוס מול עינינו
בסוף השבוע פרסם משרד הבריאות כי שבעה חוזרים מחו"ל נדבקו בווריאנט ההודי החדש, שהשלכותיו הבריאותיות עדיין אינן ברורות. בהודו משתולל כעת גל שני אלים ונרחב של תחלואה, שעשוי להיות מיוחס, בחלקו, גם לו. באופן מדאיג, הווריאנט הזה מתחיל להתפשט גם בבריטניה המחוסנת יחסית. גם הווריאנט הדרום אפריקני ממשיך להסתובב בינינו, וכמותו וריאנטים אחרים, שחלקם כבר נקשרו בסיכון מוגבר להדבקה חוזרת של מחלימים ועלולים לאיים באופן ממשי על מועילות החיסונים.
נתב"ג היה ונותר הפרצה בגדר המערכת, שדרכה יכול לחדור הנגיף שיחזיר אותנו למרץ 2020. בלי הטלת חובת בידוד מלאה על כל החוזרים מחו"ל, כולל מחוסנים ומחלימים, שעלולים לשאת בגופם את אחד הווריאנטים החדשים שאולי יהיו עמידים בפני החיסון, ואכיפה דרקונית של הבידוד הזה, גוברים הסיכויים שהניצחון האדיר הזה יקרוס מול עינינו. תוסיפו את ההחלטה התמוהה לאשר כניסת תיירים מחוסנים לישראל החל מסוף מאי, ותבינו שזה רק עניין של זמן עד שהטמטום הזה יתפוצץ לנו בפנים.
הצורך למנוע את חדירת הווריאנטים מחו"ל אינו משחק. יש לנו הזדמנות אחת ויחידה להבטיח שהישגי מבצע החיסונים יישמרו, ויאפשרו לנו להמשיך בשגרת חיינו המבורכת. אם לא נשלוט בגבולות מרגע זה, מהיום ממש – אנחנו משחקים עם הנגיף ברולטה רוסית, או הודית או כל מדינה אומללה אחרת, שממנה יגיע אלינו הווריאנט העמיד.
ואם בהימורים על החיים עסקינן, גם סוגיית רכש החיסונים העתידי חייבת להיפתר - ומיד. החיסונים שהביאונו עד הלום לא מבטיחים לנו שגם החודשים הבאים יהיו טובים ובריאים, והתחרות עם שאר מדינות העולם לרכש החיסונים היעילים והבטוחים ביותר רק תחריף.
בעניין הזה הפוליטיקאים שלנו משחקים באש. אם הם לא ימצאו את הדרך להבטיח כי אספקת החיסונים של פייזר ומודרנה לישראל תימשך, בכל מחיר, הם יגרמו במו ידיהם לכך שהקורונה תשוב ותכה בנו. ואז, גם יום כיפור לא יספיק לבקשות הסליחה והמחילה שיהיה עליהם לבקש מכולנו.
- שרית רוזנבלום היא כתבת הבריאות של "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com