עצרת לציון יום המודעות לחטיפת ילדי תימן, מזרח והבלקן. הערב, מול הכנסת
(צילום: משי בן עמי)
מאות בני אדם השתתפו הערב (ב') בעצרת מול משכן הכנסת בירושלים, לציון יום המודעות לפרשת חטופי תימן, המזרח והבלקן. ארבעה חודשים אחרי שאושר מתווה הפיצויים למשפחות שפנו לוועדת החקירה, ושאותו הן דחו על הסף, הנוכחים בעצרת נשאו שלטים שעליהם נכתב בין היתר "איפה הילדים?", עם תמונות בני המשפחה, הקרובים והתינוקות שגורלם לא נודע.
כסף מעולם לא חלק מדרישות המאבק, הבהירו אותן משפחות, אלא הקמת מערך סיוע לחיפוש ואיתור ילדיהן הכולל פתיחה מלאה של תיקים וארכיונים שיעמוד לרשות הקרובים. זאת, לצד הכנסת הפרשה לתוכניות הלימוד במערכת החינוך, הקמת אתר מחקר, ניקוי שמו של הרב עוזי משולם, ומיסוד יום המודעות בלוח השנה.
רוצים פיצוי? התנאי שמציבה המדינה למשפחות ילדי תימן
(צילום: משה מזרחי)
נתנאל שרעבי, שארבעה תינוקות ממשפחתו נעלמו, אמר בעצרת כי על המדינה לקבל אחריות על הפשעים שנעשו, כלשונו. "70 שנה שהמשפחות בוכות והם מסכמים את זה בחוזה עם 'לפנים משורת הדין'?", הוא שאל בכעס, "מי שחותם על הפיצויים צריך לחתום על כתב ויתור שכתוב בו 'ואני מוותר בזאת על כל תביעה או דרישה או טענה ממדינת ישראל או כל גורם אחר בכל הנוגע לפרשת חטופי תימן'. להורים שלנו אמרו 'תחתמו' והעלימו להם את הילדים - היום הם אומרים לנו 'תחתמו' ורוצים להעלים את הפרשה".
סיון תהל, פעילה בעמותת עמר"ם, אמרה בעצרת: "אחרי שנים שבהן כינו את האימהות ואת המשפחות 'שקרניות' ו'הוזות', ורמסו קהילות שלמות שחוו על בשרן פגיעה קיצונית וחמורה מצד צוותי רפואה וגורמים ממסדיים, עשיית צדק היא קודם הקשבה.
"מהלך של מתן כספי פיצויים תוך השתקה ולצד ויתור על כל טענות עתידיות, כפי שהמדינה מנסה לקדם עכשיו, הוא ההפך הגמור של צדק", היא טענה, "מדובר במהלך של הוספת חטא על פשע. מגיע למשפחות ומגיע לנו שמדינת ישראל תכיר בפשע הזה, שבוצע על בסיס תפיסה גזענית ועליונות תרבותית. רק הכרה רשמית תוכל להתחיל תהליכים של פיוס ובניית אמון, וכל צעד בתיקון הפרשה הזאת צריך להתחיל מנקודת המוצא של הכרה רשמית וקבלת אחריות".
משפחות ילדי תימן על הפיצוי: "הצעה מבזה". ריאיון עם שתי זכאיות
(צילום: שחר גולדשטיין)
נזכיר כי ב-22 בפברואר, 70 שנה אחרי תחילת הפרשה, הממשלה אישרה מתווה פיצויים שגובש עם משרד האוצר, החטיבה האזרחית בפרקליטות המדינה ומחלקת יועץ וחקיקה במשרד המשפטים.
אותו מתווה מיועד רק למשפחות שפנו בעבר לאחת משלוש וועדות החקירה שקמו לאורך השנים במדינה. לפי המתווה, משפחה שילדה נפטר ולא נמסרה לה על כך הודעה בזמן אמת, זכאית ל-150 אלף שקלים. משפחה שלא ידוע מה עלה בגורל ילדה זכאית ל-200 אלף שקלים. עד כה, מבין יותר מ-1,000 משפחות זכאיות, הוגשו עשרות בקשות בודדות בלבד.
