ארנמור צ'יקבאזה תופס חופן של חיפושיות מטוגנות, מביא אותו לפיו – ולועס בעונג. עבורו זה מעדן של ממש, בריא, אפילו אורגני, אבל הכי חשוב – חינם לגמרי.
המעדן הזה הוא חרק המכונה חיפושית חג המולד, שצבעו אדום-כהה ומשגשג בזימבבואה בעונת הקיץ של חצי הכדור הדרומי. "אתה לא צריך לשלם על החיפושיות, זה תענוג בחינם", אומר הצעיר בן ה-28 לסוכנות הידיעות הצרפתית. "כל מה שאתה צריך הוא לצאת החוצה ולנער אותן מהשיח, או לתלוש אותן מהעצים. הן מגיעות בקיץ כאשר סוגים אחרים של מטעמים נדירים".
בערים הגדולות בזימבבואה כבר התרגלו אולי לטעם המערבי הסולד מחרקים, אולם בכפרים המסורת ארוכת השנים של מאכל חרקים, תולעים ונמלים לבנות עדיין נשמרת.
צ'יקבאזה מתגורר בכפר בשם מהונדורו, כ-100 ק"מ מערבית-דרומית לבירה הארארה. שלושה שבועות של גשם כבד הפכו את האזור למסוכן עבור עבודתו כחופר תעלות, ואת הזמן הפנוי שלו הוא מעביר עם קערה בין ידיו, שאותה הוא ממלא בחיפושיות שהוא מנער מעצים.
את ה"קציר" שלו לוקח צ'יקבאזה לאישה בשם וויני צ'יקאונדה, בת 72, שעוזרת לו להכין למאכל את החיפושיות. המתכון פשוט: החרקים מבושלים עד שהם הופכים לרכים, ואז מטוגנים כדי להפוך אותם לפריכים.
צ'יקאונדה נזכרת שכילדה גם היא נהגה לאסוף חיפושיות מהעצים. "אלוהים יצר אותן בידיעה שהן בריאות למאכל. זה מצער שהילדים בערים לא אוהבים אותן. הם חושבים שזה דוחה ללעוס אותן".
