חיפושים בטלפונים הניידים ללא הצדקה ואף נגד חוק, מעצרי שווא והפרת זכויות קטינים בחקירה: אלו רק חלק מהמקרים שחושף דו"ח הסנגוריה הציבורית לשנת 2019, שהוגש היום לשר המשפטים אבי ניסנקורן, ולוועדת הסנגוריה הציבורית. נתון מעניין נוסף בדו"ח הוא כי באף אחת מהתלונות שחקרה המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) לא הוגש כתב אישום פלילי, רובן נגנזו ורק שתיים הסתיימו בדין משמעתי.
הדו"ח סוקר בהרחבה את פעילותה של הסנגוריה הציבורית בשנה החולפת ואף מתאר מגמות והתפתחויות כלליות הנוגעות למשפט הפלילי בכלל, ולחירויות הפרט וזכויות חשודים, נאשמים ואסירים.
הנה כמה נושאים בוערים שמוזכרים בדו"ח:
תפיסה וחיפוש בטלפונים ניידים במהלך חקירה משטרתית: בשנים האחרונות חלה עלייה במקרים בהם משטרת ישראל תופסת מכשירי טלפון ניידים של נחקרים ומבצעת חיפוש במכשירים אלו במסגרת חקירה. החשש שמעלה הסנגוריה הוא פגיעת יתר בפרטיותם של נחקרים כתוצאה מחיפוש במכשירים.
בדו"ח נכתב כי עמדת הסנגוריה הציבורית היא שחיפוש במכשיר טלפון נייד מחייב צו שיפוטי, ולא ניתן להתבסס על הסכמה של נחקר לביצוע חיפוש.
אף במקרים בהם רשויות החקירה פונות אל בתי משפט בבקשה לקבלת צו חיפוש, הסנגוריה סבורה כי במקרים רבים רשויות החקירה אינן מקפידות על ביסוס תשתית ראייתית אשר תצדיק קבלת צו חיפוש במכשיר הנייד, ואף לא מקפידות על הוראת החוק הדורשת כי מתווה החיפוש יצמצם את הפגיעה בפרטיותו של בעל המכשיר למינימום הדרוש.
לגבי סמכותן של רשויות אכיפת החוק לעשות שימוש בכוח לצורך נטילת טביעת אצבע לפתיחת מכשירי טלפון ניידים. עמדת הסנגוריה הציבורית היא שמדובר בפעולה לא חוקית.
מעצרי שווא: לפי הדו"ח, מנתוני המשטרה עולה כי ב-2019 מספר המעצרים הכולל עמד על 51,120 - ירידה של 4% ביחס לכמות המעצרים ב-2018.
אבל לטענת הסנגוריה, ירידה זו אינה משקפת את תמונת המצב המלאה. לדבריהם, מדו"ח שפרסם מבקר המדינה בנושא עולה כי כמות המעצרים אותם מפרסמת המשטרה לציבור במהלך השנים בשנתונים הסטטיסטיים שלה אינה כוללת נתח עצום של מעצרים, הנאמד באלפי מעצרים מדי שנה.
הפרת זכויות בחקירת קטינים: לפי הדו"ח, גם השנה נדרשו סנגורים להעלות בפני בתי המשפט טענות רבות כנגד הפרת זכויותיהם של קטינים במהלך חקירה משטרתית. בין השאר, הועלו השנה טענות רבות בדבר חקירה בשעות הלילה שלא כדין, חקירה ללא נוכחות הורים, הובלה אסורה באיזוק ואף חקירה שלא על ידי חוקר מיוחד במקרים הנדרשים.
בחלק מן המקרים קיבל בית המשפט את טענות הסנגורים כי לפגיעה החמורה בזכויות הקטינים אמורה להיות השפעה ישירה על ההחלטה השיפוטית המתקבלת בעניינם. כך קרה בעניינם של שני קטינים שהורשעו בביצוע שוד. בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל ערעור שהגישה הסנגוריה הציבורית וביטל את הרשעתם.
טיפול בתלונות על אלימות שוטרים ובעבירות כלפי שוטרים: סיכום נתוני המעקב של הסנגוריה הציבורית אחר תלונות שהוגשו למח"ש מעיד על שיעור נמוך של מיצוי הטיפול בתלונות בגין אלימות שוטרים. במהלך השנה החולפת טופלו על ידי הסנגוריה הציבורית 217 תלונות למח"ש.
מתוך כלל התלונות שטופלו במהלך השנה נגנזו על ידי מח"ש 168 תלונות, מתוכן 149 תלונות נגנזו מבלי שנערכה בהן חקירה שמוצתה עד תום, בין אם משום שהוחלט שלא לחקור בהן כלל ובין אם משום שנערך לגביהן בירור ראשוני בלבד, שלא הוביל להמשך חקירה. בשתי תלונות התקיימה חקירה שבסיומה הוחלט להעמיד את השוטרים המעורבים לדין משמעתי, ואף לא תלונה אחת הסתיימה בהעמדה לדין פלילי.
נאשמים עניים עלולים למצוא עצמם במעצר: השנה נכלל בדו"ח פרק מיוחד בשם "מלכודת העוני - הנטלים הכלכליים בהליך הפלילי".
רבים מלקוחות הסנגוריה הציבורית הם מחוסרי אמצעים. בדו"ח נכתב כי "נקודות המפגש בין ההליך הפלילי לבין צרכים כספיים עלולות להביא לפגיעה בזכויותיהם של חסרי האמצעים". כך למשל, ביחס לחלק מהעבירות ניתן באמצעות תשלום כספי להימלט מאימת ההליך הפלילי ולעבור למסלולים מקלים כמו כופר. חשודים ונאשמים עניים עלולים למצוא עצמם במעצר אם לא יצליחו לגייס את סכום הפיקדון לצורך שחרור בערובה.
בדו"ח הוצעו מספר פתרונות, למשל "מאסר חלף קנס" (אפשרות לתשלום כסף במקום מאסר), וכן קריאה לביטולה של מה שמוגדר "כליאת עניים". מדי שנה ניתנים כ-30 אלף גזרי דין הכוללים הוראה של מאסר חלף קנס. כ-3,000 פקודות מאסר מונפקות מדי שנה לחייבים, לעיתים קרובות שנים ארוכות לאחר מתן גזר הדין. נטען שמנגנון זה מביא לפגיעה אנושה בחירותם של אנשים מחוסרי יכולת כלכלית.
גם לגבי פיצויים בהליך פלילי נטען כי "השימוש בפיצוי הפלילי נפוץ מאוד. סכומי הפיצוי שנפסקים גדלים בהתמדה. מרבית הנידונים החייבים בפיצוי, הם אסירים ממעמד סוציו-אקונומי מוחלש שמוטל עליהם במקביל גם עונש מאסר בפועל לתקופה ממושכת. מדינות רבות מכירות בקושי של הפוגע לשלם פיצוי נאות לנפגע, ורואות בפיצוי הפלילי ככלי סימבולי. במרבית מדינות המערב הוקמה קרן תגמולים לפיצוי נפגעי עבירה".
הסנגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, אמר כי "לצד ההישגים הרבים הדו"ח מתאר גם קשיים ונושאים הטעונים שיפור במערכת המשפט. על הדברים המתוארים בדו"ח נוספו לאחרונה אתגרי הקורונה, אשר לא פסחו על מערכת המשפט הפלילית. אוכלוסיית הכלואים ספגה פגיעות קשות ביותר, והסנגוריה הציבורית התגייסה להשמיע את קולה ולוודא שהפגיעות בה לא תהיינה מוגזמות".
שר המשפטים אבי ניסנקורן התייחס לדו"ח: "סנגוריה ציבורית חזקה היא חלק מהותי מההגנה על שלטון החוק ועל האינטרס הציבורי, הכוללים כמובן גם את זכויות הפרט. קריאת הדו"ח מלמדת כי הסנגוריה מגשימה היטב מטרה זו, ומביאה לאיזון ראוי בהליך הפלילי. יש לברך במיוחד על ההגנה של הסנגוריה הציבורית על החלשים בחברה, ועל אזרחים פגיעים יותר - קטינים, אנשים עם מוגבלויות ואנשים חסרי הון כלכלי או חברתי".
התגובות
ממח"ש נמסר בתגובה לדו"ח: "נתוני מח"ש מצביעים על אלפי פניות שנבדקות ומטופלות מדי שנה במקצועיות, מתוכן התקבלו החלטות לגבי מאות אנשי משטרה אשר נחקרו באזהרה ובמקרים המתאימים גם הועמדו לדין פלילי או משמעתי. חלק מהנתונים שבהם עוסק הדו"ח הם נתונים שהתקבלו על ידי חשודים, שבקשר לחלקם הוגש כתב אישום על עבירות תקיפת שוטרים במסגרת נוהל אישור שפיטה.
"מדובר במקרים שבהם עולה חשד לביצוע עבירת תקיפת שוטר על ידי אזרח ובמקביל מוגשת תלונה הדדית של האזרח נגד השוטר. רק לאחר בחינת כל חומר החקירה שנאסף מחליטה מח"ש אם ניתן להגיש כתב אישום נגד האזרח. כל תלונה שמתקבלת נבדקת, לרבות ביצוע פעולות חקירה שונות שמטרתן בדיקת התלונה, לרבות בדיקת מצלמות אבטחה ועוד, ובמקרים המתאימים ייחקר שוטר באזהרה. נציין ביחס לאלפי התלונות כי שיעור התיקים הנסגרים בפרקליטות כולה דומה לשיעור התיקים הנסגרים במח"ש".
מהמשטרה נמסר בתגובה: "המשטרה מטפלת בתיקי חקירה בהתאם להוראות החוק ובאופן מוקפד, מקצועי וסדור, בהתבסס על תשתית ראייתית ושיקולים מקצועיים במטרה להגיע לחקר האמת. הדברים כפי שהובאו בדוח הסנגוריה מתייחסים למספר קטן של אירועים שנלקחו בפינצטה מתוך מאות אלפי פעולות חקירה המבוצעות מדי שנה. חקירות שהובילו לעשרות אלפי כתבי אישום נגד עבריינים והרחקתם מהחברה הנורמטיבית".
באשר לחיפוש בטלפונים ניידים, נטען: "משטרת ישראל פועלת תוך הקפדה יתרה בחיפוש במדיה דיגיטלית ובהתאם לנוהל המסדיר את הנושא. נציין כי הנוהל עובר בימים אלה תיקוף מחדש לצורך התאמתו לשינויי הפסיקה והנחית פרקליט המדינה. המשטרה מטפלת בראיות דיגיטליות כבכל ראיה אחרת ובהתאם לחוק. המידע המתקבל משמש אך ורק לאיסוף ראיות לצורכי הגעה לחקר האמת בתיק החקירה בהתאם לצו שניתן על ידי בית משפט. ככל שבמסגרת החיפוש עולה חשד לעבירות נוספות שלא נמנו בצו, פונה המשטרה לבית המשפט למתן הוראות בהתאם".
באשר לחקירת קטינים אמרו במשטרה: "חקירתם נעשית תוך הקפדה על כל הוראות החוק הייחודיות לקטינים וככלל על ידי חוקרי נוער מיומנים שהוסמכו לכך או על ידי חוקרי מיוחדים של משרד הרווחה. מדובר בחקירות מורכבות ורגישות בשל גילם הצעיר של החשודים, זאת לצד החתירה הבלתי מתפשרת לחקר האמת- שהיא תכליתה של כל חקירה משטרתית".
באשר למעצר חשודים במעורבות בפלילים: "ככלל שלילת חירותו של אדם מתבצעת רק כאשר יש הכרח לכך, כאשר טובת החקירה מחייבת זאת ובמסגרת אכיפת החוק. בכל בקשה להאריך את מעצרו של חשוד בביצוע עבירה פונה המשטרה לבית המשפט שהוא הסמכות הבלעדית להורות על הארכת מעצרו של חשוד. ההחלטה בדבר מעצרו של חשוד מתקבלת רק לאחר שנשקלה בכובד ראש ונבדקה בקפידה במדרג אישורים על ידי קצין חקירות. המשטרה לא רואה במעצרו של אדם הליך ענישה והיא פונה לחלופה זאת אך ורק כאשר טובת החקירה מחייבת זאת".
