מועצת הביטחון של צפויה להתכנס היום (ג') לדיון רביעי במספר בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני מאז פתח צה"ל במבצע "שומר החומות" ברצועת עזה. למרות הלחץ הגובר בתוך המפלגה הדמוקרטית בארה"ב, ממשלו של ג'ו ביידן צפוי להמשיך לספק לישראל מטרייה הגנתית במועצה. אז מה מתרחש בדיונים שחלקם נערכים בדלתיים סגורות, האם צפויות להתקבל הפעם החלטות דרמטיות? ועד כמה הלחץ הבינלאומי משפיע באמת על צה"ל? מדריך.
מה קרה בדיונים האחרונים במועצת הביטחון?
מאז החל המבצע הצבאי המועצה ערכה כבר שלושה דיונים בנוגע ללחימה, שניים מהם פומביים. בדיונים האחרונים חסמה ארה"ב שלוש פעמים הצעת החלטה שהגישו סין, נורבגיה ותוניסיה ושהייתה מנוסחת באופן מוטה נגד ישראל: היא לא גינתה את חמאס על ירי הרקטות לעבר ישראל, וביקרה את ישראל על המתח והאלימות במזרח ירושלים - במיוחד במסגד אל-אקצה ובשכונת שייח ג'ראח.
למרות שהגנה על ישראל במועצה, הטון האמריקני בדיונים נשמע כעת שונה ומאוזן יותר - באופן שנעם הרבה פחות לאוזניים ישראליות. השגרירה החדשה לינדה תומס גרינפילד אמנם קראה לחמאס להפסיק מיד את ירי הרקטות, אבל לצד זאת אמרה: "אנו קוראים לכל הצדדים להימנע מצעדים שיסכנו פתרון של שלום וזה כולל הסתה, פינוי בתים במזרח ירושלים, בנייה מעבר לקווי 67".
מה צפוי בהמשך?
נורבגיה הודיעה אמש כי גם היום ייערך דיון במועצת הביטחון, בדלתיים סגורות. במשלחת הנוברגית לאו"ם מסרו כי ימשיכו לפעול עם סין ותוניסיה לקידום הפסקת אש: "המצב בשטח ממשיך להידרדר. חייהם של אזרחים. אזרחים חפים מפשע ממשיכים להיפצע או להיהרג. אנחנו שוב אומרים: חדל אש. הפסיקו את פעולות האיבה עכשיו".
שגרירת ארה"ב באו"ם לינדה תומס גרינפילד: "מעגל האלימות חייב להיפסק"
(רוייטרס)
אולם כאמור ההצעה, לפחות לא בנוח הנוכחי שלה, לא צפויה להתקבל באמצעות הסכמה פה-אחד. המשמעות היא שייתכן שייעשה ניסיון להעביר החלטה ברוב קולות, ואז הציפייה בישראל היא לווטו אמריקני או להעלאת היוזמה בעצרת הכללית של האו"ם, שם יש לפלסטינים רוב אנטי-ישראלי אוטומטי, אם כי החלטותיה הן הצהרתיות בלבד. העצרת הכללית תתכנס לדיון ביום חמישי. לפי גורמים בירושלים מי שיזמה את הדיון היא טורקיה, שמכהנת כיום כנשיאת העצרת הכללית.
מהי מועצת הביטחון?
מועצת הביטחון של האו"ם היא הגוף בעל האחריות העיקרית לשמירת השלום והביטחון הבינלאומיים לפי מגילת האו"ם. כל חברות האו"ם (193 מדינות, שהן כמעט כל מדינות העולם) מחויבות לקיים את החלטות מועצת הביטחון.
מהן תפקידיה ואילו סמכויות יש לה?
אלוף-משנה (במיל') עו"ד לירון ליבמן, עמית-מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ולשעבר ראש מחלקת הדין הבינלאומי והתובע הצבאי הראשי בצה"ל, מסביר: "למועצה תפקידים במניעת סכסוכים וקידום יישובם בדרכי שלום. עיקר תשומת הלב מתמקדת בסמכויותיה לפי פרק 7 של מגילת האו"ם, כאשר המועצה קובעת כי מצב מסוים מהווה איום על השלום והביטחון הבינלאומיים, היא רשאית להטיל אמצעים על מנת לאכוף את החלטותיה.
4 צפייה בגלריה
השגריר באו"ם גלעד ארדן מציג בדיון הווירטואלי של המועצה ביום ראשון את תמונתה של הנערה נאדין עווד, שנהרגה מרקטה ליד לוד
(צילום: EPA)
"בראש ובראשונה, מדובר באמצעים שאינם כוחניים, כמו סנקציות כלכליות, השעיית קשרי תעופה או אמברגו על אספקת נשק לאזור הסכסוך. ואולם, אם המועצה סבורה כי אין בכך די, היא רשאית להתיר שימוש בכוח צבאי לאכיפת החלטותיה".
מהם יחסי הכוחות במועצת הביטחון?
ליבמן מסביר כי "במועצת הביטחון 15 חברות. חמש חברות קבועות (ארה"ב, בריטניה, צרפת, רוסיה וסין) ועשר חברות המתחלפות מדי שנתיים, לפי מפתח גאוגרפי. קבלת החלטה במועצת הביטחון מחייבת תמיכה של תשע מדינות לפחות והעדר התנגדות (וטו) של אחת החברות הקבועות. בהיותה בעלת כוח וטו במועצת הביטחון ובת ברית של ישראל, מנעה ארה"ב פעמים רבות, אך לא תמיד, קבלת החלטה המנוגדת לאינטרס הישראלי".
מה המשמעות של "החלטה רכה" במועצת הביטחון?
ליבמן מציין כי לא פעם קיבלה בעבר מועצת הביטחון החלטות בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני שכללו "קריאה רכה" להפסקת אש ולהבטחת אספקה הומניטרית – ולא דרישות מחייבות.
דוגמה לכך היא החלטה 1860 שקיבלה מועצת הביטחון במהלך מבצע "עופרת יצוקה", ב-8 בינואר 2009. "ההחלטה קראה להפסקת אש מיידית ובעקבותיה, לנסיגת הכוחות הישראליים מהרצועה וכן התייחסה לעניינים הומניטריים שונים", אומר ליבמן.
"בנוסף, ההחלטה קראה למדינות העולם לסייע בהסדרים וערובות להבטחת רגיעה ארוכת טווח ובכלל זה, למניעת העברה בלתי חוקית של נשק ותחמושת לרצועה. ישראל לא קיבלה את הקריאה להפסקת אש מיידית, והכריזה על הפסקת אש חד-צדדית רק ביום 17 בינואר. 'רכות' ההחלטה התבטאה גם בכך שהברחת נשק ותחמושת לרצועה לא פסקו והמועצה לא נקטה צעדים כלשהם בקשר לכך".
האם צפויה להתקבל החלטה דרמטית?
פרופ' יובל שני, סגן נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מבהיר כי "לא צפויה להתקבל החלטה שכזו (לפי פרק 7 למגילת האו"ם), אלא לכל היותר המלצה להפסיק בהקדם האפשרי את האלימות וקריאה לטפל במשבר ההומניטרי ברצועה כמו גם קריאה לקדם פתרון של היבטים אחרים של הסכסוך, כמו שמירה על המקומות הקדושים והימנעות מהוצאת המשפחות משייח ג'ראח מהבתים בהם הן מתגוררות".
מתי בעבר התקבלו החלטות משמעותיות בנוגע לישראל?
עו"ד ליבמן מציין כדוגמה את החלטה 1701 שהתקבלה בסוף מלחמת לבנון השנייה: "ההחלטה ציינה כי המצב מסכן את השלום והביטחון והבינלאומי והקנתה לכוח יוניפי"ל סמכות להשתמש בכוח למימוש המנדט שלו, למנוע פעולות עוינות משטח הפעולה שלו, בין הליטני לגבול ישראל, ולהגן על אזרחים מסכנה מיידית".
עד כמה הלחץ הבינלאומי משפיע על ישראל ועל צה"ל בפרט?
פרופ' שני מבהיר כי "הלחץ הבינלאומי הוביל בעבר את ישראל להפסקת אש, אחרי תקריות יוצאות דופן כמו הפגיעה במתקן האו"ם בכפר קאנא שבדרום לבנון (בעת מבצע ענבי זעם ב-1996). גורמי הביטחון עוקבים אחרי הזירה הבינלאומית, מכיוון שחופש הפעולה המבצעי של צה"ל נגזר מהלגיטימציה הבינלאומית של הפעילות שלו, ודיוני המועצה מסמנים גבולות גזרה מבחינה זו".
איזה תפקיד משחקת ארה"ב?
פרופ' שני אומר כי "לעמדת ארה"ב במועצה ומחוצה לה חשיבות רבה מבחינת ישראל, הואיל והיא 'שומרת עליה' מפני סנקציות מחייבות". עו"ד ליבמן מוסיף כי "בהיותה בעלת כוח וטו במועצת הביטחון ובת ברית של ישראל, מנעה ארה"ב פעמים רבות, אך לא תמיד, קבלת החלטה המנוגדת לאינטרס הישראלי".
המקרה האחרון שבו ארה"ב לא מנעה קבלת החלטה בעייתית בנוגע לישראל הייתה החלטה 2334 בסוף 2016, בשלהי כהונתו של נשיא ארה"ב ברק אובמה. ההחלטה קבעה שההתנחלויות בלתי חוקיות, וכי על המדינות להבחין במגעים שלהן עם ישראל בין שטח המדינה לבין השטחים שנתפסו על-ידי ישראל ב-1967, כולל מזרח ירושלים.
