באיראן לא חולמים להודות בזה, אבל הם עוקבים באדיקות אחרי החדשות מהבחירות בארה"ב. "התוצאות לא ישפיעו על היחס שלנו לאמריקנים, יש לנו מדיניות מחושבת שלא תשתנה גם אם טראמפ יוחלף בביידן, זה לא מעניין אותנו ולא חשוב", אמר אתמול (יום ד') המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי, אולי לא במקרה ביום שבו ארצו מציינת 41 שנה לפריצה לשגרירות ארה"ב בטהרן שלאחריה נפסקו היחסים בין המדינות.
יממה קודם לכן התייחס לכך גם שר החוץ האיראני, שהיה הראשון להגיב על הבחירות באמריקה. "המשטר אצלנו לא מבחין בין טראמפ לביידן", הוא אמר, "אנחנו רוצים מעשים ולא הבטחות. אני עצמי מנסה לקוות שביידן ייבחר, כי הוא מעוניין להגיע למשא ומתן וטראמפ לא". וכך, האיראנים אולי מצהירים שזה לא מעניין אותם, אבל לא צריך להאמין להם.
השבעת הנשיא בארה"ב תיערך בינואר. שלושה חודשים לאחר מכן תיפתח רשמית התעמולה לקראת הבחירות לנשיאות איראן שיתקיימו ביוני, ורק אז ייחשפו גם שמות המתמודדים. רשימת המתמודדים - ולבטח הזוכה - תושפע מאוד מתוצאות הבחירות בארה"ב: אם טראמפ יוכרז כמנצח, איראן תיסגר לתוך עצמה, במאמץ לקדם את תוכניות הגרעין מאחורי העיניים הבולשות של הסוכנות לאנרגיה אטומית וה"סוכנים" האמריקנים, ובמקביל תלחץ על רוסיה וסין לסייע יותר במשבר הכלכלי העמוק.
לעומת זאת, אם ביידן ינצח, איראן תשתדל לחייך כלפי חוץ, ואם הוא יבטיח לחזור לשולחן המשא ומתן על הגרעין, מקורבי חמינאי יקבלו את ההצעה בידיים פתוחות לרווחה, שכן הם זוכרים כמה נוח היה להם עם ברק אובמה. עד אז האיראנים ינסו לקדם בזריזות תוכניות גרעין סמויות מהעין.
זה הרקע שעליו יש לקרוא את ההדלפה האיראנית השבוע, שלושה ימים לפני הבחירות בארה"ב, על בניית המתקן הגרעיני החדש בנתנז: זה יהיה אחד הנושאים שהנשיא האמריקני הבא ייאלץ להתמודד איתו. אם ביידן ייבחר, האיראנים מאמינים שיאמץ את דרכו של אובמה וילך על הסכמי הגרעין. טראמפ, גם בקדנציה שנייה, לא צפוי לעשות זאת. הוא אמנם הודיע לפני שלוש שנים שהוא רוצה משא ומתן עם איראן, אך בהמשך אימץ את הקו של נתניהו והכריז על איראן כמדינת טרור.
כך שבארמונו של חמינאי אולי מצהירים ש"מבחינתנו אין הבדל מי יהיה הנשיא הבא", אבל בפועל הם כוססים ציפורניים. צוות מיוחד עוקב אחרי ההצבעה בארה"ב, ומניח מספר פעמים ביום את הנתונים בלשכת המנהיג העליון. אסור לקנות את האדישות המופגנת: השלטון האיראני בהחלט מוטרד. בלשכה של חמינאי גם לא מתכוונים לסלוח לטראמפ על חיסולו של קאסם סולימני, מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה.
אם ביידן ייבחר, גם הסיפור הסעודי צפוי להתהפך. כבר לפני שנתיים ביידן הביע דעה נחרצת על יורש העצר בן-סלמאן, כשהאשים אותו ברצח העיתונאי ג'מאל חשוקג'י - בניגוד לטראמפ שמתעלם ספק-באלגנטיות מהנושא הזה.
בחשבון של ביידן, סעודיה עוד לא סיימה לשלם את המחיר, והוא גם טורח להזכיר לארמון המלוכה בריאד את מעצרם של מאות אסירים פוליטיים. התיק של פעילת זכויות האדם לוג'יין אל-הזלול, שנאסרה לפני שנתיים, מונח אצלו במקום בולט על השולחן. ואיראן, איך לא, מתמוגגת.
- סמדר פרי היא פרשנית העולם הערבי של "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
