בית משפט בפולין הורה אחר הצהריים (יום ג') לשני חוקרים בולטים בתחום חקר השואה להתנצל בפני אישה הטוענת כי דודהּ המנוח הוכפש ללא סיבה בספר היסטוריה שחיברו על מלחמת העולם השנייה, ושבו טענו כי סייע לרצח יהודים בשואה.
התביעה עוררה עניין רב בעולם משום שהיא מתנהלת כשברקע הוויכוח הציבורי בפולין בין אלה הסבורים כי לפולנים אין אחריות לפשעים שביצעו הנאצים בשטחם בימי מלחמת העולם השנייה, לבין אלה המבקשים להגן על החופש של היסטוריונים לחקור ולחשוף אמיתות על מעורבותם של פולנים במעשי הזוועה גם אם הן אינן נוחות ללאומנים פולנים. קביעת בית המשפט עשויה לשמש תקדים שיכתיב את מידת החופש שממנה ייהנו חוקרי שואה בפולין מעתה ואילך.
את התביעה הגישה פילמונה לשצ'ינסקה בת ה-81 נגד שני חוקרים פולנים בולטים, ברברה אנגלקינג ויאן גרבובסקי, והיא טוענת בה שהשניים הכפישו את דודהּ, אדוארד מלינובסקי, כשטענו כי היה לו חלק במותם של יהודים. הדוד הוזכר בפסקה קצרצרה בספר "לילה בלי סוף: גורלם של יהודים במחוזות נבחרים בפולין הכבושה", שאורכו 1,600 עמודים ושהשניים היו עורכיו.
התובעת לשצ'ינסקה נתמכת על-ידי "הליגה הפולנית נגד השמצה", ארגון הנלחם בהצגתה של פולין כמי שיש לה אחריות לפשעים שבוצעו בשטחה בימי הכיבוש הנאצי. היא טוענת שהדוד מלינובסקי היה למעשה גיבור שהציל יהודים, ומאשימה את החוקרים בטעויות שעשו במחקרם. מלינובסקי הועמד לדין אחרי מלחמת העולם השנייה בגין אירוע שבו רצחו גרמנים 18 יהודים ביער ליד הכפר מלינובו ב-1943, אבל ב-1950 הוא זוכה על-ידי בית משפט קומוניסטי ממעורבות בו.
הליגה הפולנית נגד השמצה טוענת כי במעשיהם הכפישו שני החוקרים אדם חף מפשע וגזלו מאחייניתו את זכויותיה, בכלל זה ההגנה על השם הטוב של דודה ושל משפחתה והזכות לגאווה ולזהות לאומית.
בתביעה דרשה לשצ'ינסקה מהשניים פיצויים בסך 100 אלף זלוטי (27 אלף דולר) ופרסום התנצלות. בית המשפט הסתפק היום בהוראה לשניים להתנצל, ונמנע מלקבוע שעליהם לפצותה בכסף. השופטת נימקה את החלטתה שלא לחייב את השניים בפיצויים בכך ש"אסור שלפסיקת בית המשפט יהיה אפקט מצנן עבור המחקר האקדמי, ולפסיקת פיצויים בסכום הנדרש יהיה לדעתנו אפקט שכזה".
עורכת דינה של לשצ'ינסקה, מוניקה בז'וזובסקה פסייקה, מסרה הערב כי לשצ'ינסקה מרוצה מאוד מההכרעה, משום שסוגיית הפיצויים הייתה משנית מבחינתה, והדבר החשוב ביותר לה הוא שבית המשפט קבע שהיא צודקת. שני החוקרים, מצדם, כבר הודיעו כי בכוונתם לערער על ההחלטה לערכאה גבוהה יותר.
עיתונאית נחקרה כי כתבה "ההשתתפות הפולנית בשואה"
גרבובסקי, פרופסור פולני-קנדי להיסטוריה באוניברסיטת אוטווה, ואנגלקינג, המייסדת והמנהלת של המרכז הפולני לחקר השואה בוורשה, הם מחוקרי השואה הבולטים ביותר בפולין, והם השתתפו בכתיבת חלקים מהספר המדובר לצד כמה חוקרים אחרים. השניים רואים בתביעה ניסיון לערער את אמינותם של כלל הממצאים שהציגו בספר ולהרתיע חוקרים מלהמשיך לחקור ולחשוף אמיתות על המעורבות של פולנים בהוצאה להורג של יהודים על-ידי הגרמנים.
עורכת הדין פסייקה המייצגת את התובעת לשצ'ינסקה הכחישה שהתביעה היא ניסיון לפגוע בחקר השואה ככללו או בחופש הביטוי, ואמרה כי התביעה האזרחית הוגשה על-ידי אנשים החשים שמשפחתם הוכפשה על לא עוול בכפה. "הפסיקה תקבע אם החוקרים בחנו כראוי את המקורות, גיבשו הערכות מדויקות בנוגע למקורות האלה והשתמשו בשיטת מחקר הולמת", אמרה לפני שבית המשפט הכריע.
שלושה מיליון מבין 3.3 מיליון היהודים שחיו בפולין לפני מלחמת העולם השנייה נרצחו אחרי כיבוש פולין על-ידי גרמניה הנאצית. מלבדם נרצחו גם יותר משני מיליון פולנים אחרים, נוצרים ברובם, ואלפי פולנים זכו אחר כך להוקרה מיד ושם על שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים. עם זאת, בין הפולנים היו גם כאלה שהסגירו יהודים לידי הגרמנים והיו שותפים לרציחתם. בשנים שאחרי המלחמה, בעידן הקומוניסטי של פולין, נחשב הדיון במעשיהם של אלה לטאבו, ובשנים האחרונות התעוררה במדינה סערה בכל פעם שמעשים כאלה עלו לדיון ציבורי.
תביעת הדיבה שבה הכריע היום בית המשפט עוררה עניין בינלאומי משום שהיא באה כשברקע דאגה בעולם מהמלחמה שמנהלת ממשלת פולין נגד הניסיונות לנהל דיון ציבורי בנוגע לאחריותם של פולנים לפשעים בשואה. "מפלגת החוק והצדק" השמרנית שאוחזת בשלטון בפולין רואה בכל ניסיון לחקור את ההשתתפות של פולנים ברצח יהודים בשואה פגיעה בכבוד המדינה. רק בשבוע שעבר זומנה העיתונאית קטז'ינה מרקוש לתשאול במשטרה בחשד שהוציאה את דיבתה של פולין, וזאת בשל כתבה שבה השתמשה במילים "ההשתתפות הפולנית בשואה". העונש המרבי על העבירה שבה היא חשודה הוא שלוש שנות מאסר.
בכירי הקהילה היהודית בפולין פרסמו אתמול הצהרה שבה הזהירו כי הם עדים לניסיונות הולכים וגוברים לדכא היסטוריונים ועיתונאים המנסים בכנות להציג את גורלם של יהודי פולין תחת הכיבוש הנאצי. ממשלתה השמרנית של פולין ובעלי בריתה אינם מכחישים את העובדה שחלק מהפולנים פגעו ביהודים במהלך השואה, אבל לדבריהם ההתמקדות בחלקם של אלה במעשים מטשטשת את העובדה שרובם בוצעו בהוראת הגרמנים ותחת איומיהם. הממשלה טוענת כי אסור להתמסר ל"חינוך לבושה", וטענתה זו זוכה לתמיכה מפולנים רבים.
הליגה הפולנית נגד השמצה, שכאמור התייצבה לצד התובעת לשצ'ינסקה, מצדדת באותה אידיאולוגיה של מפלגת השלטון הפולנית, והחוקרים רואים בעובדה זו עדות לכך שהתביעה היא חלק מהקמפיין של הממשלה שמטרתו לקדם את הנרטיב ההיסטורי שהיא רוצה שישלוט בציבור הפולני.
עשרות נרצחים או 18?
הספר "לילה בלי סוף" מביא את סיפוריהם של יהודים שברחו מהנאצים וניסו להסתתר. בין השאר נזכרים בו יהודים ששרדו הודות לסיוע מפולנים, אבל לצד זה מובאות גם ראיות רבות למקרים שבהם פולנים שיתפו פעולה עם הנאצים והסגירו לידיהם יהודים.
במרכז התביעה שהגישה לשצ'ינסקה נגד החוקרים ניצבת עדות שנתנה ב-1996 אישה יהודייה שנולדה בפולין בשם אסתרה סיאמיאטיציקה, ושבהמשך שינתה את שמה למריה ווילטגרן. ווילטגרן, שכבר אינה בין החיים, תיארה אז את מלינובסקי, דודה של התובעת, כמי שסייע לה לשרוד בזהות "ארית" כשהחביא אותה בין פולנים שנשלחו לעבוד בגרמניה אחרי שקנתה מסמכים מזויפים. עם זאת, היא סיפרה כי הוא גם רימה אותה וגנב ממנה כסף ורכוש, ושני בניה העידו שהיא ראתה בו "איש רע".
בספר נכתב כי ווילטגרן "הגיעה להבנה שהוא שיתף פעולה וסייע לרצח כמה עשרות יהודים שהסתתרו ביערות והוסגרו לגרמנים, אולם היא הגנה עליו באמצעות עדות שקר כשנשפט אחרי המלחמה". אנגלקינג, שכתבה את הפרק, הודתה רק בטעות אחת שנעשתה בו: בספר היא ציינה שכשווילטגרן שהתה בגרמניה במהלך המלחמה היא סחרה עם מלינובסקי, אבל לא הבהירה שמדובר בגבר אחר בעל שם זהה. היא מדגישה כי לטעות הזו לא הייתה השפעה על השאלה הגדולה יותר בנוגע ליחסו של האיש כלפי יהודים.
בפסיקתה היום קבעה השופטת כי החוקרים יצטרכו לפרסם התנצלות כתובה שבה יבהירו כי סיפקו מידע לא נכון כשטענו שמלינובסקי שדד את ווילטגרן ותרם למותם של יהודים שהסתתרו ביער ליד מלינובו. הם נדרשים גם להבהיר שהם מתנצלים על "פגיעה בכבודה" של התובעת.
עורכת דינה של לשצ'ינסקה הציגה פרטים נוספים שלדבריה המחברים שגו בהם, למשל העובדה שאנגלקינג כתבה שלפי ווילטגרן כמה עשרות יהודים נרצחו כתוצאה ממעשי מלינובסקי, בעוד בפועל הוא הועמד לדין בגין 18 מקרים, וכאמור זוכה. אנגלקינג השיבה כי הטענות הנוספות הללו שמעלה התביעה נוגעות לעניינים שוליים, וכי פירושן הוא שמבקריה לא הצליחו למצוא ליקויים ממשיים בספר.
גדעון טיילור, נשיא ועידת התביעות ויו"ר הפעולות בארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר), מסר בתגובה לפסיקה בפולין: "אסור לחסום או להגביל את סיפור ההיסטוריה - החלטה זו פוגעת בהשלמה גלויה וכנה עם העבר. פולין חייבת לעודד חקירה גלויה של ההיסטוריה שלה, הן בהיבטים החיוביים והן בשליליים, כדי לבנות חברה לעתיד, המבוססת על קרקע מוצקה והבנה אמיתית של העבר".
