טספברהם טספציון, אזרח אריתריאי שהגיע לישראל לפני עשור, הורשע היום (שלישי) ברצח ואונס סילבנה צגאיי בת ה-12 - בתה של זוגתו. המקרה אירע לפני שנתיים, וכתב האישום נגדו הוגש כחודש לאחר מכן.
טספציון הורשע בעבירות של רצח בכוונה תחילה ובאינוס הילדה באלימות תוך גרימת חבלה גופנית. כך קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב בהכרעתו של סגן הנשיא גלעד נויטל.
הדיווח למוקד המשטרה לאחר הרצח
מאז שהוגש נגדו כתב אישום, במהלך הליך הגישור, החליט הנאשם להודות בעבירות של רצח בכוונה תחילה ואינוס קטינה באלימות תוך גרימת חבלה גופנית. בנסיבות אלו הסכימה הפרקליטות להסתפק בהודאתו ולהוריד מהאישום את העבירות האחרות שיוחסו לו - תקיפה בנסיבות מחמירות, איומים ושיבוש מהלכי משפט - ש"נבלעות" בעבירות שבהן מודה הנאשם.
הנאשם טספציון הסכים שיוטל עליו עונש מאסר עולם חובה. באשר לעבירת האינוס, הפרקליטות תטען ל-20 שנות מאסר בפועל במצטבר למאסר העולם ולפיצוי מקסימלי.
עו"ד ניר אלפסה, המייצג את הנאשם מטעם הסניגוריה הציבורית, מסר לאחר ההרשעה: "הצדדים הגיעו להבנה שאפשרה סיום מהיר של שמיעת ההוכחות בתיק. טספסציון הודה באונס הילדה וברציחתה, ובכך לקח אחריות על העבירות שביצע, כפי שגם עשה בחקירת המשטרה. אנחנו מקווים שבכך יחל תהליך תיקון ארוך מול אם הילדה והחברה בכלל".
לפי כתב האישום המתוקן, שבו הודה הנאשם בהליך גישור, טספציון - כאמור אזרח אריתריאי - הגיע לישראל ב-2010. המתלוננת, אזרחית אריתריאית גם כן, הגיעה לישראל ב-2011 עם בתה, ילידת 2006.
הנאשם טספציון היה נשוי למתלוננת מאפריל 2016 ועד יוני 2018, והם התגוררו יחד בדירה בתל אביב. מהאישום עולה כי בתקופת נישואיהם הוא נהג באלימות כלכלית ופיזית קשה כלפי המתלוננת - עד שהיא החליטה להתגרש ממנו. סמוך ליוני 2018 הם התגרשו, והוא עזב את הדירה.
לאחר הגירושים, ובעקבות פחדיה מפני הנאשם, המתלוננת החליפה את מנעול הדירה וכן את המנעול של הבניין, שכפלה מפתחות חדשים לשכניה וביקשה מהם שלא להכניס את הנאשם לבניין. כמה ימים לפני אירוע האונס והרצח, הנאשם החל לעקוב אחרי המתלוננת ולארוב לה במקומות שונים. בתוך כך, שלושה ימים לפני האירוע, הוא הגיע למקום עבודתה של המתלוננת ונכנס לאזור המנוחה לעובדים. משהבחינה בו, היא לקחה עימה את המפתחות שלה ועזבה בפחד את המקום. במקרה נוסף, יומיים לפני האירוע, הגיע הנאשם בשעות הערב לדירה, נכנס פנימה ומצא את המנוחה - את הילדה סילבנה - ששהתה בדירה בגפה.
המנוחה אמרה לנאשם שהמתלוננת לא נמצאת וביקשה ממנו לצאת. הנאשם חיטט בתיק של המתלוננת ולקח עמו כמה מסמכים. השכנים שהבחינו בנאשם הגיעו ודרשו ממנו לצאת מהבניין. רק אז הוא עזב, ומיד לאחר מכן התקשרה המנוחה למשטרה.
בשלב מסוים, גמלה בליבו של הנאשם החלטה לנקום במתלוננת ולגרום למותה של בתה היחידה.
יום לאחר מכן, כך מתאר כתב האישום, בשעות הצהריים, טספציון הגיע לאזור הבניין ביודעו כי סילבנה אמורה לחזור מבית הספר ולהיות לבדה בבית. הוא טיפס על גג בניין צמוד, ושם ארב לה. סמוך לשעה 15:00 הוא הבחין כי דלת הדירה פתוחה, דילג מעל הגג הסמוך ונכנס לבניין ולדירה. עם כניסתו לדירה החל דין ודברים בינו לבין המנוחה, על רקע כניסתו לדירה ללא רשות יומיים קודם לכן ועל כך שהזעיקה משטרה.
אז, כך צוין, הוא חנק את צווארה והפיל אותה למיטה. המנוחה נאבקה בו, שרטה אותו, משכה שרשרת שהייתה על צווארו וקרעה אותה. הנאשם הפשיל את מכנסיה ותחתוניה של סילבנה, התיישב עליה, אחז בכוח את ידיה, ואנס אותה תוך שהיא בוכה וצועקת. בהמשך הוא חנק אותה בשתי ידיו בחוזקה זמן ממושך, עד שהיא חדלה להתנגד. הנאשם כיסה את גופה בשמיכה ויצא מהדירה. לאחר מכן, ועל מנת להבטיח את מותה, הוא לקח את מכשיר הטלפון שלה ואת צרור המפתחות שלה, נעל את הדירה ואת הכניסה לבניין בעוד היא מתבוססת בדמה ויצא מהבניין אל הרחוב.
טספציון זרק את התחתונים והמכנסיים שלבש בדירה, והחביא את הטלפון הנייד והמפתחות של המנוחה, את הטלפון שלו ואת הכסף שמשך. הוא הסתתר באזור שוק הכרמל בעיר במשך יומיים, עד שנתפס בידי המשטרה.
