מצד אחד עומדת מדינה ריבונית שמנסה להגן על עצמה ועל אזרחיה. מצד שני ניצבת יישות שתומכת בהשמדת יהודים, שמבצעת ביודעין פשעי מלחמה כמו ירי מכוון על אזרחים, כמו שימוש בילדים ובנשים כמגן אנושי, וישות נוספת שמעבירה 1.2 מיליארד שקל בשנה, שבעה אחוזים מתקציבה, למימון טרוריסטים רוצחי יהודים ובני משפחה של מחבלים שנהרגו בפעילות נגד ישראל. ומה מחליט בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג? לקבל את הבקשה של היישות הפלסטינית, שנועדה להפוך את ישראל לפושעת מלחמה.
בית הדין הוקם, בין השאר, כאחד מלקחי מלחמת העולם השנייה בכלל והשמדת היהודים בפרט. והנה, אותו בית דין הופך לכלי שרת בידיהם של אלה שתומכים בהשמדת יהודים ו/או בחיסול מדינת היהודים.
אלף קבין של פשעי מלחמה ירדו לעולם בעשורים האחרונים. בעיראק, בסוריה, באפגניסטן, בלוב, בסומליה, בתימן ובעוד במדינות רבות באפריקה. מאות אלפים נהרגים ונרצחים. מיליונים סובלים מרעב בגלל פשעים נגד האנושות. גם אם ישראל תתאמץ, היא לא תגיע לאלפית ממה שקרה וקורה שם, גם על ידי צבאות מערביים. אבל נגד ישראל יש מערכה בינלאומית חובקת עולם, עם ערוצי תקשורת ו"ארגוני זכויות", גם מישראל, שיוצרים את העלילה שישראל היא הבעיה. ההחלטה שהתקבלה ביום שישי היא התוצאה.
בדיוק לפני חודשיים, ב-9 בדצמבר 2020, החליטה פאטו בנסודה, תובעת בית הדין, שבריטניה ביצעה פשעי מלחמה בעיראק בשנים 2009-2003. ההחלטה, 184 עמודים, מפרטת את הפשעים לכאורה. אלא שהשורה האחרונה היא שלא תיפתח חקירה, משום שלא הוכח שבריטניה מעניקה חסינות למבצעים.
אחד הנושאים שייחקרו הוא הקמת התנחלויות ומאחזים. בעניין הזה מצבה של ישראל קצת פחות נוח. עם כל הכבוד לחוות דעת משפטיות שפורסמו בישראל, עמדתן נדחית על הסף על ידי המשפט הבינלאומי
זה מעניין, משום שמנגנוני אכיפת החוק בבריטניה נוהגים בסלחנות מוגזמת כלפי העבריינים. כך, למשל, כתב אישום נגד קבוצת חיילים, בגין התעללות בעצירים, שגרמה להריגתו של אחד מהם, הסתיים ב-12 חודשי מאסר לחייל אחד בלבד. אבל מדינות אירופיות מממנות גופים בישראל שאוספים "עדויות" מפוקפקות על פשעי מלחמה של חיילים ישראלים.
ויותר מכך, שר ההגנה הבריטי ב-2015, מייקל פאלון, הצהיר על כוונתו להשעות חוק זכויות אדם שאפשר לגורמים שונים להגיש תביעות נגד חיילים בריטיים, בגין ביצוע פשעים, משום שמדובר בהליכים שמרתיעים חיילים וגורמים לפגיעה במאבק בטרור.
ארה"ב הלכה צעד קדימה, ומיד לאחר הקמת בית הדין, כבר ב-2002, העבירה את "החוק להגנת משרתים", בחקיקה שזכתה לשם "חוק הפלישה להאג", בתמיכת שתי המפלגות. החוק קבע שכל ניסיון מצד בית הדין לעצור חייל או אזרח אמריקני יאפשרו התערבות צבאית כדי למנוע את הניסיון. זו הסיבה שלא רק שממשל טראמפ מנע את כניסתה של בנסודה לארה"ב, אלא שגם הממשל הנוכחי מיהר להסתייג מההחלטה נגד ישראל.
יעברו עוד חודשים רבים, אולי עוד שנים, עד שבכירים מישראל, לא רק קצינים, ייאלצו להגן על עצמם בבית הדין. בינתיים, ההחלטה היא רק בנוגע לסמכות. ובכל מקרה, ההחלטה משלשום (יום ו'), כדאי לשים לב, מאפשרת לתביעה בהאג לבצע חקירות על פשעי מלחמה של חמאס והרשות הפלסטינית. שם, ככל הידוע, לא רק שמבצעי פשעים פטורים מעונשים, אלא שהם הופכים לגיבורים. אבל אף אחד שם לא מודאג. משום שהפוליטיזציה הורסת כל חלקה טובה במשפט הבינלאומי.
אין שום החלטה על כך שישראל ביצעה פשעי מלחמה. בזמן שנותר לתובעת בנסודה בבית הדין (עד יוני השנה), ספק אם היא תספיק לפרסם חוות דעת. בדרך כלל זה לוקח שנים. וגם אם יש חשש שבנסודה עצמה עוינת לישראל, ייתכן שמי שיחליף אותה הוא בעל עמדה שונה. בנוסף, יש אכן סיכוי שהתביעה תחליט שבוצעו פשעי מלחמה.
אבל, בהחלט ייתכן שחוות הדעת תציין שמנגנוני המשפט בישראל הם אמינים ורציניים – ולכן, בדיוק כמו ההחלטה בעניין בריטניה, בזאת ייגמר ההליך. כך שלצד הביקורת העניינית על האקטיביזם השיפוטי, צריך לברך על מעמדם היוקרתי של הליכי החקירה וההעמדה לדין. "ארגוני זכויות" מנסים אמנם ליצור רושם הפוך, אבל צריך לקוות שהקמפיין שלהם ייכשל.
אחד הנושאים שייחקרו על ידי התביעה הוא הקמת התנחלויות ומאחזים. בעניין הזה מצבה של ישראל קצת פחות נוח. עם כל הכבוד לחוות דעת משפטיות שפורסמו בישראל, על כשרות ההתיישבות היהודית מעבר לקו הירוק – זו עמדה שנדחית על הסף על ידי המשפט הבינלאומי.
כך או כך, ההחלטה המקדמית של בית המשפט בהאג היא פוליטית, היא אנטי-ישראלית והיא מנוגדת להסכמי אוסלו, שיש להם מעמד משפטי מחייב. נשיא ההרכב, השופט ההונגרי פטר קובאץ', עמד על כך בחוות הדעת המלומדת שלו. אבל הוא נותר במיעוט. הפוליטיקה ניצחה. הצדק הובס. וזו רק ההתחלה.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
