אנה פרנק תהפוך ל"פרנק" שרה גיבורת ניל"י תהפוך להיות "אהרונסון" וחנה סנש תהפוך להיות סתם "סנש". אולי, בסוף, באותיות קטנטנות כדי שחלילה לא יראו, יוסיפו גם את השמות הפרטיים. לא ברור עדיין.
לפי הפרסומים, זה מה שהחליטה השבוע עיריית בית שמש שיופיע על שמות רחובות בעיר. נשים עם היסטוריה מפוארת, שילדות וילדים בישראל גדלים על מורשתן, יימחקו ויהפכו לשמות משפחה לא מזוהים. מה קרה לעיריית בית שמש? האם נגמרו המקומות על השלטים? אז לא, מתברר שחברי מועצה חרדים לחצו להצניע שמות של נשים, והעירייה, בראשות עליזה בלוך, האישה שהייתה תקווה גדולה לשינוי, נכנעה והסכימה.
צריך לשפשף את העיניים שוב ושוב כדי להאמין שקראנו נכון: עיר ואם בישראל מסרבת שעל שלטיה יופיעו שמות של נשים בגלל טירוף של חרדים קיצונים שמקשרים כל סימן לנוכחותה של אישה במרחב עם מין ופיתוי. עירייה שאומרת לנשים שלה: מצטערים, אם אתן במגדר הלא-נכון בעיר שלנו, תהיו שקופות. חוץ משלטי הצניעות, כי הם דווקא יישארו ויזכירו שברחוב הזה אתן חייבות לעבור למדרכה ממול ופה המעבר הוא רק בלבוש צנוע וכאן אתן עלולות לחטוף מכות.
- ומצד שני: לא הבנתם מה קרה בבית שמש. העיקר לתקוף / רועי לחמנוביץ
ככה בדיוק נראה מדרון חלקלק: תופעות מופרכות, שהחברה החרדית אימצה לחיקה בגלל בריונות של קיצונים, זולגות לכלל הציבור הישראלי והעין שלנו מתרגלת לדברים שבשום אופן אסור להתרגל אליהם.
בערך לפני שני עשורים התחילו נשים להימחק מהעיתונים החרדים והפכו לאותיות – שרה לוי הפכה לש.לוי, תרצה כהן לת.כהן וכן הלאה. בעשורים האחרונים בלבד הפכה השחרה של נשים על שלטי חוצות לספורט אלים שהמשטרה מעלימה ממנו עין כאילו מדובר בתופעה נורמלית. איך מרגישה אישה שעוברת על כביש ראשי בירושלים ורואה את הדיו השחור מרוח על פניהן של כל הנשים ואפילו הילדות? איך מרגישה אישה כשמוחקים את שמה והיא הופכת לאות? מה המסר שמקבלות ילדות שגדלות לתוך זה על מקומן של נשים? ואיך יתנהגו הגברים שיגדלו לתוך עולם כזה?
פעם איש בישראל לא היה מעלה על דעתו לדרוש מופעים לגברים בלבד או בהפרדה עם מחיצות בכיכר רבין, לסלק נערות ששרות מבימות יום העצמאות כי מישהו ביקש, או לסגור מופע מחווה לרב פירר של הפילהרמונית עם שלמה ארצי לנשים או לסלק פוליטיקאיות משלטי חוצות. אבל היום זה קורה כאן, בתל אביב וברמת גן, בירושלים ובחיפה. בקמפוסים חרדיים באוניברסיטאות קובעים תקנונים לנשים באיזה צבע ועובי של גרביים לבוא ללימודים, נהג אגד אוסר על נערה לעלות לאוטובוס כי היא לא צנועה מספיק והסיפורים מצטברים הולכים.
כל הדברים האלה קשורים זה בזה. כי כשההקצנה שמגיעה מצד גורמים חרדיים לא נתקלת בסירוב תקיף וחסר פשרות, כשהאמירה של ראשי ערים ופוליטיקאיות כמו בלוך היא "לא נורא, נתפשר קצת", נזיז כמה נשים הצידה, נמחוק כמה תמונות, אז הקיצונים מקבלים אישור להמשיך ולהקצין, להרגיל אותנו שזה בסדר לחיות בעולם שנשים הן לא חלק ממנו.
אבל נשים הן כן חלק מן העולם. מהספרות, ההיסטוריה, הפוליטיקה והמרחב הציבורי ואנחנו לא ניתן לאף אחד להעלים אותנו.
- עו"ד מרים זלקינד היא פעילה פמיניסטית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
