מנהלי פרויקטים אוהבים להתבדח על התכונות המגדירות פרויקט: מטבעו הוא לעולם לא יעמוד לא בלו"ז, לא בתקציב ולא בתכולה. דומני שמי שניהל את פרויקט החלשת המשטרה מגלה בכל יום שהוא הצליח יותר מדי. כשמחלישים ארגון כה מורכב וכה רגיש לסביבה החיצונית, התוצאה הסופית עלולה לעלות מעל ומעבר למצופה. כששמעתי בשבועיים האחרונים את הביקורת על תפקוד שוטרים במהלך אירועי "שומר החומות" - בשטח או במוקד 100 או בכל מקום אחר - הבנתי ששוב, העין הציבורית, אף שלא באשמתה, שופטת את המציאות דרך קשית ובלי להבין לעומק את מורכבות המערכת.
ארגון כה חשוב ומורכב שהתנהל יותר משנתיים ללא מפקד, נפגע קודם כל ביכולותיו המערכתיות. לא צפויה פגיעה ביכולת של שוטר מן השורה לבצע פעולה נקודתית שאותה למד לבצע במסגרת הכשרתו, אבל על רקע אותן שנתיים (פלוס) ללא מפכ"ל, בהחלט צפויה פגיעה חמורה ביכולת של המערכת כולה לתפקד באירוע מורכב במיומנות המחברת את כל היכולות בשכבה הבכירה.
הרבה לפני שנפגעות יכולות הירי של השוטר הבודד, נפגעות יכולות אסטרטגיות כגון שיטור מוכוון מודיעין, ממשק מערכתי עם ארגוני ביטחון מקבילים, יכולות אסטרטגיות של פיקוד ושליטה ועוד. יכולות אלה מייצגות את כל מה שעומד מאחורי השוטר ותומך בפעילותו: הן משרתות את מרכיבי מניעת הפשיעה (שמצמצמים את האתגר הנקודתי בשטח), הן מאפשרות הגמשה בזמן אמת של כלים חוקיים עבור השוטר ומפקדי השטח, הם מקלים עליהם לתפקד בתוך הקשר ברור ועוד.
מחר, כשיעלו תלונות על איכות הטיפול בעבירות מין או אלימות במשפחה, השיח הציבורי יחבוט במשטרה. איש לא יקשר זאת למי שחולל את הפגיעה המקצועית שגרמה לכך
אכן, יש מי שציפה כי ברגע שמתמנה מפכ"ל קבוע למשטרה הכול יחזור מיד לקדמותו. בהקשר זה חשוב להזכיר באיזה עומק קוצץ תקציב המשטרה, אילו אזורים בה נפגעו קשה מהקיצוץ בשל היותם בליבת תוכנית ההתעצמות שקוצצה (רמז: השיטור בחברה הערבית), ומהי ההשפעה כשכל זה קורה בהיעדר תקציב מדינה.
זאת ועוד, יש לזכור כי כל מינוי מפכ"ל גורר הליכי פרישה טבעיים של כל מי שראה עצמו מועמד ולא מונה. כאשר תוך שנתיים מתקיימים שני סבבי פרישות, נגרמת פגיעה אנושה בוותק הממוצע של סגל הפיקוד הכללי במטה המשטרה: פגיעה בבשלותו, בזיכרון ההיסטורי של התהליכים המערכתיים ובניסיון המבצעי המצטבר. רבדים אלה לא נלמדים במכללה, אלא מופנמים ומוטמעים באמצעות ותק, ניסיון ובשלות, שלא לומר לכידות של הנהגת הארגון.
לא כל הנזק מגיע מהשכבה העליונה של הארגון. פגיעה בעצמאות המשטרה עלולה להשפיע באופן ישיר גם על שכבות נמוכות יחסית של הארגון. אציג רק דוגמה אחת, שכמי שנמצא מחוץ לארגון נחשף אליה רק במקרה. מהיכרותי העמוקה עם הארגון, לא קשה לדמיין שישנן אינספור כאלה הנסתרות מן העין:
בדיון שיבוצים לדרג סנ"צ (סגן ניצב - מקביל לסא"ל בצה"ל), בראשות המפכ"ל, קודמה לאחרונה קבוצה של קצינים לתפקידים שונים, בהתאם ליתרונם היחסי (או לעיתים ליתרונם המוחלט) למלא את התפקידים הספציפיים. בניגוד לצבא, שבו שר הביטחון לא מעורב ולא מתערב בהליכי מינוי סא"לים, כדי למנות סנ"צ במשטרה נדרשת חתימת השר לביטחון פנים - הליך בעייתי שלא תוקן חרף מסקנות ועדת (חיים) צדוק. במקרה דנן, החליט השר אמיר אוחנה, סיבותיו עמו, שלא לחתום על סדרה של מינויים. האם היה זה מפני שבמקרה זה, אחד התפקידים מופקד ישירות על טיפול בשחיתות שלטונית? רק השר יודע. הוא לא חתם ולא נימק מדוע.
משחלף זמן ארוך ללא חתימה של השר, הבין כנראה המפכ"ל שהמינויים לא עוברים, וכדי שלא לגרום עוול לקצינים שהוחלט לקדמם, הוא שיבץ אותם לתפקידים אחרים.
האם השוטר בלוד או בהר הבית, שמסכן את חייו יום יום, צריך לספוג את הביקורת בשל מחדלים שאין הוא אחראי להם? כשהשלטון הוא זה שפוגע במוראה של מלכות, ממי הוא מצפה להשיג עבורו הרתעה?
התוצאה: הקצינים המתאימים ביותר לתפקידים אלה לא ימלאו את התפקידים הרלוונטיים שנותרו מיותמים. האם השר אוחנה התכוון לפגוע בתפקידים בתחום אלימות ופשיעת נוער למשל? אלימות בתוך המשפחה? כנראה שלא, אבל זהו המחיר.
מחר, כשיעלו תלונות על איכות הטיפול בעבירות מין או אלימות במשפחה, השיח הציבורי יחבוט במשטרה. איש לא יקשר זאת למי שחולל את הפגיעה המקצועית שגרמה לכך שהתפקיד לא מאויש או שלחילופין לא מכהן בו האדם המתאים ביותר לתפקיד.
(מטעם השר אוחנה נמסר בתגובה: "מדובר בטענה כוזבת וקשקוש מוחלט. השר חתם על שורה ארוכה מאוד של מינויים בלהב 433, כולל ביאח"ה, כולל ראש יאח"ה. מה שהשר נמנע מלחתום עליו, והדבר היה בזמנו של מ"מ המפכ"ל ניצב מוטי כהן, הוא שורה של שינויים מבניים/ארגוניים בלבד, וזאת עד למינוי מפכ"ל קבוע. מדובר בשינויים ארגוניים לא מעטים, הן במשטרה והן בשב"ס, ורק אחד מהם הוא המינוי הספציפי שאליו התייחס – סיבותיו עמו – המפכ"ל לשעבר אלשיך).
כחטא על פשע, כאילו נותר במה לחבוט, עלתה השבוע הצעת חוק של ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) להרחיב את סמכויותיו של השר על המשטרה, כדי להשיג "משילות" - כותרת שהדיון הציבורי בה כה שטחי ומביך, כך שאינני מתכוון להצטרף לחגיגה (בספרי הרשיתי לעצמי לייחד לכך פרק, אך במה זו איננה מתאימה לכך). אכיפת חוק במדינה דמוקרטית, אסור שתהא מסורה לגורם פוליטי. לא לחינם קבע המחוקק את ההפרדה הזו. אם זה לא "עובד" לדידו של ח"כ קרעי, כדאי אולי לשאול מדוע?
במקום משילות מדומה נדרש להעמיק את הבידול. יש להחליט סוף סוף שמפכ"ל יוצע למינוי על ידי ועדת איתור מקצועית, כזו שתבחן כברירת מחדל את המועמדים מתוך המשטרה ולא תאיים - כמו שני השרים האחרונים לביטחון פנים - בהבאת מועמדים מבחוץ, מסר המשתק מועמדים ראויים. בשיטה זו לא נמצא את עצמנו שוב ושוב עם ממלאי מקום (גם כותב שורות אלה החליף ממלא מקום).
השר אוחנה בלוד במהלך "שומר החומות"
(צילום: נדב אבס, ירון ברנר)
הניחו לשוטרים. לצערי, מול הטרור של השנים האחרונות שילמו השוטרים בכחול, באפור (יס"מ) ובירוק (מג"ב) את המחיר היקר ביותר בחיי אדם ובפציעות קשות, יותר מכל ארגוני ביטחוני אחר. מישהו מהקוראות והקוראים יודע מה מספר השוטרים הפצועים כתוצאה מהאלימות והטרור בעורף במבצע "שומר החומות"? אולי אינכם יודעים מפני שדובר המשטרה הנוכחי נבחר שלא על ידי המפכ"ל. האם הוגן והגון לחבוט בהם, רק מפני שהמערכת שאמורה להפעילם הוחלשה ומוחלשת על ידי הדרג המדיני?
התשובה לשאלה, אגב, היא כ-300. ובמילים: שלוש מאות שוטרים ושוטרות, לוחמים ולוחמות, נפצעו באלימות בכל רחבי הארץ. משום מה איש לא חשב שהנושא ראוי לעיסוק ולחיבוק של הציבור.
האם השוטר בלוד או בהר הבית, שמסכן את חייו יום יום, שעה שעה, צריך לספוג את הביקורת בשל מחדלים שאין הוא אחראי להם? "אלמלא מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו". מוראה של מלכות לא מתקיים ללא משטרה, פרקליטות, בתי משפט ויתר השותפים במערכת אכיפת החוק. כאשר השלטון הוא זה שפוגע במוראה של מלכות, ממי הוא מצפה להשיג עבורו הרתעה?
- רב-ניצב (בדימוס) רוני אלשיך היה מפכ"ל המשטרה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
