מערכת הבחירות הרביעית בתוך שנתיים הביאה לשינויים והפתעות גם אצל המצביעים הדרוזים. אחד השינויים המעניינים הוא מעבר קולות מכחול לבן לישראל ביתנו.
כל מה שצריך לדעת על בחירות 2021 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
מספירת הקולות עד כה עולה כי ישראל ביתנו קיבלה כ-12 אלף קולות מהמצביעים בעדה הדרוזית לעומת כ-4,500 שהצביעו לכחול לבן. זאת לעומת כ-21 אלף קולות לכחול לבן וכ-6,500 לישראל ביתנו בבחירות לכנסת ה-23.
בירכא, יישוב מגוריו של ח"כ פטין מולא מהליכוד, רוב המצביעים תמכו בליכוד, אך גם התמיכה בישראל ביתנו גבוהה. 33.9% מהמצביעים בחרו בליכוד ואחוז ההצבעה לישראל ביתנו עומד על 32.9%.
עם ההודעה על פיזור הכנסת ה-23 הודיעה ח"כ ע'דיר כמאל מריח, האישה הראשונה בכנסת מהמגזר הדרוזי, שאין בכוונתה להתמודד בבחירות לכנסת ה-24. מריח נכנסה לכנסת ברשימת כחול לבן של בני גנץ ובהתפצלות עברה ליש עתיד. פעילים מהעדה הדרוזית מעריכים כי עזיבתה של מריח היא אחת מהסיבות למעבר מצביעים מכחול לבן לישראל ביתנו. סיבה נוספת היא שיבוצו של חבר הכנסת הדרוזי חמד עמאר במקום 6 ברשימת ישראל ביתנו.
לאחר הודעת מריח על פסק זמן מהחיים הפוליטיים, פעל עמאר לחזק את מעמדו כמועמד הדרוזי לכנסת ונעשה מאמץ מצידו להביא אליו את המצביעים הדרוזים. בכמה יישובים הסתובבו בין הבתים אנשים מטעמו ושכנעו אנשים לצאת ולהצביע "ל" בקלפי, כדי לתמוך בעמאר.
ליברמן בנאום לאחר תוצאות המדגמים
(צילום: גיל יוחנן )
לאורך השנים הקפיד עמאר להיות מעורב במה שקורה בעדה וביישובים הדרוזיים, הרבה לבקר בהם ונתפס ככזה שדלתו פתוחה בפני כל אדם, במיוחד עבור הדרוזים. בג'וליס, ירכא, דאלית אל-כרמל וביישובים נוספים, העידו תושבים כי אף הגיעו אליהם הביתה עם פתקים של ישראל ביתנו, על מנת לעודד אותם לצאת ולהצביע.
הקמפיין של עמאר הורגש בעיקר בשטח, עם מכוניות שהסתובבו וכרזו ברחובות. בנוסף, פעילים התקשרו לאנשים ועודדו אותם לצאת ולהצביע בכדי לחזק את מעמדו של עמאר.
אבל המאמצים של עמאר ופרישתה של מריח לא היו הגורמים היחידים למגמה הזו. חוק הלאום והמשבר שנוצר בעקבותיו עדיין נותנים את אותותיהם בקרב העדה. חלק התאכזבו מהחבירה של גנץ לראש הממשלה בנימין נתניהו, במיוחד לאור העצרות והכנסים שקיים ביישובים הדרוזיים שבהם הרבה לדבר על חוק הלאום ועל הצורך לבטלו או לתקנו.
לעדה הדרוזית יש הרבה סוגיות לא פתורות עם הרשויות והממשלה, עיקרן נוגעות למשבר הדיור והבנייה ביישובים וההתנגדות לחוק קמיניץ, שח"כ מריח פעלה נגדו. סוגיות אלה, יחד עם חוק הלאום, הרצון להצביע לנבחר ציבור שייצג אותם בכנסת והקמפיין של עמאר הביאו ככל הנראה למעבר גדול של מצביעים בעדה הדרוזית לליברמן.
עו"ד ואל"מ (במיל') אנוור סעב אמר כי "בראייתי הדרוזים הצביעו לישראל ביתנו בגלל חמד עמאר. ראשית, חמד הוא אדם שמאוד מחובר לשטח ויודע כאחד שתמיד עונה למי שפונה אליו. שנית, הדרוזים לרוב נוטים להצביע ימין, ואיזה נציגים היו לנו? חמד עמר או פטין מולא, הנציג הדרוזי ברשימה של גדעון סער לא היה במקום ריאלי".
סעב סיפר שבכוונתו להתמודד בבחירות הבאות לכנסת, אך לא אמר באיזו רשימה. "נציגי העדה הדרוזית חייבים להשפיע לטובת העדה וזה יקרה רק דרך הכנסת. לכן החלטתי שאתמודד בבחירות הבאות. טרם החלטתי עם איזה מפלגה ארוץ", אמר.
הפעיל דרוזי פאדי מקלדה, טען כי "את ההצבעה הדרוזית ניתן להבין על ידי שני משתנים – קיומו של מועמד ריאלי במפלגה לצד אג'נדה מתונה שלא נמצאת בימין. בבחירות הנוכחיות, ליברמן הציב את עמאר כמועמד ריאלי שייכנס לכנסת לצד הצהרה על היעדר תרומתו של חוק הלאום והרצון לבטלו. כך שמבחינה אידיאולוגית, הוא כשר ויש לו מועמד ריאלי. זאת בהשוואה לליכוד שמתקשה לפייס את הדרוזים לאחר חקיקת חוק הלאום והייבוש התקציבי".
מקלדה הוסיף כי "בבחירות לכנסת ה-22 למשל, הייתה זו ע'דיר מריח שגרפה בערך מחצית מקולות הדרוזים בהתקיים שני התנאים האלה, בייחוד עם ההבטחה לתקן את חוק הלאום. ההצבעה לליברמן בכנסת הזו דומה להצבעה בכנסת ה-20, שכן גם שם, נעדרו מועמדים אחרים ממקומות ריאליים והוא זכה ב-23% מהקולות הדרוזים".
