התמחיתי בפרקליטות המדינה וחוויתי קרוב ככל האפשר את מערכת היחסים של ראש מחוז מול שאר המחלקה, בטח מול המתמחות. ראיתי איך פרקליט המחוז הוא לא רק הבוס של הבוסים, אלא האיש שעל פיו יישק דבר. הוא שמכתיב את המדיניות ואת קצב העבודה, מחליט על אילו תיקים שמים דגש ואילו שאלות מורכבות עולות לבכירים ממנו. כמו מפקד בצבא, הוא האיש שאחריו הולכים, זה שקובע איך תיראה סביבת העבודה של כולם – ממתמחה עד פרקליטה בכירה.
אני זכיתי בזמנו לראש מחלקה מדהים, כזה שהייתי מוכנה ללכת אחריו במדבר, אבל לא כולן היו בנות מזל כמוני. בימים האחרונים קשה לי להפסיק לחשוב על המתמחה מפרקליטות מחוז חיפה שלעברה זרק המועמד החדש לתפקיד פרקליט המדינה עמית איסמן את השאלה – "האגבית", בטח - אם היא מחזיקה בארון חוטיני מנומר (האמירה לא הוכחש על ידי איסמן, כמו שלל אמירות אחרות על אשכים או סגירת רגליים של פרקליטה). איך היא הרגישה תוך כדי ובכל יום אחרי כשהגיעה לעבודה?
אחת לתקופה, בפרקי זמן מתקצרים והולכים, אנחנו (מי שאוהבים לכנות "ארגוני הנשים") נקראות לקרב מאסף נוסף נגד תרבות האונס. מי שביום יום מקדמות תיקונים שנועדו לייצר ישראל שוויונית וטובה יותר לכל איש ואישה, בין אם בחקיקה נגד צריכת זנות ובין אם בצמצום האלימות נגד נשים, נאלצות לצאת כל כמה חודשים לקרב בלימה.
והנה, ועדת האיתור בחרה בעו"ד איסמן לעמוד בראש מערכת התביעה בישראל - תפקיד שאסור לזלזל ברמת ההשפעה שלו. הפרקליטות, שבראשה יעמוד אם ימונה, היא האחראית להחלטה אם להגיש כתבי אישום בעבירות שונות, מה תהיה חומרת כתב האישום, איזה עונש לדרוש או על מה להסכים בהסדר טיעון.
והנה הנתון החשוב: על פי דו"ח איגוד מרכזי הסיוע, ב-2019 נגנזו על ידי הפרקליטות 92% מתיקי האונס שנחקרו.
לא הגיעה העת שבמקום להצטרך לנמק למה נבחר דווקא מי שיש בפועלו פגם, תבחרו במועמדת או מועמד נקיים? ואולי, במקום לדרוש מאיתנו לוותר "רק הפעם", תעלו אתם את הרף?
אין צורך להכביר מילים על הענישה המגוחכת כבר היום בעבירות מין בישראל. אנס דוגמת יניב נחמן קיבל עונש מאסר קצר, אחרים זוכים לעבודות שירות, גברים אלימים נשלחים הביתה, ורק בשבוע שעבר נחשף ששוטר שניהל שיחות בעלות אופי מיני עם אישה ששלחה קריאת מצוקה (והתאבדה למחרת) נענש רק בחצי שנת מאסר שתרוצה בעבודות שירות.
וכאילו כדי להעביר מסר ברור שהמערכת לא מחויבת לביטחונן האישי של נשים, בחרה ועדת האיתור פה אחד באיסמן. מאותו רגע הקפידו אמצעי התקשורת לדווח ש"ארגוני הנשים זועמים על מינוי מי ששאל מתמחה על חוטיני מנומר". ואני מבקשת להגיד - זה לא החוטיני, טמבלים. אלא, מלבד סביבת עבודה רעילה שצריך לטפל בה, זה המסר החד-משמעי שעובר לנשים וגברים כאחד.
בכל פעם שאנו דורשות שבכירים במשק יהיו אנשים ללא רבב, שתיגדע התרבות שבמסגרתה גופן של נשים הוא הפקר, מגיעה פרשה חדשה שאחריה מזדרזים מכל עבר להודיע לנו שאנחנו בכלל מגזימות. מכל עבר נשאלת שאלות כמו "למה רק עכשיו נזכרתן", גם כשהיינו שם מזמן, או אם לא הגזמנו הפעם, כי זה עוד אירוע אפור ולא פלילי.
אבל השאלה הראויה היא: לא הגיע הזמן שזה יהיה הפוך? לא הגיעה העת שבמקום להצטרך לנמק למה נבחר דווקא מי שיש בפועלו פגם, תבחרו במועמדת או מועמד נקיים? ואולי, במקום להמשיך לדרוש מאיתנו לוותר "רק הפעם", תעלו אתם את הרף?
המחדל באי-מינוי פרקליט מדינה חודשים ארוכים לא יכול לשמש תירוץ למינוי לא ראוי. איסמן טרם מונה לתפקיד, וטוב יעשה שר המשפטים אבי ניסנקורן אם יחזור בו בהקדם ויפעל למינוי מועמד או מועמדת נקיי כפיים. אין סיבה שיו"ר לשכת עורכי הדין, אבי חימי, שמייצג את כלל עורכי הדין ועורכות הדין, לא יודיע עוד היום על תרבות של אפס סבלנות בנושא.
הגיעה השעה שבמקום לתרץ למה מיניתם אנשים שזעתם באי נוחות למשמע דברים שעשו בעברם, תוכיחו שאתם שותפים מלאים למאבק, תבינו את רמת האחריות החינוכית במינויים כאלה, ועד שלא נגיע ליעד - לא תכופפו שוב את הסטנדרט.
- עו"ד ניצן כהנא עוסקת ברווחה וקידום נשים, ממקדמות החוק לאיסור צריכת זנות
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
