בחודש ספטמבר אשתקד חלפו בנתב"ג יותר משני מיליון נוסעים בטיסות נכנסות ויוצאות. השנה, בעקבות משבר הקורונה, תנועת הנוסעים בספטמבר תעמוד על רבבות בודדות בלבד. טיסות הנוסעים, שבישראל ראו בהן עוד בתחילת המשבר את המקור לייבוא הנגיף, הופסקו כמעט לחלוטין בימים הראשונים של הקורונה, מה שגרם לקריסה כמעט מוחלטת. אם ממשלת ישראל לא תתערב במצב, לא ניתן יהיה לשקם את התעופה הישראלית.
מדינות ברחבי העולם ביצעו הגבלות על טסים, וחלקן אף הקימו מעבדות בדיקה שיאפשרו לטוס ממקום למקום תחת פיקוח ובקרה. ואילו בישראל נקטו הרשויות עוד בימים הראשונים של התפשטות המגפה בצעדי מניעה קיצוניים.
זה החל בפברואר, כשהגיעו דיווחים ראשונים מסין על התפרצות הנגיף במחוז ווהאן ואז החליטה ממשלת ישראל לסגור את שערי המדינה בפני תיירים מסין. בהמשך, עם התפרצות הנגיף ביעדים נוספים במזרח הרחוק ובאיטליה, החליטה המדינה לסגור את שעריה בפני תיירים מרשימה מצומצמת של מדינות.
אחד האירועים הזכורים מההיסטריה הישראלית בנוגע לקורונה היה ההחלטה למנוע כניסת תיירים מדרום קוריאה בזמן שהמטוס עזב את סיאול והיה בדרכו לנתב"ג. רק לאחר הגעת הטיסה, שארכה יותר מ-11 שעות, הודיעו לנוסעים ההמומים שכניסתם ארצה תסורב והם יועלו בחזרה למטוס בדרך הביתה.
בגלל שהמטוס חזר על עקבותיו וחברת התעופה הקוריאנית ביטלה את טיסותיה, שרר כאוס בנתב"ג במשך יומיים. מאות תיירים קוריאנים נאלצו לבלות באוהל המתנה בטרמינל 3, לישון על הרצפה ולאכול מחמגשיות שהובאו אליהם. עד שבסוף אל על הוציאה עבורם טיסות חילוץ בחזרה הביתה.
ההחלטה המשמעותית ביותר שקיבלה מדינת ישראל בהמשך, שתקפה עד היום, היא לאסור באופן גורף על כניסת תיירים לישראל. בעוד מדינות אחרות בעולם מאפשרות כניסת תיירים אליהן בהתאם למצב התחלואה במדינות האם, בישראל אין הבחנה בשלב זה בין מדינות ירוקות לאדומות. עובדי ענפי התעופה והתיירות טוענים שזו אחת הסיבות לכך שהמצב בענף לא יכול להשתפר.
כדי להחזיר לעבודה את אלפי עובדי ענפי התעופה והתיירות, שנמצאים כבר יותר מחמישה חודשים בחל"ת, צריך להחזיר בהדרגה את פעילות חברות התעופה בנתב"ג. אין שום סיבה כיום לא לאפשר לתיירים או אזרחים זרים ממדינות ירוקות, שהמצב בהן הרבה יותר טוב משלנו, להיכנס ארצה אם הם מוכנים להסתכן ולהגיע.
צריך להבין, מלבד תיירים, שסביר להניח שלא ירצו להגיע דווקא עכשיו לנפוש בישראל, יש עוד סקטורים רבים של זרים שכניסתם לארץ מסורבת כיום ללא קשר למקום שממנו הגיעו. כמו למשל, תיירים שרוצים לבקר בישראל את קרובי משפחתם או אנשי עסקים, סוחרים, משווקים ויבואנים שלא יכולים להגיע ארצה לעשות עסקים. מלבד הפגיעה בענף התעופה, הסגירה פוגעת במגוון נוסף של סקטורים עסקיים.
אחת הסיבות לכך שמדינת ישראל לא עושה הפרדה בין מדינות ירוקות לאדומות בטיסות נכנסות היא שיקולים מדיניים, כך הודה המשנה לראש המל"ל איתן בן דודו בדיון בוועדת הקורונה של הכנסת. בעיקר חוסר רצון של מדינת ישראל לפגוע ביחסים עם ארה"ב ולהכניס את אזרחיה לרשימה של מדינות שלא יוכלו להיכנס לישראל, בניגוד לאזרחי מדינות אחרות.
כיום רק חברת התעופה ישראייר ממשיכה בפעילות תעופתית מלאה, כשהיא מבצעת את הטיסות בקו לאילת ולמגוון רחב של יעדים כמו יוון, קרואטיה ובולגריה, ויעדים נוספים שבהם לומדים סטודנטים ישראלים, בעיקר במזרח אירופה. מדובר בקווים לא רווחיים, אבל בחברה ממשיכים להוציא את הטיסות כדי ליצור פעילות שתספק פרנסה לאלפי עובדים.
חברת ארקיע, שעד לתחילת המשבר עוד ביצעה טיסות בקו לאילת, הרימה ידיים כבר במרץ, כשהחליטה לקרקע את המטוסים בנתב"ג, ובחברה טרם מראים סימנים של חזרה לפעילות.
באל על הפעילו בתחילת המשבר לוח טיסות מיוחד, בעיקר לצורך החזרת ישראלים מחוץ לארץ. אולם ככל שהמדינות החליטו לסגור את שעריהן החליטה החברה לבטל בהדרגה את טיסותיה. עם ירידת כמות הנוסעים, באופן שהפכה ללא רווחית, המשיכה החברה בפעילות מצומצמת בהטסת מטען באמצעות מטוסי הדרימליינר ומטוסי הטריפל 7.
משבר הקורונה תפס את אל על במצב פיננסי גרוע במיוחד, וככל שחלפו הימים ללא פעילות מצבה הלך והדרדר עד שכיום היא בפני סכנת קריסה. בשבוע האחרון התחילה החברה להחזיר לפעילות את המטוסים הקטנים של החברה, ולקראת סוף החודש מתכוונים באל על להפעיל את מטוסי הדרימליינר לטובת קווי מטען.
חברות התעופה הישראליות מנסות בשבועות האחרונים להראות סימני חיים, אבל ללא התערבות הגורמים הרלוונטיים בישראל לא נראה התקדמות משמעותית בחודשים הקרובים.