פחות מקצועות לימוד, צמצום בחינות הבגרות, קבינט חינוך מקומי וחלוקה מחודשת של סמכויות החינוך בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי. אלו העקרונות בתוכנית חירום שגיבש יו"ר ועדת החינוך של הכנסת רם שפע (כחול לבן) ותוצג בפני קבינט הקורונה על ידי שר המדע יזהר שי.
התוכנית "יוצאים מהריבוע" גובשה עם הנהגת ההורים הארצית, רשויות מקומיות, מנהלים ומורים, כדי לתת מענה מותאם יותר לצרכים החינוכיים בזמן מגפת הקורונה. ח"כ שפע אמר כי נרתם לגיבוש התוכנית על רקע החלל שנוצר עם התמשכות הסגר. פרטיה מובאים לראשונה ב-ynet הבוקר (שני).
לתוכנית שלושה עקרונות מרכזיים: הראשון הוא מתן מענה דחוף למצב החירום החינוכי. "הילדים ובני הנוער, ללא הבדל דת, גיל ומגזר, זקוקים למענה חינוכי, רגשי וחברתי, במיוחד בתקופה מאתגרת זו", נקבע בה.
העיקרון השני הוא קיום פעילות חינוכית תוך שמירה על בריאות הציבור. "אפשר וצריך להפעיל את מערכת החינוך לצד שמירה על הבריאות באמצעות מתן מענה חינוכי גמיש ויצירתי, שיבטיח צמצום מפגשים בין הילדים וצוותי ההוראה".
התלמידים שלא חזרו ללימודים
(צילום: ירון ברנר)
לפי העיקרון השלישי, לרשויות ולמנהלים ישנה היכולת הטובה ביותר להעניק מענה חינוכי ובריאותי. "על ידי מתן גמישות והעברת חלק מהסמכויות לרשויות ולמנהלים והקמת 'קבינט חינוך מקומי', כל רשות תוכל להפעיל את מערכת החינוך בשטחה בצורה המיטבית ביותר לתושבים".
התכנית מציעה להגדיר מחדש את מסגרת הפעילות החינוכית, ובמקום התנהלות בימי לימוד מוגדרים ושעות יומיות, מעבר למודל גמיש של בנק שבועי עם דמות חינוכית קבועה. מודל זה מאפשר גמישות מרבית לרשויות ולבתי הספר לצד הבטחת המפגש החינוכי לכל התלמידים. מרכיב מרכזי נוסף בתכנית כולל היערכות מחודשת לבגרויות בתיכונים, לרבות צמצום הבחינות ופריסתן. הדבר כולל צמצום מקצועות לימוד ומיקוד על הקניית מיומנויות למידה.
"גם במגפה עולמית אנחנו חייבים להתייחס לחינוך כמערכת שאסור להוריד עליה את השלטר", אומר ח"כ שפע. "התוכנית משרטטת תפיסת הפעלה להפעלת מערכת החינוך שתאפשר לה לנוע, בהתאם לתנודות בשיעורי התחלואה, מפעילות חינוכית מצומצמת לפעילות חינוכית מלאה".
"חייבים לשנות את אופן המחשבה שלנו על פתיחת מערכת החינוך ולהתחשב בשונות בין הרשויות ברמת התחלואה, הצרכים והמשאבים. המדינה צריכה לסמוך על האנשים בשטח, לקבוע את גבולות הגזרה הבריאותיים והחינוכיים, אבל להעביר אליהם את הסמכות לפעול", הוסיף.
עוד אמר כי מטרת התוכנית היא לאפשר לילדים לחזור למסגרת החינוכית בהקדם, תוך מזעור הסיכונים הבריאותיים. "תחלואה דינמית מחייבת גמישות בהפעלת המערכת. הרציונל שניתן להחיל מתווה אחיד לכול לא הוכיח את עצמו. המחירים הנפשיים, הרגשיים והחברתיים שהילדים משלמים על ההישארות שלהם בבית כל כך הרבה שעות בזום, כבדים מדי".
לדברי שפע, לרשויות ולמנהלים יש יכולות ביצוע ואיתור צרכים גבוהות ומהירות יותר מהשלטון המרכזי. "למידה ממושכת מרחוק מובילה להתרחבות פערים בין תלמידים ובחברה הכללית. פדגוגיה היא לא בינארית. למידה צריכה להתקיים במגוון מודלים, כלים ושיטות".
יו"ר הנהגת ההורים הארצית, מירום שיף, סבור שהמתווה ייתן מענה לשתי בעיות מרכזיות: בפן הרגשי-חברתי וסגירת פערים. "אני מקווה שכל השחקנים בתחום החינוך יתגייסו לקדם את המתווה לטובת הילדים ולעשות זאת בביטחון ובאחריות ולדאוג לילדים בכל שכבות הגיל".
גם יו"ר ארגון המורים, רן ארז, תומך בה. "נשמח לחזור ללמד בבתי הספר ואף לעשות זאת במשמרות בוקר וצהריים במידת הצורך, כפי שהתכנית מציעה, שכן הלמידה בזום הנה קשה לתלמידים ולמורים אף יותר מאשר העבודה בכיתות". הוא הוסיף: "אנחנו מסכימים על הצורך לצמצם את חומר הלימוד, ולצמצם במספר המבחנים, לצד הצורך לשמר את מספר בחינות הבגרות השנה על שש".
תמיכה נוספת מגיעה מיו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל-יסודיים, מנשה לוי. "יש לנו הזדמנות לנצל את תקופת הקורונה לבצע מהלכים שעד עתה לא התרחשו, ובראשם ביזור סמכויות במערכת החינוך והעברת מרכז הכובד ממשרד החינוך לרשויות המקומיות ולבתי הספר".
