שבת ראשונה שאחרי הסגר, מרכזי הקניות והמסעדות עדיין ריקים
(צילום: שמיר אלבז, פאדי אמון)
בשבת הראשונה שאחרי הסגר, בשעה שהישראלים נהרו בהמוניהם לאתרי הטבע, נותרו מרכזי הקניות והמסחר הגדולים בחברה הערבית, בעיקר בצפון, כמעט ריקים. מרכז הקניות "ביג" בירכא - שבסופי שבוע כתיקונם גדוש בעשרות אלפי מבקרים - נותר סגור למעט בתי הקפה והגלידריות שעובדים במתכונת של טייק אוויי בלבד. החניון נותר שומם. בכניסה למתחם מודדים חום לבאים וקיימת הקפדה על עטיית מסכות והמתנה בתורים מסודרים.
מי שבכל זאת הגיע לערוך קניות בירכא סיפר על כך שעצם היציאה מהבית היא הבילוי. איימן, אחד הלקוחות שהגיע למרכז "ביג" בירכא, אמר: "יצאנו לקניות כדי לנשום קצת אוויר ולבלות מחוץ לבית אחרי הסגר. התנועה היום הייתה דלילה יותר ממה שציפיתי שתהיה. בדרך כלל בימי שבת אי אפשר לזוז פה. גם לא הכול פתוח. לא כל החנויות חזרו לעבוד. אני מקווה שהמצב הזה ייגמר מהר".
סניף "קפה קפה" בירכא לא פתח את שעריו היום למרות שהוא ממוקם במתחם חיצוני. "אנחנו נחנקים, אי אפשר ככה", סיפר נג'יב הנו, הבעלים. "בסוף השבוע הראשון אחרי הסגר ציפינו ליותר תנועה - אבל אין תנועה. אנשים פשוט לא יצאו. אני לא יודע מה לעשות. להחזיר עובדים? לא להחזיר עובדים?".
נג'יב אומר שלדעתו החיסון הוא הדרך היחידה להחזיר את המשק הישראלי לעבודה. "אני התחסנתי", הוא מספר. "צריך לתמרץ את מי שמתחסן כדי שאנשים יוכלו לחזור לערוך קניות, ללכת לאירועי תרבות, ספורט ומסעדות".
גם במסעדת "בורגר מי" בירכא לא נרשמו תורי ענק, בלשון המעטה. "יחסית לשבועות האחרונים מרגישים יותר תנועת כלי רכב, אבל לא רואים עליה מוחשית בכמות הלקוחות", אמר הבעלים, מיכאל חורי. "כרגע אנחנו עובדים במתכונת טייק אוואי ומשלוחים בלבד, אבל אין מה לעשות - אנשים תמיד יעדיפו לשבת לאכול במקום. גם אנשים שמגיעים מרחוק לקניות בירכא ירצו לאכול במקום אפילו על שולחן בחוץ. יש לנו חצר בשטח של מעל מאה מ"ר בחוץ, אבל גם דלפק אסור לנו לשים שם, גם לא בעמידה".
יוסף מחאמיד, מנהל מסעדת "אל פרופסור" באום אל-פחם, סיפר על הקשיים שנקלע אליהם ודרש לאפשר לו לפתוח. הוא אמר: "פתחנו את המסעדה החדשה במרץ ואחרי שבועיים החליטו על סגר. רוב הזמן אנחנו עובדים עם משלוחים אבל זה מאוד קשה. במקום שנקבל אנשים שיישבו באווירה טובה - העבודה מתבצעת בדרך שונה".
לדבריו, "כולנו התחסנו וזה לא יכול להיות שנמשיך לעבוד בתנאים כזו. אם אנשים יכולים לצאת מהבתים וללכת לכל מקום אז לא צריכה להיות בעיה לפתוח את העסקים. גם כך אנחנו לא מכסים את כל ההוצאות. מקווה שהתמונה תשתנה לטובה".
לדברים הצטרף בעל חנות משחקים באזור ואדי ערה, שפתח את העסק שלו. "מה אני יכול לעשות?", תהה. "בכל יום שעובר אני מפסיד הרבה כסף. להישאר סגור לא בא בחשבון. פתחתי את החנות ואני מכניס לקוחות לפי ההוראות". לדבריו, המענקים שמספקת המדינה לא מספיקים: "הם לא מכסים אפילו אחוז מכלל ההוצאות. במקום שיתמכו בנו - מקשים עלינו. גם אם המשטרה תקנוס אותי אפתח שוב".
בעלת חנות בגדים באום אל-פחם סיפרה גם היא על סוף השבוע הראשון שאחרי הסגר. גם היא מיואשת: "מתקשרות אליי המון נשים ומבקשות לקנות. הפסדתי ואני ממשיכה להפסיד, אבל רוצה לכסות את הנזק". לדבריה, היא נאלצה שלא להחזיר עובדת שהוצאה לחל"ת "כי אין לי איך לשלם לה. את אף אחד לא מעניינים ההפסדים שלנו".
עבד אל-רחים, שבבעלותו חנות למוצרי תאורה, אמר שהוא מבין שההנחיה שלא לפתוח את המסחר "הן לטובת הבריאות", אבל מאידך אמר כי "לא יכול להיות שכולם יוצאים והולכים לאן שהם רוצים ואנחנו, בעלי העסקים, יושבים ומפסידים כסף ובינתיים מחכים לבשורה הטובה".
אל-רחים אמר כי גמלה בלבו ההחלטה שלא לחכות עוד ולכן פתח את העסק שבבעלותו: "אני מנסה לשמור על הכללים. לקוחות ייכנסו רק כשהם עוטים מסכות, ללא התקהלויות - אחרת אסגור את העסק".
