גדי בר ציון, בן 56 מכפר בן נון, הורשע היום (ראשון) בגרימת מוות ברשלנות של פלורי ויטל-שקד (33), אמא לשני ילדים, שמצאה את מותה בתאונת דרכים בעת שחצתה מעבר חצייה. לפי כתב האישום, בן נון פגע ברכב סקודה שהאט על מנת לעצור ולאפשר לפלורי לעבור את מעבר החצייה. כתוצאה מהפגיעה, רכב הסקודה נהדף קדימה - ופצע את פלורי פצעים קשים, שהובילו למותה.
בבוקר התאונה פלורי ויטל-שקד הכינה עוגת יום הולדת לבנה, שחגג יום הולדת ארבע בגן. פלורי, בוגרת בצלאל, הכינה עוגה מושקעת בדמות של פיטר הארנב והביאה אותו לגן. באחת וחצי בצהריים היא שלחה בגאווה תמונות מהחגיגה בגן בוואטסאפ המשפחתי ולחברה קרובה וכתבה "חיים של אמא". קצת אחרי השעה שלוש היא יצאה מעבודתה בחברת היי-טק בתל אביב כדי לאסוף את הילדים מהגן, חצתה במעבר חציה ברחוב יגאל אלון כשרכב פגע בה ונפצעה באורח קשה. היא הובהלה לבית החולים איכילוב, שם נקבע מותה.
אחיה של פלורי, אדם ויטל, הגיע לאולם יחד עם אמה של המנוחה וקרובים נוספים. לאחר הדיון הוא אמר ל-ynet: "אנחנו מתמודדים כבר שנתיים וארבעה חודשים עם אובדן כבד מאוד. לצערנו, הסיפור עם המשפט נמשך ונמשך, ואמנם כעת יש איזושהי הכרעת דין אבל עדיין זה רחוק מלהסתיים".
"אף אחד לא שם אותי להחליט איזה עונש מגיע, ואיזה עונש לא מגיע", הוסיף. "אני כרגע רק מספר על הכאב שלי באופן אישי, של המשפחה שלי, של כל המשפחות שלנו, שפשוט מתמודדות עם אובדן קטסטרופלי. זה מלווה את כולנו יום יום, ואני מקווה שהעונש יהיה עונש ראוי - למען יראו וייראו".
לפי כתב האישום, שהוגש בידי עורכת הדין עמית שלוס, בר ציון נהג ברחוב יגאל אלון בתל אביב בחודש יוני 2018, בדרך דו סטרית בעלת ארבעה נתיבים. באותה עת, החלה פלורי ויטל-שקד לחצות מעבר חצייה, לאחר שהבחינה כי ארבעת נתיבי הנסיעה פנויים. בהגיעה לנתיב השני בכביש, הגיע רכב סקודה שהאט את מהירות נסיעתו עד כדי עצירה, כדי לאפשר לה לחצות בבטחה.
באותו רגע הגיח רכבו של בר ציון - שניגח בעוצמה מאחור את רכב הסקודה שנהדף קדימה. כתוצאה מכך, פגעה חזית רכב הסקודה בעוצמה בוויטל-שקד, שהועפה על מכסה המנוע, הוטלה קדימה ונדרסה תחת גלגליו. כתוצאה מהתאונה היא נפצעה ומאוחר יותר נפטרה מפצעיה.
שופטת בית המשפט לתעבורה במחוז תל אביב-בת ים, ענת יהב, קבעה היום: "כתב האישום ייחס לנאשם גרימת מוות ברשלנות, בכך שגרם בהתנהלותו הרשלנית למותה של פלורי ויטל. בסופו של דבר אני מרשיעה את הנאשם. על כלי הרכב לשמור מרחק, ואם לא רואים - לא נוסעים. הנאשם יכול היה לבחון את הדרך, וצריך היה לראות בשלב כלשהו את הולכת הרגל. היה עליו לאבחן ברכב לפניו שמאט את נהיגתו, גם אם אורות הבלם לא נדלקו או שהוא עצר עצירה מהירה".
לפי השופטת, "תנאי הראות היו טובים, אור יום. לו רק דעתו לא הייתה מוסחת. היה על הנאשם לחפש את הסכנה ולהיות דרוך בעת שהתקרב למעבר חצייה בכביש לא זניח".
השופטת הסבירה כי העדויות שהוגשו לבית המשפט חיזקו את גרסת המדינה, שלפיה הנאשם התנגש ברכב סקודה שהתקרב באיטיות למעבר החצייה, ורכב הסקודה פגע במנוחה.