תלמידי הגנים ובתי הספר יחזרו ביום ראשון לשגרת לימודים כשהם עדיין גוררים פערים לימודיים וקשיים רגשיים משנת הקורונה המטלטלת. בטרם הספיקו להשתקם מכל אלה, נאלצו התלמידים והתלמידות לחוות טלטלה נוספת עם ירי הרקטות עד למרכז הארץ, אזעקות ויירוטים.
ההכרה בצורך לצמצם פערים תורגמה כבר בפברואר האחרון להבטחה להאריך את שנת הלימודים בחודש נוסף. שרי החינוך האוצר וראש הממשלה הציגו מתווה עקרוני להארכת שנת הלימודים עד חודש יולי כדי להשלים את הפערים משנת הקורונה, אולם הממשלה טרם דנה באישור העלות הכספית של המהלך, בסכום של כ-2.5 מיליארד שקלים.
מדובר בתוכנית שנועדה לצמצם פערים לימודיים במקצועות ליבה: מתמטיקה, שפה, אנגלית ומדעים, וכן לצמצם פערים רגשיים וחברתיים. הכוונה הייתה לתוכנית בחירה לתלמידים ולמורים המעוניינים בכך.
בחודש הבא ייצאו בחטיבות הביניים והתיכונים לחופשת הקיץ וכעבור עשרה ימים יצטרפו אליהם תלמידי גני הילדים ובתי הספר היסודיים, והממשלה טרם אישרה את התוכנית ובשל קוצר הזמן הסיכויים ליישמה מצטמצמים.
מנתונים שפרסם משרד החינוך לקראת החזרה ללימודים בתום הסגר האחרון, עלה כי נרשמה ירידה של כ-30% במיומנויות היסוד בקרב תלמידי א'-ג', בדגש על מיומנויות שפה ושטף קריאה, וכן ירידה של כ-25% באוריינות במתמטיקה ואוריינות לשונית בקרב תלמידי ד'-ו', לצד פער של כ-30% במקצועות הליבה בקרב תלמידי ז'-י'. כצפוי, ככל שהשכבה הסוציו-אקונומית נמוכה יותר, הפערים הלימודיים גבוהים יותר.
הנהגת ההורים הארצית דרשה מהממשלה לקיים את ההבטחה. סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית, אודליה שינדרוף, אמרה כי ההורים מצפים שהממשלה תעמוד מאחורי הכרזתה והבטחתה לקיים פעילות ומסגרת חברתית, חינוכית ורגשית לכל תלמידי ישראל החפצים בכך במהלך הקיץ.
"מקווה שלא מדובר בספין או בהבטחה על קרח. שר האוצר צריך למצוא מקור תקציבי. אנו כבר אחרי זמן פציעות", אמרה שינדורף. "על מערכת החינוך והילדים עברה שנה קשה, וזה הזמן להפגין נדיבות ויצירתיות, לקיים טיולים, סדנאות העשרה וכיף - התלמידים סבלו מספיק, בואו לפחות נספק להם קיץ של כיף" .
היא הוסיפה כי התחייבות המדינה באה בעקבות צורך אמיתי. "תלמידי ישראל פתחו פערים עצומים ברכישת כישורי הלמידה הבסיסים, קריאה וכתיבה, מדעים מדויקים. חובת המדינה לסייע בצמצום הפערים ולהושיט יד לכל תלמיד שזקוק לכך. מעל הכול חובה לעזור לילדים לחזור ולהשתלב שוב במסגרת חברתית, לצאת מהמשבר הנפשי והמצוקות החברתיות שליוו את השנה הקשה הזו. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה פערים בין אוכלוסיות, היא לא יכולה לוותר על 70% מתלמידי ישראל. הנזק לטווח רחוק גדול מכל תקציב חסר".
עינת גבריאלי, רכזת בתי הספר היסודיים בהנהגת ההורים הארצית, אמרה כי הילדים זקוקים ליציבות, לשקט והתייחסות לפן הרגשי, וההתנהלות בפועל היא אחרת לגמרי וכוללת מירוץ אחר ציונים וסיום החומר. "זה מנוגד לכל הגיון בריא, בייחוד אחרי שהילדים היו בבית למעלה משנה וכעת בילו כשבועיים בממ"ד. הציפייה שלי כהורה היא שמשרד החינוך יעמוד בהבטחותיו, ושהממשלה תמצא תקציב לחודש יולי ובהקדם על מנת לצמצם פערים ולתת אוויר להורים שגם כך בקושי היו בעבודה", אמרה גבריאלי.
מיטל וקסלבאום היא אימא לארבע בנות, שתיים מהן בגן, ושתיים לומדות בכיתה ג' ובכיתה ו'. "אנחנו כבר יותר משנה בסיטואציה שהילדים, ובעיקר ילדי כיתה ה' ומעלה, נמצאים בבית יותר מאשר בכיתות. עוד לא חזרנו מהקורונה - והלחימה השאירה אותם שוב בבית. הילדים זקוקים לזמן ביחד, ללמידה נוספת, להשלמת פערים וחיזוק הבסיס. עוד חופש רק ידרדר את מצבם. יהיה נכון להמשיך ביולי עוד חודש למידה ולא עוד חודש ללא מעש".
פרופ' יזהר אופלטקה מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, טוען כי מאז שנחנך החינוך העברי בארץ לא זכורה תקופה ארוכה כל כך בה נותקו התלמידים מבתי הספר, אפילו לא בעתות מלחמה.
"האם המורים אמורים ללמד את כל התכנים שהוחסרו בשנת הקורונה? אני בספק אם יוכלו ואם צריך. אחרי הכול, מי שצריכים לקבל תשומת לב רבה בהקשר לתכנים הם תלמידי הכיתות הנמוכות הלומדים מיומנויות יסוד בחשבון ובשפה ותלמידי הכיתות הגבוהות הנדרשים להיבחן לבגרות ללא הנחות, על מנת שהתעודה תהיה תקפה למוסדות להשכלה גבוהה", אמר אופלטקה.
לדבריו, כל האחרים יזדקקו לסגירת פערים באנגלית ובמתמטיקה אך פחות מכך במקצועות בהם מראש מחליטים המורים האם ללמד סוגיה א' או ב'. "לעומת זאת, כל התלמידים יזדקקו לתמיכה רגשית הנחוצה למי שהתנתקו מהלימודים במשך תקופה ארוכה כל כך. המורים יצטרכו לשים דגש על הסתגלות מחדש למסגרת לימודים וללמידה בכיתה, חיזוק מחדש של הרגלי משמעת בבית הספר, תמיכה בתלמידים המתקשים בלימודים, והקשבה לכלל התלמידים ולהשפעות הניתוק מבית הספר עליהם".
ד"ר עירית ששון, ראש החוג לחינוך במכללה האקדמית תל חי, הוסיפה כי חשוב להבין שתקופת הקורונה שהצריכה למידה מרחוק ומיומנויות של לומדים עצמאים - חשפה את המצוקה הגדולה של למידה עצמאית של תלמידים בכל הגילים. "לכן המסר המרכזי צריך להיות במהלך החזרה לשגרת הלמידה: קודם כל לתת את המענים הרגשיים והחברתיים שהיו כה חסרים בתקופה הזו, ולהתמקד בפיתוח מיומנויות של למידה עצמאית. אני סבורה שאין לחזור לדפוסים הישנים של שינון מידע ולהוראה ששמה דגש על המורה ולא על הלומד".
לדבריה, אחד הדברים שנחשפו בקורונה - הוא שחלק מהתלמידים לא הצליחו ליישם בעצמם את דרכי הלמידה, ההורים לא יכלו לסייע והמורים לא תמיד ידעו לתת את המענה הפדגוגי הנכון בסביבת למידה השונה מהכיתה המוכרת להם. "כל אלה מעלים את הצורך למקד עכשיו את מערכת החינוך בהכשרות כאלו למורים, לתלמידים וגם להורים ולא לחזור מהר מידי לשפה שמדגישה הספק של חומר נלמד ומבחנים. החשש הגדול שלי הוא שנחזור מהר מידי למודל ישן - שהוא לא נכון, לא מתאים ולא ישיג תוצאות. אין ספק שיהיה מחיר להפסד של חומר לימודי. המערכת תצטרך לספוג זאת כיוון שצריך לדבוק בהזדמנות שנוצרה, להכיל את החסר הזה, כדי לעצב מערכת חינוך טובה יותר שמותאמת לעידן החדש".
ד"ר הלל וורמן, ראש החוג לחינוך במכללה האקדמית לחינוך אורנית, סיפר על הקשיים של התלמידים והפערים שנוצרו ביניהם. "יש ילדים שפורחים רק כשעוזבים אותם לנפשם, והם רצים קדימה לספריות, לאינטרנט, למשפחה וחווים התפתחות אדירה. ילדים אחרים נתקלים בדלת נעולה. אינטרנט זה רק בידור, תמונות של חתולים ורשתות חברתיות סתמיות. הסביבה החברתית הקרובה לא דוחפת קדימה. בתי הספר נועדו לא רק כאמצעי לימוד, אלא כתיקון הפערים של הסביבה שהילדים בא ממנה. וילדים רבים, רבים עד להדאיג, נותרו מאחור בתקופת הקורונה. אחרים רצו קדימה. איך נצמיח מערכת חינוך טובה יותר לשנה הבאה, כזו שמנצלת היתרונות של השנה שהייתה, ומתקנת את חסרונותיה?".
