אישור "חוק הקורונה הגדול" במליאת הכנסת, יולי
(צילום: ערוץ כנסת)
תנועת "אחריות לאומית" עתרה הבוקר (יום רביעי) לבג"ץ בדרישה לבטל את "חוק ההסמכה", שמכונה גם "חוק הקורונה הגדול", שמאפשר לממשלה להכריז על הגבלות לקורונה בלי לחכות לאישור הכנסת. העתירה תוקפת את הסמכות שהחוק מקנה לממשלה לפגוע בזכויות יסוד, כמו חופש ההפגנה והתנועה, ללא אישור הכנסת מראש אלא רק בדיעבד - לאחר הפגיעה בזכויות.
- להסבר מפורט: "חוק הקורונה הגדול" - שאלות ותשובות
בעתירה נכתב, בין היתר: "מזה חמישה חודשים מתנהל אורח החיים של תושבי ישראל תחת הצל שהטיל נגיף הקורונה. צל זה פגע ופוגע בבריאות, בכלכלה, בתרבות ובחברה בישראל, וילווה את הציבור עוד חודשים. דווקא בעת כזו יש להקפיד ולמנוע את הטלת הצל והשפעתו על הדמוקרטיה בישראל ועל תפקודן התקין של כלל רשויות השלטון: המחוקקת, המבצעת והשופטת".
העותרים מסבירים כי במצב בו הממשלה מחוקקת והכנסת למעשה רק מפקחת ומאשרת את החוק, יש חשש שהרשות המבצעת תנסה להגביל את ההפגנות נגדה. לטענת העותרים, "בישראל נוצר שילוב מסוכן במיוחד בין מחאה ציבורית תוססת ורחבה נגד הממשלה והעומד בראשה לבין פגימה חוקתית קשה בסמכות הכנסת כרשות המחוקקת והמפקחת על פעולות הממשלה, כך שהממשלה יכולה להטיל מגבלות קשות על מגוון פעולות ואורחות חיים של כלל תושבי ואזרחי המדינה. מצב זה מעורר חשש מוחשי וכבד לפגיעה בפעולות המחאה הציבורית נגד הממשלה והעומד בראשה".
כמו כן, העתירה קובלת גם נגד העברת סמכויות האכיפה לעובדי הרשויות המקומיות, בעלי תפקידים שאין להם הכשרה וניסיון באכיפת החוק. העותרים קובלים גם נגד מתן אחריות לראש ממשלה שנאשם בפלילים לבצע סעיפים בחוק.
לדברי בא כוחם של העותרים, עורך הדין גלעד ברנע, "חוק הקורונה אינו חוקתי, פוגע בזכויות יסוד ובחירויות מוגנות וממשיך את מהלך השחיקה והפגיעה המצטברת במעמד הכנסת וכתוצאה מכך בדמוקרטיה". לדבריו, "יש לבטלו, במיוחד בעת הזאת, ולמנוע השפעת צל הקורונה על הדמוקרטיה בישראל".
מהו "חוק הקורונה" שנגדו עתרה התנועה?
כאמור, "חוק ההסמכה" שעבר בכנסת לפני שבועיים מאפשר לממשלה להכריז על הגבלות לקורונה בלי לחכות לאישור הכנסת. החוק מסמיך את הממשלה לתקן תקנות לשם הטלת הגבלות על פעילות הציבור במרחב הפרטי והציבורי במגוון תחומי החיים, ולהטיל קנסות מינהליים על הפרת ההגבלות. הסבר מפורט על חוק הקורונה ניתן למצוא כאן.
לפי החוק, הכנסת מוסמכת לאשר את הארכת מצב החירום בכל פעם עד 60 יום. התקנות שאותן רשאית הממשלה לתקן יגיעו מראש לאישור ועדת החוקה - או הוועדות האחרות שהתקנות בתחום סמכותן - 24 שעות לפני כניסתן לתוקף. אם ועדה של הכנסת לא קיבלה החלטה בתום 24 שעות ייכנסו התקנות לתוקפן, והוועדה תוכל לבטלן בפרק זמן של שבוע או שבועיים בהתאם לסוג ההגבלות שבהן. אם לא קיבלה הוועדה החלטה, יובאו התקנות להכרעת מליאת הכנסת ואם המליאה לא תקבל החלטה לאשרן או לשנותן, התקנות יפקעו.
החוק תקף כהוראת שעה עד סוף יוני 2021, ובעקבותיו הממשלה רשאית לקבוע תנאים לקיום הפגנה, תפילה או טקס דתי, אך אינה רשאית למנוע את קיומם באופן מוחלט.
מרגע אישור החוק ניתנה תקופת מעבר של שבועיים לממשלה לגבש תקנות שיותקנו מכוחו, ובסיומה יפקעו התקנות לשעת חירום שהוארכו בחוקים, והתקנות ייכנסו לתוקף ב-10 באוגוסט.
