השרה גילה גמליאל זינקה בשבועות האחרונים לכותרות לאחר שנדבקה בקורונה והסתבכה בפרשת הפרת הסגר ביום הכיפורים. היועץ המשפטי לממשלה קבע אמנם כי השרה להגנת הסביבה לא שיקרה בחקירה האפידמיולוגית, אולם היא תיאלץ לשלם קנס על הפרת הנחיות שהיא עצמה הייתה שותפה לקביעתן כחברת ממשלה.
תחקיר "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", שיפורסם במלואו מחר (ה'), חושף טענות לפגמים נוספים בהתנהלותה של גמליאל: עדויות מצד גורמים שעבדו ועובדים לצידה על שרה שממעטת לעסוק בענייני המשרדים שעליהם היא ממונה, גיוס של עובדי מדינה לטובת סיוע פוליטי לאחיה בבחירות המקומיות, ועוד.
יומני הפגישות של השרה גמליאל במשרד לשוויון חברתי, שבו כיהנה עד הקמת הממשלה הנוכחית, מלאים בפגישות ובפעילות שוקקת. היומנים פורסמו לציבור על פי דרישת התנועה לחופש המידע. איך מסתדרים היומנים המלאים עם טענות של עובדים על שרה שמיעטה להתעסק בענייני המשרד?
גורמת שהייתה מעורה היטב בנעשה בלשכת השרה לשוויון חברתי מציעה הסבר: לטענתה, מדי שנה, לקראת פרסום היומנים לציבור, הייתה מתנהלת בלשכתה של גמליאל מערכת מסודרת של הוספת פגישות ועיבוי הלו"ז. "אנשים שלה בלשכה יושבים וממלאים שם דברים", היא טוענת. או במילים אחרות: פגישות פיקטיביות, במטרה לשוות לה תדמית של שרה פעילה ופרודוקטיבית.
גם היומן של המנכ"ל לשעבר, אבי כהן, מהאנשים המקורבים ביותר לגמליאל, פורסם מתוקף חוק חופש המידע. כאשר משווים בין היומנים, מתגלות אי-התאמות שמעוררות תהיות. למשל, ביום שני, 27 במארס 2017, בשעה 10:00, מצוין ביומן השרה כי היא ב"פגישת עבודה" עם כהן. רק שביומן של כהן נכתב כי בכל אותו היום הוא היה במילואים.
זה איננו המקרה היחיד: השוואה בין היומנים של השרה והמנכ"ל מראה מספר לא קטן של סתירות ומקרים בהם גמליאל מציינת ביומנה שהיא בפגישות עימו, אבל ביומן שלו כתוב דבר אחר לגמרי.
בכתבה שפורסמה לפני כמה שבועות בחדשות סוף השבוע הוצג כיצד שונו יומניה של גמליאל במהלך נסיעה לניו-יורק. אולם תחקיר "7 ימים" מגלה עד כמה שינוי היומנים הוא עניין שיטתי אצל השרה. הנה עוד דוגמה: 30 בינואר 2017, ביומן של גמליאל מדווח על פגישה עם המנכ"ל בלשכה בתל-אביב. ואצל המנכ"ל? הלו"ז באותו יום בכלל ריק. ועוד אחת: ב-2 בפברואר אותה שנה נכתב ביומן השרה על פגישה עם המנכ"ל ב-12:00, אבל אצל המנכ"ל בכלל מצוין שהוא בפגישה אחרת.
ב־19 ביוני 2017 מצוינת ביומן של השרה פגישה עם המנכ"ל ב"רולדין" בקניון אילון. אלא שביומן המנכ"ל מצוין שהוא בכלל בפגישה עם סמנכ"לית במרכז השלטון מקומי. ב־17 באוגוסט, ב־14:30, נרשם ביומן של גמליאל "פ.ע (פגישת עבודה) מנכ"ל". והמנכ"ל? הוא ממש באותו זמן בפגישה שבכלל עוסקת באזורי תעשייה חכמים. ב-18 בספטמבר, ב-10 בבוקר, מציין יומן השרה פגישה עם המנכ"ל בבניין צ'מפיון, שם מחזיקה השרה בלשכה. אלא שביומן שלו מצוין שהוא בכלל בכנס שעוסק בזכויות ניצולי שואה. אלה רק חלק מהדוגמאות.
גמליאל לא השיבה לשאלה שהצגנו לה השבוע על השינויים ביומנים ואמרה בתגובה לתחקיר: "אין ממש בדברים ובטענות המופרכות. הדברים מהווים עבירת לשון הרע בהתאם לחוק. תמוה מאוד כי בשעה שהשרה גמליאל נאלצת להתמודד עם מחלת הקורונה ועם מסע הכפשות, העיתון מנסה להמשיך את הקמפיין המרושע נגדה גם לאחר שהתברר שאמת דיברה".
גמליאל אמרה עוד: "אין ספק כי המהפכות שהשרה מובילה במשרד להגנת הסביבה בימים אלה לטובת הציבור הרחב כואבות מאוד לבעלי הון ולבעלי אינטרסים צרים, שהתרגלו להתעשר על חשבון הציבור. השינויים המבניים והרפורמות שהשרה מבצעת מיטיבים עם הציבור והסביבה ופוגעים בבעלי אינטרסים המעוניינים לשמר את המצב הקיים. אותם בעלי אינטרס ופקידים שכשלו בתפקידם העלו בפני העיתון טענות מופרכות במטרה לערוך דה-לגיטימציה.
"בתוך חודשים ספורים בלבד השרה הצליחה לעצור ארבע תחנות כוח מזהמות, פועלת לפינוי המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה, החליטה להחיל את חוק הפיקדון על בקבוקי 1.5 ליטרים במהלך מול הטייקונים שלא בוחלים בשום אמצעי להשחיר את שמה.
"בזמן ש'הגורמים והמקורות' ממשיכים להפיץ שקרים – השרה ממשיכה להביא תוצאות. כל ההכפשות לא יעצרו את השרה מלבצע את המהלכים הנכונים – נגד המזהמים, נגד אלה הפוגעים בטבע - ולמען אזרחי ישראל, הסביבה ובעלי החיים".
