פרסי ביטחון ישראל לשנת 2021 הוענקו הבוקר (יום ב') לפרויקטים מצטיינים של צה"ל, המוסד, שב"כ, מלמ"ב (הממונה על הביטחון במערכת הביטחון) ומפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) במשרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות. באופן חריג, בטקס בבית הנשיא בירושלים הוענקו השנה ארבעה פרסים במקום שלושה.
אחד הפרסים, שנחשבים ליוקרתיים ביותר במערכת הביטחון, ניתן לפרויקט של יחידה 8200 באגף המודיעין, העוסק בפיתוח נגישות מודיעינית ייחודית, פורצת דרך ויוצאת דופן לקהילת המודיעין. במשרד הביטחון אמרו כי "יכולת זו מעניקה לצה"ל תוספת יכולת משמעותית".
פרס נוסף ניתן לפרויקט של מפא"ת במשרד הביטחון, חיל האוויר, רפאל והתעשייה האווירית. "הפרויקט מעניק לצה"ל פתרונות חדשניים. במסגרת פרויקט זה, שנמשך יותר מעשור, התמודדו המפתחים עם פערי ידע טכנולוגיים חסרי תקדים ונאלצו להתמודד עם חוסר ודאות ללא יכולת להישען על פיתוחים דומים", נמסר.
הפרויקט השלישי שקיבל פרס הוא של חטיבת הספקטרום וההגנה בסייבר באגף התקשוב בצה"ל, שב"כ, מלמ"ב, מערך הסייבר הלאומי, המוסד ואגף המודיעין. "פרויקט זה נועד לייצר הגנה קיברנטית, תוך פיתוח יכולות טכנולוגיות מותאמות, מפני איום התקיפה בסייבר אשר הפך לאיום משמעותי ויום יומי במהלך השנים האחרונות", נכתב בהודעת משרד הביטחון.
הפרס הרביעי ניתן על פרויקט של מפא"ת, יחידה 81 באגף המודיעין, המוסד, חיל האוויר, רפאל והתעשייה האווירית. "במסגרת פרויקט זה הושגה יכולת מקצועית, ייחודית ומשמעותית של צה"ל. הקניית יכולת זו לצה"ל נבעה מפריצות דרך ופיתוחים ייחודיים וייעודיים תוך הפגנת תעוזה, חזון, נחישות ויצירתיות פרי עמלם ושילובם של הגורמים המעורבים", נמסר.
הנשיא ראובן ריבלין בירך את הזוכים. "האדם שמאחורי המערכת הוא היסוד והוא העיקר ובלעדיו גם הפיתוחים הטכנולוגיים החדשניים ביותר לא יוכלו להגן עלינו", אמר הנשיא. "העם בישראל אולי אינו יודע עד כמה גדולה התודה שהוא חב לזוכי הפרס על עשייתכם, אבל תאמינו לי – הוא מרגיש את זה. ובשמם, בשם כל אזרחי ישראל, אני מבקש לא רק לשבח אתכם, להצדיע, ולהביע את התפעלותי, והערכתי העמוקה על ההישגים המרשימים שלכם, אלא גם לומר תודה".
שר הביטחון בני גנץ אמר כי "הפרס הזה מוכיח שוב את כוחן הביטחוני והכלכלי של התעשיות הביטחוניות. לא אחת בשנה האחרונה, פניתי לתעשיות כדי לייצר פתרונות למשימות מיוחדות של צה"ל או גופים אחרים. את היתרונות ראינו במבצע 'שומר החומות', בתקיפות מדויקות, במודיעין חסר תקדים ובמבצע שבו הפגיעה בבלתי מעורבים הייתה מינימלית ביחס למבצעים אוויריים, והדיוק בפגיעה בטרוריסטים היה אפקטיבי ועוצמתי".
גנץ הוסיף כי "בימים אלו, המזרח התיכון כולו על סף מרוץ חימוש שייפתח, אם איראן תמשיך להתקדם לעבר סף גרעיני. מול האיומים כולם, עיננו פקוחה: מערכי ההגנה שלנו, שפותחו ברובם בישראל, פרוסים, והמודיעין עובד שעות נוספות בייצור מטרות ובזיהוי כוונות. אנו ערים לנעשה במרחב, והמדיניות שלנו חד משמעית: לא נכיל אף פגיעה בריבונות ישראל. לא באמצעות בלוני תבערה או רקטות, ולא באמצעים אחרים מצד איראן ושלוחותיה. נגיב בעוצמה, על פי צרכינו ובזמן הנכון לנו. כך עשינו בעבר וכך נעשה גם בעתיד".
פרס ביטחון ישראל, על שם אליהו גולומב, מחולק זה יותר משישה עשורים עבור פעילויות, מערכות ופרויקטים מבצעיים, שהינם פרי פיתוח טכנולוגי חדשני ושתרמו במידה רבה במיוחד לביטחון המדינה. הפרויקטים הזוכים מתמודדים עם איומים מהותיים על מדינת ישראל ומספקים מענה מבצעי ייחודי, המבוסס על הישגים טכנולוגיים מרשימים.