כמעט בפתאומיות, הפך ארגון "לה פמיליה" לאחד הדברים המדוברים ביותר בגל המחאה מול מעונו של ראש הממשלה. אתמול (חמישי), בשעות הערב המאוחרות, עשרות חברי הארגון קיימו למעשה את הבטחתם - הם התפרעו בהפגנות בירושלים.
התפרעות אנשי "לה פמיליה" בירושלים, אמש
"ברוך השם הגענו לירושלים עיר הקודש להבהיר - תבזו לנו את הסמלים, את הדברים הקדושים לנו, אנחנו נהיה שם בשביל למחות. הרי כולם אומרים שמחאה מותרת לכולם וחופש הביטוי", כתב הבוקר בפייסבוק אחד מבכירי הארגון, משה מותחדה. "רשמתם עלינו ארגון טרור, אה? גאה באנשים שלנו, לדעתי הגברים היחידים שנשארו במדינה הזאת. בעוד שמיליוני ימנים הם אלופי מקלדת, האנשים שלנו באים לשטח ומראים אכפתיות".
מהרגע שאנשי "לה פמיליה" הכריזו כי בכוונתם להתכנס במתחם התחנה בירושלים בצאת ט' באב, לכולם היה ברור כי משהו עומד לקרות. בפוסט שפרסמו כתבו, בין היתר: "כמו שידוע לכולכם עוכרי ישראל ושונאי ישראל ממשיכים עדיין לבזות כל סממן יהודי ולפגוע בכל מושג יהודי שקיים... אנחנו לא מתכוונים להישאר אדישים ולשבת בשקט! שימו לב שמאלנים סמרטוטים, כללי המשחק משתנים".
בפוסט מתחילת השבוע הוסיף מותחדה: "אנחנו היהודים החדשים, אלו שלא שותקים, אלו שגאים להיות עם יהודי בארץ ישראל וגאים לשמור על הסמלים הקדושים. השתנו כללי המשחק! תבזו את הדברים הקדושים שלנו - אנחנו מגנים עליהם".
פעילי "לה פמיליה" מנסים להגיע למפגינים מול מעון רה"מ, בשבוע שעבר
(צילום: משה מזרחי, יעל פרידסון)
וההבטחות קוימו. חברי הארגון תקפו אמש צלם של חדשות 13, ולאחר מכן רדפו אחר רכב שסברו שנוסעים בו ערבים והשליכו לעברו אבנים. בסיום הערב, בזינזאנה המשטרתית, ישבו 16 מפגינים - בהם לפחות שמונה שמזוהים עם הארגון.
עד לפני שבועיים הם כלל לא היו בשטח, בזמן שהמדינה ראתה כמעט כל ערב הפגנות גדולות של קבוצות שונות, בעיקר נגד הממשלה, לא נראו ולו ניצנים של הארגון באופן מסודר בשטח.
אלא שבשבוע האחרון משהו מהותי אחד השתנה. העובדת הסוציאלית חשופת החזה שטיפסה על פסל המנורה, לטענתם, היה מה שהוציא אותם לשטח. יממה לאחר האירוע שכל כך מזוהה עם הפגנות הקורונה 2020, נאספו סביב אותה מנורה עשרות מחברי הארגון והחלו לשיר "שבחי ירושלים".
"אותנו לא מעניין ביבי, מענקים או קורונה", אמר אמש פעיל של הארגון ל-ynet. "אבל ברגע שפגעו במנורה - הסמל של בית"ר והסמל של העם היהודי - אז יש להם עסק איתנו". מכך אפשר להבין שהפעולה אמש נגד צלם חדשות 13 ויתר האירועים שקרו במהלך הלילה הם, לשיטת אנשי הארגון, פעולות נקם. מי שמכיר את הארגון על כל פלגיו, ויש גם פחות אלימים, יידע שלפחות הפלג הזה ירים מעתה את הראש ויבקש נקמה על כל אירוע דומה.
"הם פתאום הבינו שיש להם כוח, גם פוליטי"
ארגון "לה פמיליה" ("המשפחה" באיטלקית), ששמו כמובן נלקח מסרטי המאפיה האיטלקית של שנות ה-70, הוקם לפני 15 שנה ביציע אצטדיון טדי ומונה כיום כאלף חברים. רובם, הנחשבים לגרעין הקשה של הארגון, אינם מתראיינים בתקשורת וקנאים מאוד לחשיפתם. בראשית דרכו, הוא היה המתחרה של ארגון "גוב האריות", שנחשב לארגון העידוד הרשמי של בית"ר - אך בשנת 2006 הכיר מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים ב"לה פמיליה" כארגון האוהדים הרשמי שלו.
נדמה שלצד עידוד מסיבי לקבוצה מהיציעים ופעילויות לאוהדים, איש בקבוצה הירושלמית לא רצה להתמודד עם כמה מהסמלים שהארגון חרט על דגלו - הראשון, ואולי המוכר שבהם, הוא שנאה יוקדת לערבים. שנאה שיצרה את אחד משירי העידוד המוכרים ביותר שלה, שבשנים האחרונות כבר לא נשמע ביציעי טדי: "הנה היא עולה, הקבוצה הגזענית של המדינה".
כך, לצד פעילויות שהארגון עשה ועושה לטובת אוהדי הקבוצה בכלל וחיילי צה"ל בפרט, שלעיתים מסתכמים באיסוף תרומות בעשרות אלפי שקלים, אי אפשר לנתק היום את ההזדהות והתמיכה של הארגון בדעות ימין - חלקן מהקיצוניות ביותר.
קריאות גזעניות נגד שחקנים ערבים, שלטי ענק עם הכיתוב "בית"ר טהורה לעד" וזריקת אבנים על אוטובוס בית"ר אחרי הפסדים - הם רק חלק מהפעולות שגרמו למועדון לספוג קנסות כבדים ומשחקי רדיוס.
מאז הקמתו היו לא מעט חילוקי דעות בין ראשי הארגון לבין הבעלים השונים של בית"ר ירושלים. המחלוקת הקשה ביותר נרשמה בין ראשי הארגון לבעלי הקבוצה בראשית העשור הנוכחי, ארקדי גאידמק. האחרון ניסה להנהיג שינוי תדמיתי במועדון, שבו עד היום לא שיחק שחקן ערבי, כאשר הנחית בינואר 2013 שני שחקנים צ'צ'נים מוסלמים, זאור סדאייב וג'בראיל קדאייב, במועדון.
הגעתם של שני השחקנים המוסלמים למועדון היוותה קו אדום עבור חברי הארגון, והמחאה הגדולה שפרצה הופנתה בעיקר נגד שני אנשים - מנכ"ל המועדון דאז ושוער העבר שלה איציק קורנפיין, שלימים עזב את בית"ר ונגד קפטן הקבוצה באותה עונה, השוער אריאל הרוש שתמך במהלך. האחרון עזב את הקבוצה בעונה שלאחר המקרה ולאו דווקא בשל האירוע, אך אין ספק שלא היו לו נקודות זכות בקרב חברי "לה פמיליה".
מי שזוכרת היטב את אותה תקופה היא הבמאית מאיה זינשטיין, אשר יצרה סביב הגעתם של שני השחקנים הצ'צ'נים את הסרט "טהורה לעד" שעסק בסיפורם ובתוך כך בסיפור "לה פמיליה".
"הפרשה ההיא הייתה קו פרשת המים של הארגון מול המועדון ובכלל. העובדות ידועות, זה היה ניצחון של הארגון. כשהם החליטו שלא מגיעים לטדי לעודד - כמעט אף אוהד, גם אלו שלא היו שייכים לארגון, לא הגיע. כל מי שהיה בעד המהלך, השחקנים הצ'צ'נים, גאידמק הבעלים, איציק קורנפיין היו"ר, המאמן אלי כהן ואריאל הרוש הקפטן עזבו את המועדון בעונה שלאחר מכן. מי שהיה בעדם, כמו השחקן אופיר קריאף, קיבל מעמד של כוכב, ואפילו לקפטן הצעיר ביותר של בית"ר בעונה לאחר מכן".
לדבריה של זינשטיין, הרגע ההוא חולל רבות בכל הקשור למאבק הפוליטי של הארגון. "הם פתאום הבינו שיש להם כוח, תחילה ביציעים בטדי, אבל אחר כך גם בזירה הפוליטית. היה משהו בניצחון המדהים הזה שהעלה אותם לרמה אחרת, אפילו מעל לארגוני האולטראס האחרים".
מערכת היחסים בין הארגון לבעלי הקבוצה שבאו אחרי גאידמק, אלי טביב והבעלים הנוכחי, איש העסקים משה חוגג, ידעו אף הם ירידות ועליות, כאשר בכל פעם נדמה כי הפיצוץ סבב סביב שאלה אחת - מי למעשה הוא האדם החזק במועדון? בעל המאה או ראשי ארגון "לה פמיליה".
באוגוסט אשתקד, ביקש חוגג למתן את התנהגות חברי הקבוצה, כאשר גם איים עליהם בתביעות אישיות ובמקביל כינס מסיבת עיתונאים עם אחד מראשי הארגון, גיא ישראלי, במטרה להוביל לרגיעה ביציעים. האם המהלך הצליח? נכון לעונת הקורונה, שבה חלק ממשחקי הקבוצה התקיימו מול יציעים ריקים, קשה לדעת.
השלכת אבוקות, תקיפת ערבים ולינץ' באוהדים
על אף מלחמות האגו בין ראשי הארגון לבעלים השונים של המועדון, ואולי גם לצערם של רבים מאוהדי בית"ר ירושלים, שם הארגון המזוהה כל כך עם הקבוצה ועם הימין הפוליטי מוכר כמעט בכל בית בישראל ומתגלגל גם על לשונם של אנשים שלא בדיוק צופים בערוצי הספורט. כל זאת הודות לפעילותם הלעיתים עבריינית של חברי הארגון, שכבר מזמן חצתה לא רק את גבולות המגרש, אלא גם את גבולות החוק.
אחדים מחברי הארגון שעזבו אותו לאורך השנים התראיינו לכלי תקשורת וסיפרו כיצד הארגון עובד מבפנים. בריאיון לדוד בן שמול באתר ynet מיולי 2015, כמה ימים אחרי שאוהדי בית"ר בראשות אנשי הארגון השליכו אבוקות על המגרש במשחק בבלגיה וכמעט פוצצו אותו, סיפר דודי מזרחי: "יש ב'לה פמיליה' ארבעה מנהיגים בולטים, שניים מהם ירושלמים, ובדרך כלל הם קובעים מה יהיה ואיך יהיה. הם מחליטים הכל, אם יוצאים להפגנה - מתי ואיך, אם זה להכין מפגן תמיכה או לעלות לאימון לעודד לפני הפועל ת"א או להכין דגל ישראל ענק לקראת סכנין. הם מעבירים הודעות למאגר של עוד כעשרים אוהדים מובילים ממקומות שונים בארץ".
בזה אחר זה התרחשו בשנים מאז הקמתו של הארגון מספר אירועים אלימים במיוחד שנקשרו עם אנשיו והתקיימו הרחק ממגרש הכדורגל - בדיוק כמו אמש. בשנת 2007 נעצרו כמה מחברי הקבוצה בחשד שניסו לבצע לינץ' באוהד הפועל כפר סבא לאחר משחק בין שתי הקבוצות. שנה מאוחר יותר הגישו תלונה במשטרה אוהדי מכבי נתניה, בטענה שחברי "לה פמיליה" איימו עליהם בסכינים.
שלושה מאוהדי הקבוצה, שחלקם משתייכים לארגון, הואשמו ב-2011 בתקיפת עובדי ניקיון ממוצא ערבי באצטדיון טדי, וב-2013 דווח על מאות אוהדי הקבוצה שתקפו עובדי ניקיון ערבים בקניון מלחה בירושלים. המשטרה עצרה כמה אוהדים שלקחו חלק באירוע, ומאוחר יותר אומת כי חלקם היו חברי ארגון "לה פמיליה".
לצד כל התקריות הללו ואחרות שלא צוינו, אין ספק כי התקרית האלימה ביותר שבה היו מעורבים חברי הארגון התרחשה באוקטובר 2015 - כאשר במהלך קטטה עם אוהדי הפועל תל אביב, אחת מיריבותיה המושבעות של בית"ר, תקפו חברי "לה פמיליה" את אוהד הפועל תל אביב יורי סדלצקי ונעצו פטיש בגולגולתו.
על פי העדויות, חברי "לה פמיליה" חיכו במארב מתוכנן לאוהדי הפועל שהגיעו באוטובוס לאצטדיון בלומפילד לאחר משחק חוץ במטרה לאחסן במקום פריטי עידוד. לאחר שסדלצקי ירד מהאוטובוס החלו לתקוף אותו אוהדי בית"ר, ואחד מהם נעץ פטיש בראשו - אירוע שממנו כמעט שלא יצא בחיים.
זמן קצר קודם לאירוע הצליחה המשטרה להפוך את אחד מחברי הארגון לסוכן שצילם את האוהדים מתרברבים על המקרה ואף מביימים שחזור שלו. בזכות עבודתו של הסוכן נעצרו כ-50 מאנשי הארגון. הסוכן הפך לעד מדינה והפליל עשרות. בתום המשפט, האיש שחבט באוהד הפועל בראשו עם הפטיש קיבל עונש של עשר שנות מאסר. יתר המעורבים בפרשה קיבלו עונשים כבדים שנעו בין כמה חודשים לכמה שנים בכלא.
הפגנת "לה פמיליה" מול פסל המנורה
(צילום: משה מזרחי, יעל פרידסון)
בהדרגה, החלו חברי הארגון להשתתף יותר ויותר בהפגנות פוליטיות. כך, לדוגמה, הארגון השתתף באופן אקטיבי גם במאבק של החייל היורה אלאור אזריה.
"זה היה מפתיע אותי מאוד אם הם לא היו נכנסים למאבק שמתחולל בימים אלו", מודה זינשטיין, שעדיין עוקבת אחר הארגון שנים לאחר צאת סרטה. "עמודי הפייסבוק שלהם כבר שותקים המון זמן, ופתאום יש התעוררות. יש פתאום על מה להילחם, יש צבר דברים. רוב ההנהגה הישנה מאחורי סורג ובריח, כך שיש פה דור חדש שצריך להוכיח את עצמו, ויש את הנסיבות. אין כרטיס חבר במועדון הזה, אלא מעמד שעולה בזכות פעולות".
לטענתה, העובדה שבמשך יותר מחצי שנה אין כניסה של אוהדים למגרשי הכדורגל בשל הקורונה, אולי עוררה את חברי הארגון בשבועות האחרונים. "בתקופה כזו שיש ריק, אז זה הגיוני שהארגון מחפש היכן להתבלט. מדובר בארגון שמזין את עצמו מפעילות שהם עושים. זה שעכשיו כולם מדברים עליהם זה מושלם מבחינתם. הם קיימים, הם אימת השמאל והמשטרה, וזה אחלה בשבילם".
היא מוסיפה כי "מה שקושר את האנשים ב'לה פמיליה' זה הרעיון שהם מאוחדים סביבו, והרעיון הוא תמיכה בקבוצה, ובית"ר היא לא רק קבוצת כדורגל. הבעיה היא שצריך כל הזמן לעשות פעולות שיצדיקו את קיומך, כי אין שום דבר מלבד המאבק והמעשים שקושרים את האנשים לארגון הזה. ברגע שכותבים 'לה פמיליה' בעיתון, כל נער וילד שם מרגיש שכתבו עליו, וזה מזין את עצמו. מי שנעצר - דרגתו עולה למעלה. המניע שלהם להיכנס להפגנות זה להיות חלק מהשיח, ואפילו חלק חשוב ממנו".
"מפריע לי שחושבים שאנחנו ארגון טרור"
זינשטיין לא מופתעת מהטענות של חברי הארגון, ולפיהן הם נכנסו למאבק בשל "ביזוי סמל המנורה". "אני לא אזלזל ברגשות של אנשים לגבי סמלים. השמועות שהסתובבו בתקופת הצ'צ'נים למשל היו שהשחקנים הצ'צ'נים היו לוקחים את החולצה של בית"ר ועליה הסמל של המנורה, פורסים אותן כמו שטיח על הרצפה ומתפללים עליהן. הם טענו אז שזה מה ש'פוצץ אותם' על הצ'צ'נים, למרות שעובדתית ההתנגדות שלהם לצירוף השחקנים החלה הרבה לפני שרגלם דרכה בטדי".
ריאיון עם המפגינה באולפן ynet
(צילום: שחר גולדשטיין)
אלי גרבי, שמשתייך לארגון "לה פמיליה" ניסה הבוקר להציג את הצד של הארגון - על אף שהוא אינו דוברו הרשמי. "אנחנו לא ארגון פוליטי ולא ארגון ימין, יש בארץ קהל יותר גרוע מאיתנו. אין אוהדים של הפועל ששרים שירי שואה? יצאנו לרחוב ברגע שפגעו בסמל המנורה. יש לנו הרבה אנשים מסורתיים בארגון, ואירוע שהיה כמו ההתערטלות עם התפילין, הפריע לנו. מה אלו קשורים להפגנה, לשחיתות ולהחלפת השלטון? על זה יצאנו לרחובות".
הוא הוסיף: "מה זה השטויות האלו שאומרים שביבי שלח אותנו? אז אותם שלח אהוד ברק. אני לא נותן לגיטימציה למה שקרה אתמול, אבל המשטרה היא שיצרה אתמול את הבלגן. הגענו למתחם התחנה, רחוק מהאנרכיסטים, והגיעה המשטרה שחיכתה לנו".
לדברי גרבי, " מפריע לי שחושבים שאנחנו ארגון טרור, שבכלל מדברים עלינו ועל טרור באותה נשימה. אני הייתי לוחם בצה"ל, נלחמתי במלחמת לבנון הראשונה. אנחנו טרוריסטים? אתם הטרוריסטים שבאים עם דגלי פלסטין.
"לו היה מדובר בהפגנה אמיתית למען כאלו שאין להם, אני הייתי הראשון שעומד שם ומפגין. אבל זה לא, זו הפגנת שמאל. למה נותנים להם לחסום רחובות ועלינו ישר קפצו? זאת השאלה שצריכים לשאול. למה האכיפה היא סלקטיבית? אם יש דמוקרטיה, היא שייכת לכולם, ולכולם מותר להפגין".
