הריאיון עם שר הבריאות אדלשטיין
(צילום: נדב אבס, שחר גולדשטיין)
שר הבריאות יולי אדלשטיין (הליכוד) תקף הבוקר (יום ד') בחריפות את יו"ר ועדת הקורונה ח"כ יפעת שאשא-ביטון (תקווה חדשה): "אם היינו מקשיבים לעצות של ח"כ שאשא ביטון, היינו היום עם עשרות אלפי מתים", אמר השר אדלשטיין בריאיון לאולפן ynet.
יו"ר מפלגת תקווה חדשה ח"כ גדעון סער אמר בתגובה לדברי השר אדלשטיין: "נתניהו ואדלשטיין אחראים למותם של אלפי ישראלים ויידרשו לתת תשובות בפני ועדת החקירה הממלכתית שתקים ממשלת תקווה חדשה מיד לאחר הבחירות.
"התקפות נתניהו ואדלשטיין נגד יו"ר ועדת הקורונה מלמדות על פחדנות ובריחה מאחריות. אילו נתניהו ואדלשטיין היו ממלאים את תפקידם בממשלה - כפי שמילאה ח"כ שאשא ביטון את תפקידה הפרלמנטרי - ישראל ואזרחיה לא היו במצב כה חמור כלכלית ובריאותית".
המתקפה של שר הבריאות על מספר 2 במפלגה של ח"כ סער, באה אחרי שח"כ שאשא ביטון אמרה מוקדם יותר בריאיון לאולפן ynet כי מתווה החינוך שממנו יוכלו ליהנות החל ממחר מעט מאוד מתלמידי ישראל הוא לא יותר מאשר "מהלך כושל". לדברי אדלשטיין, "צריך להזכיר ששאשא ביטון היא לא ד"ר לרפואה. יש לה תואר בחינוך והיא אישה מאוד משכילה, אבל זה לפעמים מטעה כשאומרים 'ד"ר שאשא ביטון".
אדלשטיין הוסיף: "ח"כ שאשא ביטון אישה מאוד רצינית בתחום שלה, לקחה לדעתי קו הפוך לכל היגיון. איך זה הוגדר פעם? מקהלת הכול סבבה. 'צריך לפתוח את הכול, צריך להתעלם מקורונה. צריך להבין שכל המגפה הזאת זה שטויות, העיקר זה הצרות של המשק, הכלכלה והחברה'.
"במצב כזה היינו יכולים להיות עם משק הרוס, עם מדינה של עשרות אלפי אנשים שהלכו לעולמם חס ושלום ואפילו בלי כל ניסיון ובלי כל דרך לשקם את הכלכלה והחברה. ברוך השם שלא בחרנו בדרך הזאת, בדרך הפופוליסטית יש לומר. נהגנו באחריות. אף אחד לא קבלן הצלחות בטיפול בקורונה, אבל אם אתה משווה אותנו למדינות רבות, למשל באירופה, אנחנו היינו במצב יותר טוב וממשיכים להיות במצב עוד יותר טוב בזכות החיסונים".
המתווה הזהיר
קבינט הקורונה החליט כאמור אמש להחזיר החל ממחר בצורה מדורגת את מוסדות החינוך בגיל הרך והכיתות הנמוכות בערים ירוקות וצהובות. גני הילדים וכיתות א'-ד' בבתי הספר ייפתחו גם ביישובים כתומים שציון הרמזור בהם נמוך מ-6.5 ושיעור המתחסנים בקרב בני 50 ומעלה גבוה מ-70%. ואולם, מנתוני התחלואה העדכניים עולה כי 90% מתלמידי בתי הספר ימשיכו ללמוד בזום.
ח"כ שאשא ביטון מתחה ביקורת על מתווה החינוך: "שוב רואים את אותה כרוניקה שהייתה גם ביציאה מהסגרים הקודמים: הכול נדחה לרגע האחרון, אין באמת מתווה של חזרה ללימודים. אנחנו רואים שגם המתווה הנוכחי הוא מאוד חלקי, יש קבוצה של תלמידי כיתות ה'-י' ששוב נשארו שקופים. הם אפילו לא בשיח, הם לא חלק מסדר היום. כבר שנה שלמה שאף אחד לא מדבר עליהם.
"מה שמדהים זה שעוד לא יצאנו מסגר אחד, וכבר מדברים על הסגר הבא. שום מחשבה יצירתית ויציאה מהקופסה כדי לחשוב איך אנחנו מתחילים לנהל שגרה לצד קורונה. מרבית המומחים שבקונצנזוס אמרו בשבוע האחרון 'צריך לחשב מסלול מחדש, צריך לראות איך אנחנו מביאים מתווים שפויים והגיוניים כי הציבור עייף. כמו שאת רואה, אנשים מתחילים לעשות דין לעצמם, אנשים במצוקות מאוד גדולות וקרועים בין היצר לשרוד לבין הצורך לשמור על החוק".
הריאיון עם ח"כ שאשא ביטון
(צילום: אביהו שפירא, שחר גולדשטיין)
ח"כ שאשא ביטון הוסיפה בסוגיית מתווה החינוך כי "אפשר לראות את הכישלון החרוץ של הממשלה גם בניהול החזרת התלמידים לתוך מערכת החינוך וגם בטיפול של המשבר כולו. ילדים יושבים בבית, כל הזמן דואגים שהם לא יידבקו בקורונה ולא ידביקו בקורונה, אבל לא לוקחים את כל הבעיות הרגשיות שיש ואת תחושת הבדידות.
"מעל 80% מהילדים מדווחים על בדידות, מדווחים על דיכאונות. ראינו 40% עלייה בפנייה בטיפול לסיכון באובדנות. אנחנו רואים עלייה של מעל 180% באלימות בתוך המשפחה. השקיעו כל כך הרבה כסף לפני הקורונה במגפת ההשמנה, והמגפה הזאת פשוט נזנחה. על מגפת ההשמנה אנחנו נשלם מחיר יקר גם בעתיד. הילדים שלנו מתרסקים בבית, הולכים לאיבוד. נצטרך לאסוף אותם במשך כל כך הרבה זמן כדי להחזיר אותם לשגרה ולתת להם את הכלים והמיומנויות הבסיסיות של תקשורת בין-אישית וחברתית".
"תמיד שמו את החינוך במקום האחרון"
שאשא ביטון אמרה עוד: "בכל המדינות ניהלו שגרת לימודים גם בימים קשים של קורונה ואפשר לראות בטבלאות שלמדינת ישראל היו אפס ימים של לימודים מלאים במערכת החינוך מתחילת השנה, ואנחנו נמצאים עם מספר הימים הנמוך ביותר של חזרה ללימודים מאז תחילת המגפה. אז בואו נסתכל על הדברים בפרופורציה. תמיד שמו את החינוך במקום האחרון".
שר הבריאות אדלשטיין ציין בהקשר זה כי "נכון, זו לא פתיחת מערכת החינוך, אבל אפשרנו פעולות חינוכיות של מורים עם קבוצות קטנות של תלמידים. הדבר הזה כבר היה פעם לפני כמה חודשים ודי פעל. אבל זו בדיוק הנקודה. אני יכול עכשיו לפתוח את הכול ולסגור בעוד שבוע. זה יעשה טוב לילדים שלנו? לכולנו יש ילדים, כולנו מבינים את הסבל הזה שהם עוברים.
"כשמתחילים לומר לי 'אתה לא מבין שיש גם השלכות נוספות בתחום של דיכאונות ובריאות הנפש והשמנה' אני רק מזכיר שהמשרד שאני עומד בראשו הוא לא משרד הקורונה. הוא משרד הבריאות ולכן כל הדברים האלה לא רק שמוכרים אותנו אלא אנחנו אלה שנצטרך לטפל בהם. לכן, אנחנו לוקחים את הדברים האלה בחשבון ועושים את ההחלטות לפי שיקול הדעת הרפואי שלנו".
ח"כ שאשא ביטון, מועמדת תקווה חדשה לתפקיד שרת החינוך, שבה על העמדה שלפיה יש לאפשר לראשי הרשויות המקומיות לנהל בעצמם את מתווה החזרה למוסדות החינוך. לדבריה, "ראש הרשות יודע בדיוק איך לנטר את אותם מוסדות חינוך שיש בהם תחלואה לעומת אלה שירוקים. הוא יודע מי מזין מבחינת האוכלוסיות ומבחינת השכונות את אותם מוסדות חינוך ולכן הוא יכול לבצע בצורה הרבה יותר טובה ממה שיכול השלטון המרכזי את המיפוי והחזרה שלהם ללימודים.
"דיברתי עם הרבה מאוד מנהלי בתי ספר בשבוע האחרון. הם אומרים 'תנו לנו את האחריות, תנו לנו את הסמכות, אנחנו יודעים איך להפעיל את מערכת החינוך ולשמור על בריאות הילדים והצוותים שלנו'. יש בתי ספר עם יותר חללים סגורים ויכולים לאפשר יותר ימי לימודים או יותר קבוצות בתוך מבנים סגורים. יש בתי ספר אחרים שיש להם חללים פתוחים שמאפשרים את זה או יותר קבוצות בתוך מבנים סגורים. אנחנו אחרי 11 חודשים בתוך האירוע, היינו אמורים להיות מוכנים עם תוכניות מגירה לכל תרחיש".
על היציאה הזהירה מהסגר אמר השר אדלשטיין: "אני כל הזמן נמצא בקשר עם שורה של מומחים שמייעצים לנו. אחר כך אני צריך לעשות את השקלול בין הסכנות הרפואיות לבין הצרכים של החינוך והמשק וחיי החברה במדינת ישראל, ולבדוק כל הזמן את הגבולות מה הציבור יכול ומוכן לקבל ומה לא.
"לכן, הפעימה שלנו ביציאה מן הסגר הייתה מאוד מאוד זהירה - רק עסקים אחד על אחד, מקומות עבודה ללא קהל וכן הלאה. אנחנו צריכים את השבועיים האלה לא כדי להתעלל בציבור אלא כדי לראות מה יהיו התוצאות של הפתיחה של כמה ענפים במשק ושל מערכת החינוך בערים הירוקות והצהובות. אם נראה שהכול בסדר, נוכל להמשיך לפתוח".
- מה החשש הגדול שלך לקראת השבועיים הקרובים שבהם דברים מתחילים להיפתח לאט-לאט?
"החשש הגדול זה התנהגות לא נכונה של אנשים שיקבלו את המסר כאילו הסגר נגמר והצרות מאחורינו, והדבר שהכי מדאיג אותנו זה הנושא של ההתקהלויות למיניהן. זו יכולה להיות הלוויה או שמחה גדולה באיזושהי מסיבה. הדברים האלו הכי מסוכנים, בוודאי במצב הזה שחלק מחוסנים ומרגישים כבר חופשיים לגמרי וחלק בכלל עוד לא התחסנו. התנהגות זהירה תמנע כל אסון אפידמיולוגי שיכול להתרחש".
ח"כ שאשא ביטון אמרה כי "הממשלה טעתה לאורך כל הדרך כשהיא ניהלה שיח לא נכון בפני הציבור. במקום לנהל שיח שמגייס את הציבור, מסביר לו מה נכון לעשות ואיך לעשות, הם כל הזמן הטילו גזרות. אפילו פרופ' ברבש אמר 'הממשלה נכשלה כישלון חרוץ כי כל הזמן הטילה גזרות ולא אמרה לציבור מה כן ואיך כן', ולכן אנחנו רואים את ההתרופפות שיש בשטח.
"אם ניקח לדוגמה את הסגר האחרון, הוא התחיל ב-27 בדצמבר. ראו שזה לא עוזר, הידקו את הסגר. לא עוזר, האריכו אותו ושוב האריכו אותו ואפשר לראות באיזו מגמת תחלואה אנחנו נמצאים - שיא של חולים קשים ומגמת תמותה שלא הייתה כאן לאורך כל המגפה. אנחנו רואים שהסגר הזה היה 'פייק סגר' מהסיבה הפשוטה: הוא לא יושם באופן מלא בכל הארץ ולא באמת נאכף בצורה שוויונית.
"כשהציבור לא מבין את ההיגיון, אין אמון ואין שיתוף פעולה ואין היגיון גם בהחלטות החדשות. הייתי בסיור בעסקים קטנים, נכנסתי לחנות של אם חד-הורית שיכולה להכניס לקוח או שניים כי עכשיו גם מותר 'אחד על אחד', והיא אומרת לי 'תקשיבי, אני מרגישה כמו פושעת. אני צריכה להוציא לאנשים מאחור שקיות שהם הזמינו בבית כי לי אסור לעשות טייק אווי או משלוחים. תסתכלי ממול, יש סופר ענק עם עשרות אנשים בפנים שיכולים לקנות שם עולם שלם של דברים'".
בהתייחסו לכוונת ראשי הענפים במשק לפתוח מחר את המסחר בניגוד להנחיות, אמר השר אדלשטיין: "התשובה צריכה להינתן גם בידי המשטרה. העברנו את חוק הקנסות בכנסת, וצריך לקנוס את אותם אנשים שפותחים בניגוד לחוק. זה ירי בתוך הנגמ"ש, ירי בתוך אותם בעלי עסקים שלא מוכנים לעבור על החוק, ירי בתוך הציבור שהמעשים חסרי אחריות האלה יכולים להוביל אותנו לסגר נוסף.
"אם זה מה שרוצים להשיג, בבקשה, אפשר לפתוח. אבל אני מאוד מקווה שהאנשים הם שפויים ועם כל ההבנה שלי לקשיים הכלכליים צריך לראות שכשאנחנו עושים פעולות נכונות מבחינה רפואית, אנחנו גם עוזרים לכלכלה ולמשק לצאת מכל המשבר הזה".
- אבל אומרים כל אותם אנשי מסחר "ישבנו בבית, חיכינו ואמרו לנו שכשיהיה דרכון ירוק ומספיק אנשים יתחסנו, נוכל להחזיר את המסחר".
"אני חושב שזה לא סוד שמדינת ישראל היא המדינה המובילה בעולם מבחינת קצב ההתחסנות וכל הכבוד לאנשים שהגיעו להתחסן. אני קורא מכל הלב לאנשים שעוד לא הגיעו להתחסן - עכשיו זה פתוח לכולם. רוצים לפתוח את המשק? תבואו ותתחסנו. נתחיל לפתוח בזהירות ענפים שאפשר להשתמש בהם בתו הירוק. אבל כדי שנפתח באמת באופן רחב, אנחנו צריכים לפחות עוד מיליון איש בתחנות החיסונים.
"אבל לאחר שאמרנו את כל הדברים המלומדים האלה, צריך לזכור שמי שהתחסן הוא גם לא נמצא בסכנה. אתם רואים מה קורה עכשיו, הנגיף תוקף גם אנשים צעירים יותר. יש עלייה חדה מאוד במספרי האנשים מתחת לגיל 60 שמאושפזים. לכן, מי שעשה חיסון - לא עשה טובה לאף אחד, הוא עשה קודם כל טובה לעצמו".
- אבל מתי אדם שהתחסן פעמיים יוכל להגיע לקניון? ללכת לבתי מלון?
"הצגנו את זה, התאריך המשוער הוא 23 בפברואר. אני חייב לומר שהיום סוף סוף יש איזשהו סימן מעודד, קצת ירידה בתחלואה וירידה בחולים הקשים. זו ירידה מינורית, עדיין קטנה, אבל אם זה הכיוון אז גם נעמוד בכל ההתחייבויות שלנו. בינתיים אני מבקש מכל האנשים, גם מאלה שהתחסנו, להיזהר מאוד כדי שלא נפיץ עוד פעם את המחלה".
- דיברת על ההובלה של ישראל, וישראל מובילה גם בימי הסגר בעולם.
"נכון, זאת אומרת שאנחנו עושים פעולות נכונות. זאת אומרת שאנחנו לא חוששים לעשות דברים שאולי נכון לאותו הרגע הם לא דברים פופולאריים. אנחנו לא עוסקים בפופוליזם, אמרתי כבר. לשר הבריאות אין פריבילגיה להיות פופוליסט. כשצריך סגר - צריך סגר. כשאפשר להתחיל בזהירות לצאת מן הסגר, זה משרד הבריאות שמביא את ההצעה לצאת בזהירות מן הסגר".
אדלשטיין הדף את ההצעה לעשות סגר דיפרנציאלי: "זה בלתי אפשרי, זה גם לא הצליח. בדקתי את הנושא מכיוון שכולם אוהבים לדבר על 'דיפרנציאלי'. זה לא הצליח באף מקום בעולם, אין לנו באמת אפשרות כזאת. ברמה הפרקטית, איך אפשר לבודד אנשים כשאנחנו לא במצב של סגר מלא? אנשים עובדים במקומות אחרים. איך בדיוק אפשר לבודד את גוש דן מכל האנשים שמועסקים בו? אני לא כל כך יודע".
לסיכום דבריו אמר השר אדלשטיין: "אם אנחנו נתנהג נכון - אפשר יהיה ללכת לבית מלון או לעשות קניות בקניון באילת או בכל מקום אחר. אבל זה לא תלוי רק בהחלטות הממשלה, זה תלוי בכל אחד ואחת מאיתנו. אם נשתולל בפורים ותהיה הוללות ומסיבות - אז בפסח במקום לשבת עם המשפחה סוף סוף לסדר, נצטרך לשבת בבית. בהתנהגות נכונה אפשר להיות גם עם המשפחה בחג הפסח".
במסיבת העיתונאים לרגל פרסום סל התרופות אמר אדלשטיין כי "אנחנו שוקלים הצעת חוק שתחייב עובדי הוראה להתחסן, גם לגננות וגם למנהלי המוסדות. בודקים חקיקה שתמנע מאנשים שלא התחסנו או לא נבדקו ב-24 שעות האחרונות לעבוד עם קהל או בכיתה מלאה באנשים. לאף אחד אין זכות לסכן את ילדי ישראל. נקווה שלא נגיע לזה".
"יכול להיות שאנשים יצטרכו להיבדק על חשבונם", הוסיף שר הבריאות. "לא ברור למה עובד ניקיון צריך לממן מכספי המסים שלו שיגעון של מישהו אחר שבוחר לא להתחסן. מי שלא ירצה להתחסן יצטרך להיבדק בתדירות גבוהה - יכול להיות שגם על חשבונו".
