אחרי שנה של מלחמה ביולוגית, ועוד שבועיים של מלחמה ממשית, הגיע אתמול (יום א') הדובדבן שבקצפת: משרד הבריאות הכריז על הסרת רוב מגבלות הקורונה. לא נעים להיות משביתת שמחות, במיוחד בימים שבהם הלב משווע לחדשות טובות, אבל יש כמה דברים שכדאי לשים לב אליהם בהתפתחות המפתיעה הזו.
אפשר, למשל, לתהות אם נכון לבטל לחלוטין כבר בשלב הזה את מגבלות התו הסגול והירוק, ולו מחמת הזהירות. אין שום כורח אמיתי לאפשר כניסת אורחים שבחרו שלא להתחסן ועלולים לשאת את הנגיף לבתי מלון, או לאפשר לילדים לשבת בחללים סגורים של מסעדות. גם לא ברור בדיוק מה אצה לשר הבריאות הדרך לבטל את רשת הביטחון הזו, שכבר הוטמעה והפכה חלק לא מזיק משגרת יומנו, אלא אם חושדים שמדובר, נניח, בשריקת הסיום החגיגית של הקדנציה המתוקשרת שלו.
צריך להודות ביושר: לאור התחלואה הנמוכה והעובדה שההנחיות הללו ממילא קוימו לאחרונה באופן חלקי ביותר, אם בכלל, אפשר אולי להסכים שמדובר בסיכון מחושב, שלא בלתי מתקבל על הדעת לקחת אותו, גם אם הוא מריח במובהק מתעמולה. אבל חגיגת הניצחון הפוליטית והמתוזמנת הזו טומנת בחובה סיכונים גדולים. ראשית, היא מסמלת לציבור שהקורונה היא נחלת העבר ואין שום צורך לחשוש ממנה, ולא כך הוא. רוב ארצות העולם עדיין נאנקות תחת התחלואה הקשה, והניסיון הלא רחוק שלנו מעיד שאסור לנו לחטוא ולחשוב שאנחנו חסינים מפניה. הקורונה עוד כאן ובגדול, ואסור בשום אופן להקל בה ראש.
בזמן שאנחנו חוגגים את ניצחוננו המפוקפק עליו, הנגיף עושה שמיניות באוויר כדי לשרוד. הוא מתרבה, משתכלל ומשתנה. יותר מתמיד חייבים להמשיך לעמוד על המשמר, גם במחיר אי-נוחות
אף מדינה בעולם עוד לא הסירה את ההנחיות באופן גורף כמו אצלנו, ונדרשת מידה לא מבוטלת של ערנות על מנת להמשיך לוודא שלא טעינו. מסר כמו זה שיצא אמש מלשכת השר, של "הכול מאחורינו", פרט לכך שהוא לא מדויק, בלשון המעטה, יקשה מאוד להסביר לציבור למה הוא חייב להמשיך להיזהר, ולעשות את ההבחנה בין סיטואציות מסוכנות - לבטוחות.
כך גם הדיון באפשרות העתידית להסרת המסכות בחללים סגורים. מסכות הן המחיר הפעוט היחיד שאנו נדרשים כרגע לשלם עבור שגרת חיינו, ואין שום סיבה לבטל בשלב זה את חובת השימוש בהן. יואילו אזרחי המדינה להשתמש בהן עד שנהיה בטוחים לחלוטין שהאיום הזה אמנם מאחורינו.
אבל כל הדאגות הללו מתגמדות לעומת מחדל נתב"ג, שנמשך כל העת במלוא חומרתו. מדינת ישראל הרחיבה אתמול את רשימת המדינות שמסוכן לבקר בהן בגלל תחלואה גבוהה, אבל בפועל אינה עושה דבר כדי למנוע מישראלים להגיע אליהן. אין יום שלא חוזרים לארץ מטיילים חולים בקורונה ממדינות מוכות תחלואה, חלקם נושאים איתם כמובן וריאנטים שונים.
שרית רוזנבלוםדנה קופלחובת הבידוד עדיין אינה מפוקחת ובחלק גדול מהמקרים אינה מיושמת כלל. מנהלי המדינה מגלגלים את האחריות לשמירת הכללים על הציבור, שכבר הוכיח שהוא אינו מסוגל לשאת בה. עם בוא עונת החופשות הסכנה הזו רק תגבר.
בזמן שאנחנו חוגגים את ניצחוננו המפוקפק עליו, הנגיף עושה שמיניות באוויר כדי לשרוד. הוא מתרבה, משתכלל ומשתנה. עכשיו, יותר מתמיד, חייבים להמשיך לעמוד על המשמר ולעשות כל מה שניתן, גם במחיר אי-נוחות כזו או אחרת, כדי שאנחנו באמת נהיה אלה שיאמרו את המילה האחרונה, ולא הוא.
- שרית רוזנבלום היא כתבת הבריאות של "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
