הפיוס בין קטאר לשכנותיה במפרץ הפרסי, במקביל להתקרבות המדינית והכלכלית בין מדינות המפרץ לישראל, עשויים להוביל לפריצת דרך ביחסים בין ירושלים לדוחא. כך קובע נייר של משרד המודיעין, שהתפרסם בשבוע שעבר בעקבות ההתפתחויות במפרץ.
קטאר החליטה לנתק את יחסיה הכלכליים הרשמיים עם ישראל בשנת 2009 בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה, אך היחסים בין הצדדים מתקיימים וכוללים שיח ותיאום מסוימים בסוגיה הפלסטינית. ב-2017 ניתקו סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין ומצרים את יחסיהן עם קטאר בטענה כי היא תומכת בטרור, וזמן קצר לאחר מכן הודיעה קטאר על יחסים מלאים עם איראן. בשבוע שעבר נרשמה תפנית, החרם בוטל ויצא לדרך תהליך של פיוס בין קטאר לשכנותיה.
עוצמתה הכלכלית של קטאר, מהמדינות העשירות בעולם במונחי תוצר לנפש, נסמכת באופן בלעדי על ייצוא גז טבעי. היא יצואנית הגז הטבעי המונזל (LNG) המובילה בעולם. קטאר נמצאת בתחרות מתמדת לשמור על מעמדה זה, שמעניק לה השפעה מדינית אזורית ואף בינלאומית רחבה.
על פי המסמך של משרד המודיעין, יחסים רשמיים עם קטאר יסייעו לישראל בעיקר במישור המדיני – בבניית "גשר" למחנה האחים המוסלמים, הרגעת המתיחות עם טורקיה ושימור היציבות הביטחונית והכלכלית מול רצועת עזה.
בפן האזרחי-כלכלי, קטאר תוכל לספק למשק האנרגיה הישראלי גיבוי במשלוחי גז מונזל, להשקיע בתעשייה הישראלית, ולהיות צרכנית של תוצרת חקלאית, מערכות מים וחקלאות ופארמה. כמו כן, קיים פוטנציאל לשיתופי פעולה בין ישראל לקטאר בתחומי התעופה והתיירות, וחילופי עובדים זרים.
מבחינה ביטחונית קטאר עשויה להיות צרכן פוטנציאלי של מערכות נשק וטכנולוגיה ישראליות. אולם מחברי המסמך סבורים כי המתיחות בין דוחא לשכנותיה, שצפויה להימשך גם לאחר הפיוס, עשויה להקשות על עסקאות עם קטאר בתחום זה.
שר המודיעין אלי כהן: "ההסכם בין סעודיה לקטאר מקרב את הנורמליזציה בין ישראל לקטאר. מצופה שלאחר ההתקרבות בין המדינות קטאר תזנח את הקשר עם גורמים איסלאמיסטים קיצוניים וכך היא תחזק את הקשר שלה עם מדינות במפרץ והמערב בכלל וישראל בפרט. ליחסים בין ישראל לקטאר יש פוטנציאל רב לשני הצדדים, בין היתר באמצעות שיתופי פעולה כלכליים במגוון תחומים".