ככל שהזמן עובר, התסריט שממנו רבים חששו בארה"ב – שבו הבחירות יוכרעו בבית המשפט ולא בקלפי – הופך לבעל סיכויים גבוהים יותר ויותר, בזמן שמצטיירת תמונה של בחירות צמודות במדינות מתנדנדות שבהן מתנהל קרב משפטי על נהלי ההצבעה בדואר.
הנשיא המכהן דונלד טראמפ הצהיר בנאומו שבכוונתו לפנות לבית המשפט העליון כדי "לעצור את ההצבעות" המאוחרות. על-מנת להבין את האמירה של הנשיא טראמפ, צריך להבין את הרקע המשפטי למצב הנוכחי.
החוקה האמריקנית קובעת שבית המחוקקים של כל מדינה יקבע את דיני הבחירות. מכאן, בארה"ב קיימים כ-50 חוקי בחירות שונים. בחודשים האחרונים הרפובליקנים והדמוקרטים ניהלו מאות הליכים משפטיים, כשהקרבות המשפטיים נחלקו לשתי קבוצות עיקריות.
ראשית, תביעות של הרפובליקנים לביטול או לפחות לצמצום המדיניות שמרחיבה את ההצבעה בדואר מחשש לזיופים. הרפובליקנים נכשלו, ומדינות רבות, על רקע מגפת הקורונה, הרחיבו מאוד את האפשרות להצבעה בדואר במקום בקלפי.
שנית, במדינות שהרחיבו את ההצבעה בדואר, נלחמו הדמוקרטים על-מנת להקל על הפרוצדורות הקשורות להצבעה מרחוק, דוגמת דחיית המועד לקבלת מעטפות הצבעה גם לאחר יום הבחירות לאור העומס על רשויות הדואר, וצמצום המקרים שבהם ניתן לפסול מעטפות הצבעה.
קרב משפטי משמעותי התרחש במדינת המפתח פנסילבניה. על רקע מגבלות הקורונה אישר בית המשפט העליון של פנסילבניה לקבל ולספור מעטפות של מצביעים שיגיעו עד שלושה ימים לאחר יום הבחירות, כל עוד נשלחו לפני מועד הבחירות. הרפובליקנים עתרו לבית המשפט העליון של ארה"ב בדרישה לשנות את הפסיקה, אך רוב השופטים - מלבד בחירתו של טראמפ, איימי קוני בארט - החליטו שלא להכריע בבקשה והותירו את העתירה עדיין פתוחה.
שלושת השופטים השמרנים תקפו את ההחלטה וסברו כי ישנו סיכוי ממשי שהחלטת בית המשפט בפנסילבניה אינה חוקתית, מכיוון שחוקת ארה"ב מעניקה את הסמכות לקבוע את חוקי הבחירות למחוקקים במדינות, ולא לבית המשפט. לעמדתם, היה ראוי להכריע בעתירה טרם יום הבחירות על מנת שהבחירות לא יתנהלו "תחת עננה".
כעת, לאחר כניסתה של השופטת בארט, ישנו סיכוי ממשי שהדיון בעתירה יתחדש, ובית המשפט העליון יפסול את האפשרות לספור מעטפות שהגיעו לאחר יום הבחירות. רמז לכך הוא כי חרף דחיית ההכרעה, סוכם כי ועדת הבחירות בפנסילבניה תפריד בין הקולות שהגיעו עד ליום הבחירות לבין המעטפות שיגיעו אחריו למקרה שבו בית המשפט העליון יחליט לפסול את הקולות המאוחרים.
קרבות משפטיים דומים על הפרוצדורות של ההצבעה בדואר מתרחשים במדינות שונות בארה"ב, ומתוך אותם הליכים, שחלקם עדיין תלויים ועומדים, ייתכן ויוכרעו הבחירות בחלק מהמדינות.
על הגישה השיפוטית של השופטים השמרנים בבית המשפט ניתן ללמוד מההחלטה של השופט ברט קבאנו בנוגע לגורל מעטפות ההצבעה שיגיעו לאחר יום הבחירות בוויסקונסין, עוד מדינת מפתח שבה ביידן מוביל. השופטים השמרנים בבית המשפט העליון הותירו החלטה של בית המשפט לערעורים שקבע כי אין לקבל מעטפות אחרי יום הבחירות במדינה. קבאנו כתב כי הבחירות חייבות להסתיים בתאריך ברור ומוחלט לשם השוויון בין כל המצביעים - וכי משבר הקורונה לא מצדיק החלטות שיפוטיות שמשנות את חוקי הבחירות.
מנגד, שלושת השופטים הליברלים טענו כי ההתמודדות עם הנגיף מצדיקה דווקא להגמיש את חוקי הבחירות כדי להבטיח שכל קול חוקי ייספר - ולמנוע מצבים שבהם מצביעים לא יוכלו לממש את זכותם הדמוקרטית שלא באשמתם.
מההחלטות השיפוטיות עד כה עולה מגמה ברורה שיכולה להשפיע מאוד בימים הקרובים על המהלכים במדינות המפתח. רוב שופטי העליון תומכים בגישה כי הסמכות לקבוע את כללי ההצבעה נתונה אך ורק למחוקקים במדינות השונות של ארה"ב, וכי אין לבתי המשפט ולמושלים במדינות סמכות לשנות או לפרש בהרחבה את חוקי הבחירות.
צריך לזכור כי בחלק מהמדינות המתנדנדות מכהנים מושלים דמוקרטים, בעוד שבבתי המחוקקים המקומיים השליטה היא רפובליקנית. במצב כזה, אם וכאשר יהיו תוצאות צמודות מאוד ותהיה מחלוקת על תקינות ההצבעה בדואר, יוכלו המחוקקים הרפובליקנים לבצע מהלכים חקיקתיים שונים על-מנת להטות את בחירת האלקטורים לטובת הנשיא טראמפ, תוך גיבוי של השופטים השמרנים בבית המשפט העליון.
כך או כך, הסיוט החוקתי של בחירות 2000, בהן החליטו חמשת השופטים השמרנים בבית המשפט העליון בארה"ב לעצור את הספירה החוזרת של הקולות בפלורידה - כאשר ישנו פער של מאות קולות בלבד לטובת ג'ורג בוש - עדיין מהווה פצע פתוח בעבור אמריקנים רבים.
האם נחזה בתקופה הקרובה בקרבות משפטיים על תוצאות הבחירות בארה"ב שיהפכו לסערה חוקתית על סטרואידים? הנאום של הנשיא טראמפ והפסיקות של השופטים השמרנים בבית המשפט העליון מהשבועות האחרונים מסמנים כי ייתכן שחלק מהטענות נגד הגמשת הליכי ההצבעה בדואר צפויות להתקבל. רק תוצאות ברורות ופער ממשי בספירת הקולות בין ג'ו ביידן לדונלד טראמפ במדינות המתנדנדות ימנעו הידרדרות לקרב משפטי ארוך.
ד"ר מתן גוטמן, המרכז הבינתחומי, המומחה המשפטי של אולפן ynet.