פרויקטור הקורונה פרופ' נחמן אש אמר הבוקר (יום ה') כי הסגר שיחל ביום ראשון צפוי להיות ארוך מהמתוכנן. בראיון לאולפן ynet הוא הוסיף: "אני מאמין ששבועיים לא יספיקו. נקבע שלאחר שבועיים תהיה הערכת מצב ונראה אם להאריך בשבועיים נוספים. קרוב לוודאי שזה מה שנידרש. אני לא חושב שתוך שבועיים נדע להעריך ולראות את הירידה בתחלואה בצורה ברורה ונצטרך לשבועיים נוספים.
"לפי מה שהצגנו אתמול בישיבת הממשלה הערכנו שהסגר צריך להימשך כ-25 ימים, כדי להשיג אפקט משמעותי ולהורדת מספר החולים באופן משמעותי למתחת ל-1,000 ביום ועל ידי כך שנוכל לגשר על פער הזמנים עד שהחיסון ישפיע".
אמש החליטו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ שסגר כללי לבלימת העלייה בתחלואת הקורונה יחל ביום ראשון הקרוב בשעה 17:00. הוא יחול למשך שבועיים ויוארך בשבועיים נוספים אלא אם כן תושג המטרה - מספר נדבקים יומי קטן מ-1,000 ומקדם הדבקה שנמוך מ-1. מעט לאחר חצות אישרה הממשלה את הטלת הסגר. בניגוד לסגרים הקודמים, הפעם תפעל מערכת החינוך באופן חלקי. הגנים, הפעוטונים, כיתות א'-ד' וי"א-י"ב יפעלו בין השעות 08:00 עד 13:00. הורים יוכלו להסיע את ילדיהם החל מ-07:00 ועד 14:00. חינוך מיוחד יוחרג ויתקיים בכל הגילאים. תותר העברת ילדים בין הורים במשמורת משותפת.
ניתן יהיה לצאת מהבית עד לטווח של קילומטר אחד (למעט מקרים חריגים ויציאה להתחסן). אסור יהיה לשהות בבית מגורים של אדם אחר (למעט משפחה גרעינית). המסחר, הבילוי והפנאי ייסגרו במלואם פרט למשלוחים (ללא איסוף עצמי). עסקים שאינם מקבלים קהל יעבדו במתכונת של 50% מההיתרים הנוכחיים. התחבורה הציבורית תצומצם ל-50% מהנפח הרגיל. התקהלויות - עד 20 בשטח פתוח ועד 10 בחללים סגורים. "האיים הירוקים" באילת ובים המלח יופסקו לפעול, ספורט יחידני מותר ללא הגבלת מרחק (יוצאים וחוזרים הביתה, ללא רכב). כמו בכל הסגרים הקודמים, גם הפעם הסופרמרקטים ורשתות הפארם יישארו פתוחים.
- פרופ' אש, לו חברי קבינט הקורונה היו מצביעים לפני שבועיים על הריסון המהודק, היינו יכולים להימנע מהסגר הזה?
"יש אפשרות כזאת. גם כשהצגנו את זה אמרנו שלא בוודאות אפשר להימנע מסגר, אלא לראות מה האפקטיביות של ריסון מהודק. אם היינו עושים צעדים כאלה, יכול להיות שהיום היינו נמצאים במצב שבו התחלואה יורדת והיינו יכולים להימנע מסגר. זה לא בוודאות".
- אנחנו מקבלים את העובדה שהממשלה נכשלה בטיפול הקורונה ואנחנו בסגר שלישי. אבל תסביר לנו למה הורים צריכים לשלם את המחיר הכבד של הפעוטונים והגנים.
"ראשית, אנחנו יוצאים לסגר בעקבות עלייה גדולה מאוד בתחלואה. צריך להבין שאנו נמצאים היום ביותר מ-3,000 מאומתים ליום, יותר מ-90 חולים קשים שמגיעים כל יום לבתי החולים. אנו נמצאים עם יותר מ-500 חולים קשים בכל בתי החולים, זה הזמן לנקוט צעדים ולכן גם הוחלט על הסגר".
- זה הזמן או שזה כבר מאוחר מדי?
"זה הזמן לעשות את זה. הצענו צעדים גם קודם לכן, ודנו עליהם לפני שבועיים-שלושה, אבל ההחלטה על הסגר צריכה להיות מיידית. ב'זה הזמן' הכוונה היא שאי אפשר לדחות את זה. לצד זה הוחלט לשמר מעט ממערכת החינוך כדי לא לפגוע בילדים הצעירים ובהכנה לבגרויות, והוחלט לתחם את זה בלו"ז יומי - גם כדי למנוע את ההתערבויות של הקפסולות שקורות בצהרונים וגם כדי להגביל את שעות הפעילות, כך שזה יהיה מוחל בשעות מסוימות ולא יגרום לתנועתיות לאורך כל היממה או לאורך כל היום. כל צעד כזה תורם משהו בסופו של דבר להורדת התחלואה. נכון שזה מסובך ונראה לא מובן, אבל המטרה היא להוריד את התחלואה".
- מה ההיגיון בלתת לילדים ללכת לגן ילדים ואז לקטוע את היום הזה ב-13:00 באמצע היום?
"זה הכל עניין של איזונים. הצענו בהצעה המקורית לסגור את כל מערכת החינוך. אנו חושבים שהתפרצות התחלואה עכשיו מחייבת צעדים יותר נוקשים. בדיונים עלתה החשיבות לפתיחת מערכת החינוך. יש לכך הרבה יתרונות לילדים ולהורים, והוחלט על מסגרת כזאת שלא פורצת את השעות ואת ערבובי הקפסולות ויש יכולת לשלוט על התחלואה. זו סוג של פשרה שהגיעו אליה".
- יש בה הגיון אפידמיולוגי? רפואי? אנשים מצפים להסברים לוגיים להחלטות.
"יש בה היגיון אפידמיולוגי. שום דבר לא מוחלט, אבל יש בה היגיון. ערבוב הקפסולות תורם לתחלואה. ניהלנו את זה בתקופה האחרונה בצורה לא רעה אבל יש לו תרומה לתחלואה. שעות הפעילות, יש להן תרומה לתחלואה. ככל שההסתובבות במסגרת הסגר הזה ברחובות והמפגשים נעשים לאורך יותר שעות קשה יותר לשלוט בזה ויש לזה תרומה. השאלה היא מה התרומה וכמה. אני לא יודע כמה זה תורם להורדת תחלואה כשמסיימים לימודים ב-13:00 ולא ב-16:00".
- אתה באופן אישי תומך בזה?
"אני תמכתי בכך שכל הלימודים יהיו סגורים לשלושה שבועות פלוס".
- אז למה עמדתכם לא התקבלה?
"אלה דיונים בין השרים. מהאיזון עם חשיבות הלימודים והצורך לא לפגוע בלימודים בגיל הרך. אני מבין את השיקול הזה, אבל בראייה שלי, בהיבט הרפואי, אני חושב שהיה צריך ללכת לצעד יותר מחמיר כדי להוריד את התחלואה".
- מה הייתה הפוליטיזציה של התהליך? מדוע לא נעשו צעדים דיפרנציאליים על מנת להילחם באזורים אדומים?
"לגבי פוליטיזציה אני לא יודע להגיד. אני חושב שעמדת שר החינוך שמגן על החינוך היא ראויה ונכונה, וכששר האוצר מגן על עסקים זו עמדה ראויה ונכונה. העמדות והשיקולים מורכבים וזה מביא לתוצאה שהיא לפעמים קשה להסברה. היו אזורים שסגרנו והתחלואה ירדה, אבל מצד שני היו אזורים שסגרנו והתחלואה לא ירדה. עשינו פעילויות רבות לאורך כל התקופה הזאת.
"ההתפרצות כעת - אני לא בטוח שהיא תוצאה של יציאה משליטה של התחלואה הקודמת, אלא יש פה משהו חדש של החורף. יכול להיות שיש פה השתנות של הנגיף. דיברנו על וריאנט חדש שכנראה נמצא בינינו, כך שיש פה דברים חדשים שקרו שלא בטוח שקשורים לצעדים הקודמים שעשינו.
"בכל מדינות העולם המערבי מתמודדים עם ההתפרצות הזאת, אנו רואים מה קורה באירופה. אני חושב שאנו עושים את הצעדים שלנו אולי לא מספיק מהיר. הייתי שמח שהחלטות היו מתקבלות יותר מהר, אבל אם אתה משווה את זה לעולם, אז אנחנו עושים את הצעדים יחסית מהר ומקווה שגם הפעם נצליח להשתלט על התחלואה".