במסורת היהודית נהוג לייחס למלך אחשוורוש תכונות של טיפש, ומפרשים ניסו להתמודד עם ההאשמה הזו כלפיו. יש גמרא במסכת מגילה דף י"ב שבה נאמר: "רב ושמואל, חד אמר מלך פיקח היה וחד אמר מלך טיפש היה, וכו' ומאן דאמר טיפש היה דאיבעי ליה לקרובי בני מאתיה ברישיה". לאמור, טיפשותו בגין הרחקתו את מקורביו.
האם חטא בנימין נתניהו את חטאו של אחשוורוש? וזאת על שום מה? על כך שחמשת האנשים הפעילים ביותר לסיום כהונתו היו בני חסותו, מקורביו ואנשי שלומו: גדעון סער כיהן כמזכיר הממשלה שלו, אביגדור ליברמן כמנכ"ל משרדו, נפתלי בנט היה ראש המטה שלו, איילת שקד מנהלת הלשכה שלו וזאב אלקין יו"ר הסיעה והקואליציה שלו, ומאנשי שלומו.
בימים אלה מלאו שנתיים לארבעה סבבים של בחירות ולכאוס פוליטי מביך ומסוכן. המשותף לסבבים היא העובדה שמחנות המרכז והשמאל לא יכולים לנצח את נתניהו והוא לא מנצח אותם. אבל הנחת העבודה של נתניהו הייתה מוטעית מיסודה: הוא לא לקח ברצינות את האפשרות שמי שיביא להחלפתו יהיה הימין. במידה רבה הוא צדק. הליכוד התייצב מאחוריו באופן מלא, גמור ומוחלט. בכירי המפלגה בחרו להעדיף את הנאמנות למנהיג על פני נאמנות למדינה, והם עוד ישלמו על כך מחיר בהמשך דרכם הפוליטית. אך מנהיגות ימנית מחוץ לליכוד חברה לעשות מעשה.
החמישייה מכירה היטב את סודותיו של נתניהו. הם מכירים את דרכי החשיבה שלו ומיומנים בדרך קבלת ההחלטות שלו, גם בגדולות והחשובות וגם בשטיקים ובטריקים. הם בחרו לעשות מעשה
ליברמן היה הראשון. לנתניהו היה נוח לראות בו יריב על בסיס אישי ולא על בסיס אידיאולוגי, ובמידה רבה של צדק. פרישתו של סער מהליכוד הייתה צריכה להיות תמרור אזהרה זוהר ובולט אבל נתניהו בחר לזלזל בכך. אלקין היה השלישי להעז, לאחר שנים של נאמנות מוחלטת מחד והשפלות חוזרות ונשנות מאידך. וכעת משלימים את המהלך בנט ושקד.
הרפר לי, בספרה "אל תיגע בזמיר", אמרה על אומץ: "רציתי כי תלמד מהו אומץ לב אמיתי, ולא תחשוב כי אומץ לב פירושו אדם ורובה בידיו. אמיץ הוא היודע שנכשל בקרב בטרם פתח בקרב, ואף על פי כן פתח בו ועמד בו, יהיה אשר יהיה".
מה גרם לחמשת נאמניו של נתניהו לעשות מעשה שכזה? ומדוע היה אחשוורוש טיפש? כי בסדרת החגיגות והמשתים שעשה הוא הרעיף כבוד, שלמונים וחשיבות על אלה שהיו רחוקים ממנו, שלא היו מבאי ביתו. ואילו לקרוביו, אלה שהיו עמלים על טובתו, צרכיו, רצונותיו, שאיפותיו, דווקא לאלה קיים משתים זולים ופשוטים והרחיקם ממנו.
חברי הכנסת של הליכוד, לרבות אלה ששאפו להחליף את נתניהו, הסכימו ליחס הזה. הוא לא הזמין אותם לישיבות, לא שיתף אותם בקמפיינים, חילק להם דפי מסרים והנחיות ושלח אותם כאחרוני הפרשנים לשבת באולפנים ולדקלם. הם עשו זאת בכניעה. ובכך חטאם הגדול.
לו היה נתניהו מאפשר למי מהם להחליפו כיו"ר המפלגה ומועמד לראשות הממשלה, יכול היה הליכוד לשמור על השלטון ולהרכיב ממשלת ימין איתנה ויציבה. אבל הסיפור הוא נתניהו. לא הליכוד ולא המדינה. הוא ממשיך לנהוג במקורביו היום כפי שנהג באותה חמישייה. ועתה, אם יחדל לכהן כראש ממשלה, יצאו אחרים ממחילותיהם.
החמישייה מכירה היטב את סודותיו של נתניהו. הם היו חלק ממרתפי הפעילות שלו. הם מכירים את דרכי החשיבה שלו ומיומנים בדרך קבלת ההחלטות שלו, גם בגדולות והחשובות וגם בשטיקים ובטריקים. הם בחרו לעשות מעשה, לצאת לשדה הקרב ביודעם שאין בידם את כלי הנשק והמלחמה, שאין שום ביטחון שינצחו בקרב הזה, ובכל זאת עשו זאת. ועל כך יבואו על תהילתם.
אילו נתניהו ייצא מבלפור יהיה בידיו ובליבו זמן לחשוב על כך שאנשים הם אנשים, וכשאתה נוהג בהם בבוטות, בזלזול, ברמייה, בהטיה, בציניות, בניצול, יהיו כאלה שרפיסותם תגרום להם להשפיל את מבטם. אבל יהיו כאלה שמתישהו יגידו עד כאן. שיקראו תיגר. בכך טמון כוחם – כוח שיעמוד לרשות הציבור בישראל אם ינצחו בקרוב ויזכו במלוכה.
- עובד יחזקאל הוא יו"ר תארא לייעוץ ומחקר אסטרטגי, לשעבר מזכיר ממשלת אהוד אולמרט
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com