דעה בדקה: יעל שרר
(צילום: שחר גולדשטיין)
בשבוע שעבר הורשע רונן ביטי במסגרת הסדר טיעון במעשים מגונים ובהטרדה מינית של קטינות במועדים מרובים, אבל למרות העבירות הרבות והחמורות – הוא לא ייכנס לכלא.
השופט קבע במפורש בגזר הדין ש"כליאת הנאשם תפגע בו קשות". כמי שנפגעה בעצמה בילדות, על ידי אבי שהורשע לאחר שפגע בי מינית וריצה שנתיים מאסר מתוך שלוש, אני בכלל לא מופתעת מדבריו של השופט.
מדינת ישראל מעדיפה כבר שנים את האנסים, הפדופילים והתוקפים על פני ילדים וילדות שנפגעו מינית. הנאשמים יושבים בדיונים עם עיני כלבלב, מבקשים רחמים, מביאים עדי אופי, מתחננים בפני השופטים להקל עם 1,000 תירוצים, ויוצאים עם עונשים שהם כלום בפיתה.
את הנפגעים והנפגעות השופטים והשופטות לא שומעים. לא על הסבל, הפחד, על איך חיות הטרף האלו ניצלו והכפישו ואיימו. לפני שתפסו אותם הם פגעו ברוע לב ובלי ייסורי מצפון. כי למה להם לפחד כשאלו העונשים?
הפחדנים האמיתיים הם השופטים ששוכחים מי נפגע באמת בכל הסיפור. בושה.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
