מזוויות שונות: תיעוד הפיצוץ האדיר שהחריב את נמל ביירות
בזמן שפעולות חילוץ הלכודים והגופות בביירות ופינוי ההריסות בעיר עדיין נמשכות, בלבנון גובר הזעם על מה שמסתמן כמחדל עצום בהיקפו שהביא לאסון שבו מתו לפחות 135 בני אדם ואלפים נפצעו. את הזעם הזה מפנים הלבנונים אל עבר ההנהגה הפוליטית, שעוד לפני האסון הואשמה בשחיתות ובאחריות למשבר הכלכלי החמור שפוקד את ארץ הארזים.
האסון בלבנון – סיקור נרחב ב-ynet:
• אומדים את הנזק: "כמו בסרט על אזור מלחמה"
• מצב חירום הוכרז, האחראים על הבטיחות בנמל נעצרו
• מאות אלפים נותרו בלי בית, גם בית החולים נהרס
• 2,750 טונות בתוך מחסן: זה החומר שהתפוצץ
הפיצוץ שהחריב את הנמל בביירות יצר גל הדף עוצמתי שהביא לנזקים נרחבים גם באזורים שמרוחקים קילומטרים ממוקד האירוע. מניין המתים עומד כאמור על 135 קורבנות, אך עשרות בני אדם מוגדרים עדיין נעדרים וההערכה היא שהמספר הזה יעלה בהמשך. כ-5,000 איש נפצעו והרשויות בבירת לבנון מעריכות כי כ-300 אלף איש איבדו את ביתם.
מושל ביירות מרוואן עבוד העריך אמש כי היקף הנזק הישיר והעקיף לעסקים בעיר עשוי להגיע ל-10 עד 15 מיליארד דולר. בתמונות לוויין שפורסמו אתמול נראה "מכתש" שנפער היכן שהתרחש הפיצוץ בנמל. רשת CNN דיווחה על בסיס תמונות הלוויין הללו כי קוטרו של המכתש הוא 124 מטרים. לפי מרכז הסקר הגאולוגי של ארה"ב (USGS), עוצמת הפיצוץ הייתה שווה בערכה לרעידת אדמה בעוצמה 3.3.
ההערכה בלבנון היא שהפיצוץ נגרם כתוצאה מרשלנות, ולא מחבלה מכוונת. מהדיווחים על פרטי החקירה שמתנהלת כעת עולה שהפיצוץ נגרם בשל התלקחות 2,750 טונות של החומר אמוניום חנקתי – המשמש לדשן אך גם לייצור פצצות – שאוחסנו באחד הביתנים בנמל מאז 2014, למרות שהרשויות היו מודעות לסכנות הנשקפות מהחומר הזה.
גורם לבנוני ציין בפני סוכנות הידיעות הצרפתית AFP שקירות הביתן שבו אוחסן החומר היו סדוקים. גורמים ביטחוניים פתחו בשנה שעברה בחקירה בעקבות ריח מוזר שנידף מהמקום, והגיעו אז למסקנה כי החומרים שאוחסנו בו "מסוכנים" ושיש להוציא אותם משם – אך שום פעולה לא ננקטה.
רשלנות, שחיתות ובריחה מאחריות
בממשלה הבטיחו למצות את הדין עם האשמים באסון ומיהרו להודיע כי האחראים על הבטיחות בנמל הועברו למעצר בית, אף שטרם התברר מי החשודים במחדל. פרופ' פייסל איתאני, מומחה למזרח התיכון מאוניברסיטת ג'ורג'טאון בארה"ב, אמר שנראה כי מדובר בניסיון לבריחה מאחריות.
"ישנה תרבות מושרשת של רשלנות, של שחיתות ושל בריחה מאחריות בביורוקרטיה הלבנונית, כשמעליה שכבה של פוליטיקאים חסרי יכולת שמזלזלים באינטרס הציבורי", הוא כתב במאמר דעה בעיתון ניו יורק טיימס. "הפוליטיקאים הללו מתורגלים היטב בהסטת אחריות".
לינדה דאוד, בת 45 שגרה באזור בביירות שבו מוקדי בילוי רבים ואשר נפגע קשה בפיצוץ, תקפה את הפוליטיקאים הלבנונים, שאותם תיארה כ"אויבי המדינה". היא אמרה בכעס ל-AFP: "הם חיסלו את חלומותינו, את העתיד שלנו. לבנון הייתה גן עדן, והם הפכו אותה לגיהינום".
תושב אחר, וואליד עאסי, סיפר כי כשההלם הראשוני לאחר הפיצוץ חלף, הרגש הבא שהציף אותו היה כעס. "למה אנשים חפים מפשע צריכים לסבול כך בגלל השליטים חסרי התועלת האלה? האם החיים שלנו כל-כך זולים בעיניהם?".
עאסי סיפר לסוכנות הידיעות רויטרס כי הפיצוץ תפס אותו בשעה שעבד בפיצרייה במרכז ביירות, וגל ההדף הפיל אותו לרצפה – שבעצמה רעדה. "אני לא מאמין שיצאנו מזה בחיים", הוא אמר. "אנשים דיממו ושכבו מתים על הקרקע, רצו ברחובות, זה היה כמו סיוט".
קשישה מנגנת בפסנתר בתוך ההריסות בביתה
פיצוץ באמצע צילומי החתונה
האסון הקשה פוקד את לבנון בשעה שהיא מתמודדת לא רק עם מגפת הקורונה, אלא גם עם משבר כלכלי קשה ביותר, שכבר הוביל אשתקד לחודשים של הפגנות סוערות ברחובות. המשבר הזה רק החריף עם פרוץ המגפה, וכמחצית מהאוכלוסייה נמצאת כעת מתחת לקו העוני, המטבע המקומי איבד 80% מערכו והאינפלציה גואה.
להתחיל הכול מחדש
בביקור שערך צוות של סוכנות הידיעות רויטרס בשכונת גמאייזה – מוקד של חיי לילה בביירות – התושבים והעובדים שניקו את ההריסות אמרו שהבטחות הממשלה ריקות מתוכן. "מה עוד הם יכולים לעשות לנו חוץ ממוות? זה כאילו הם רוצים שנמות", אמר רוני אבו סעד, מחוץ לחנות הסנדוויצ'ים ההרוסה שלו. אחד מעובדיו נקבר למוות מתחת להריסות של החנות.
"המדינה הזאת נראית כמו השליטים שלה. הזבל וההריסות ברחובות – זה נראה כמוהם", הוסיף בזעם. "אם למישהו מהם נשאר שמץ כלשהו של מודעות, הוא יסתלק". ברחוב שבו עמד נראו בכל עבר שברי זכוכיות ומתכות עקומות. באחת הסמטאות שלטי חוצות ועצים קרסו ומחצו שורות-שורות של מכוניות. בסמטה אחרת אדם פסע הלוך ושוב על המדרכה תוך שהוא ממלמל לעצמו "זאת מלחמה".
מחווה בתל אביב: דגל לבנון על מבנה העירייה
אבו סעד, שגם הרהיטים בביתו נהרסו בגל ההדף, סיפר שלא ישן כל הלילה. "אנחנו עדיין בשוק, אף אחד לא מצליח להבין את היקף ההרס". עבור רבים, אירועי שלשום היו תזכורת למלחמת האזרחים, שהתחוללה בשנים 1975 עד 1990, ושבה נהרסו חלקים נרחבים מביירות. "אפילו בשנים הגרועות ביותר במלחמת אזרחים, לא ראינו כל כך הרבה נזק באזור נרחב כל-כך", אמר הפרשן הלבנוני כאמל טראביי.
בביקור שערך צוות רויטרס בגמאייזה נראה תושב אחד יושב על כיסא פלסטיק צהוב ובוהה בים. "אני לא רוצה לעשות כלום", אמר חביב מדוואר בן ה-65, שבבעלותו בניין מגורים שבו נהרגו שני בני אדם בפיצוץ. גם הוא כועס על מנהיגי לבנון. "הדבר הכי גרוע הוא שהממשלה הזאת וכל מי שהיה לפניה לא עשה שום דבר. לאף אחד לא אכפת. הם ידעו על המחסן שהיה שם, והם נתנו לו להיות ליד הבתים שלנו?".
במקום סמוך פגש הצוות בפייר מראד, המנהל הרפואי של בית החולים ברובע שניזוק ברמה כה קשה עד שיצא מכלל שימוש. צוות המקום נפצע ואחת האחיות נהרגה. "פינינו את כל המטופלים", אמר מראד, חונק את דמעותיו. "נצטרך לבנות מחדש את בית החולים. שום דבר לא נשאר, אין עכשיו עוד מה לעשות", הוסיף. "נהיה חייבים להתחיל הכול מחדש, מה עוד אני יכול לומר?".
