טקס הפרישה של המשנה לנשיאה, השופט חנן מלצר בבית המשפט העליון. היום
(צילום: לע"מ)
14 שנים אחרי שנכנס לשערי בית המשפט כשופט ולא כעורך דין, המשנה לנשיאת העליון, חנן מלצר, פורש היום (ראשון) מתפקידו. מלצר, שהיה בקיא ברזי הפוליטיקה הישראלית ועבד כיועץ משפטי של מפלגת העבודה ושל גופי תקשורת, היה מהבודדים שמונו לתפקיד ללא רקע במגזר הציבורי. ynet העביר את טקס הפרידה בשידור חי.
בטקס לכבוד פרישתו אמר השופט מלצר: "אני מתרגש מהמעמד וקשה עליי הפרידה. נכנסתי להיכל המשפט בחרדת קודש כי ידעתי ששירתו כאן ענקים לפניי. צעדתי בענווה בדרכיהם ולא סטיתי מתקדימיהם, אלא אם כן הדבר התחייב משינוי הנסיבות, או החוקים הרלוונטיים, או במקרה שהתבקשו חידושים עם השתנות הזמנים. המברכים הקודמים הדגישו את תרומתי בעיניהם".
מלצר המשיך: "כשהגעתי, הפרקליטות ולעתים אף בית המשפט, התייחסו לעמדת הממשלה כאילו היא עמדת המדינה- ואילו אני חזרתי והדגשתי כי המדינה מורכבת משלוש רשויות: הכנסת, הממשלה והרשות השופטת. אין לאיש, או לרשות כלשהי זכות לדבר בשם המדינה ככזאת. אני שמח שבשנים האחרונות הדבר הופנם, ושבתקופת כהונתי-מדיניות 'האיזונים והבלמים' בין הרשויות התקיימה ועצמאות הרשות השופטת נשמרה ללא פסקת התגברות, והנני תקוה שכך יהיה גם בהמשך".
מלצר התייחס לקורונה ולהתקפות על בית המשפט: "בשנה זו אנחנו והעולם כולו חווינו את מוראות מגפת הקורונה הנוראה ואת תוצאותיה הקשות. התמודדנו בכל התחומים, לרבות המשפטי, עם מצבים שלא ידענו כמותם. אחרי אלפי מתים ומאות אלפי נדבקים, בלמנו, כנראה, את המגפה, והוכח באמצעות החיסונים כי המדע במאה ה-21 יכול להושיע. בית משפט זה ומערכת המשפט כולה, בהנהגתה של חברתי הנשיאה, בניהולו של מנהל בתי המשפט ובשיתוף פעולה מלא של כל שופטי ישראל - המשיכה לתפקד בכל תקופת המגפה מבלי לסגור את שערי בתי המשפט אפילו ליום אחד, בשונה ממה שקרה במקומות אחרים בעולם".
המשנה פנה לנשיאה: "עבדנו בשיתוף פעולה מלא בתקופה קשה, שבה באו התקפות לא מוצדקות על בית המשפט. ידענו כי סוף האמת, החוק והצדק לנצח, ואולם המערכה לא הסתיימה ועליכם חברותי וחבריי להמשיך בה. בכל הפעילויות הללו כשניסנו להדוף את ההתקפות – ייעצנו לנשיאה מה לעשות, אבל היא הייתה זו שהחליטה ולקחה את הסיכונים והאחריות, ולדעתי בהצלחה. זאת הנהגה".
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדבליט דיבר גם כן בטקס: "אם הייתי צריך לבחור שיר אחד שמאפיין בצורה הטובה ביותר את השופט מלצר ואת דרכו המקצועית והשיפוטית, הייתי בוחר את שירו המפורסם של הזמר פרנק סינטרה: MY WAY. בדרכי שלי. השופט מלצר לא חשש להיות בעמדת יחיד ולעמוד על דעתו, גם כשהיה במיעוט".
עוד אמר היועמ"ש: "אחד החידושים החשובים של השופט מלצר היה עיקרון הזהירות המונעת, שאותו 'ייבא' מתחום דיני איכות הסביבה, לעולם החוקתי. האתגרים המיוחדים עימם נדרשה מדינת ישראל להתמודד בשנה האחרונה, במסגרת המאבק בקורונה, הדגישו עד כמה עיקרון זה יכול להיות רלוונטי ומשמעותי לבחינה השיפוטית של פעולות המדינה.
"ואכן, בשנה האחרונה, יישם השופט מלצר את העיקרון - בין היתר בפסקי הדין שעסקו בהסתייעות המדינה בשב"כ לשם איתור נדבקים בקורונה, ולאחרונה בפסק הדין בעניין חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), שבו נסמך על עיקרון הזהירות המונעת בניתוחו את חוקתיות החוק עצמו, כלשונו - 'שהרי מוטב להישמר מאשר להצטער.
מנדלבליט התייחס לתפקידו של השופט מלצר כיו"ר ועדת הבחירות: "ביטוי מרכזי נוסף לחדשנות בפסיקתו של השופט מלצר וליכולתו להתאים את המשפט לאתגרי השעה והעתיד, אנחנו מוצאים בהחלטותיו כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, בראשן הצו שבמסגרתו אסר על פרסומים שאינם מזוהים באינטרנט, לרבות ברשתות החברתיות".
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, אמרה בטקס: "המצוינות המשפטית שמאפיינת את דרכו של חנן לכל אורכה ניכרת היטב בפסיקותיו. פסקי הדין של חנן רחבי יריעה ושזורים בהם, לצד הדין הישראלי, מובאות מהמשפט העברי, מהמשפט המשווה ומן הספרות. הוא הטביע את חותמו כשופט בפיתוח מרשים של המשפט הישראלי בתחומים שונים, אשר תקצר היריעה מלפרט כאן. על כן, אזכיר רק על קצה המזלג את כתיבתו על דוקטרינת ההגנה מן הצדק בעניין ורדי; על עיקרון הזהירות המונעת בעניין גלאון ולאחרונה בעניין אחריות לאומית; וכן את כתיבתו על דוקטרינת הנחיצות".
עוד בירכה הנשיאה: "מזה כשלוש שנים וחצי שבהן אני מכהנת כנשיאה, התברכתי בחנן כמשנה המסייע בידי רבות במעשה ובעצה טובה. חנן מוּנה עוד בימי קודמתי וחברתי הטובה, הנשיאה מרים נאור, לעמוד בראש ועדת ההיגוי לקידום פרויקט השידורים הישירים של דיונים מבית המשפט העליון.
"בזכות פועלו זה, יחד עם יתר חברי הוועדה, הצלחנו להשיק בשנה האחרונה את פיילוט השידורים הישירים ולקיים עד כה מספר דיונים במסגרת הפיילוט שהועברו בשידור ישיר, וכל החפץ בכך יכול היה לצפות בהם", המשיכה, "בשידורים אלה יש תרומה מהותית להגברת השקיפות, והם נושאים חשיבות מיוחדת נוכח העובדה שהם נערכו במהלך שנת הקורונה, על כל מגבלות המרחק וההתקהלות שבאו בעקבותיה".
בפסקי הדין של מלצר הופיע לא אחת פן אקטיביסטי-חברתי. אחת הפסיקות החשובות והאקטואליות של מלצר הייתה בנוגע למכלי האמוניה במפרץ חיפה. בפרשת יונתן היילו, שהורשע ברצח האדם שתקף אותו מינית, הוא קיבל את הערעור על הכרעת הדין - וזיכה אותו מרצח.
מלצר עסק רבות גם בחופש הביטוי, והיה זה שכתב את חוות הדעת העיקרית בפסק הדין שנגע ל"חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם". הוא עמד פעמיים בראש ועדת הבחירות המרכזית ועסק רבות באיומי הסייבר וסכנת ההטיה ברשתות החברתיות. מלצר "עשה סדר" בעריכת ופרסום סקרים על מצבן של המפלגות בזמן הבחירות, ובמערכת הבחירות השנייה יצא בגלוי נגד חוק המצלמות ויזם פתרונות פיקוח משלו. כשראש הממשלה ביקש להיפגש עמו לדיון על זיופי בחירות - הוא דחה את הבקשה.
כנהוג, לפני טקס הפרידה השמיע מלצר באולם את אחד מפסקי הדין האחרונים בכהונתו. את ההכרעה בבקשה למשפט חוזר של רומן זדורוב צפוי מלצר לקבל בחודשיים-שלושה הקרובים. הפעם, השופט בחר להכריע בעתירה של מרכז "עדאלה", שעוסק בזכויות הערבים בישראל, נגד יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה - ודחה אותה.
"בית המשפט העליון, מפי המשנה לנשיאה מלצר, קבע כי עצם הפנייה אל הפלטפורמות יש בה משום אקט שלטוני. זאת מפני שאף שמפעילי הפלטפורמות המקוונות פועלים באופן עצמאי בעיצוב הכללים המסדירים את מישור היחסים בינם לבין המשתמשים", צוין בדחיית העתירה, "הרי בעת שהמחלקה מפנה את תשומת ליבם להפרות לכאורה של הוראות הדין הישראלי – אין לשלול השפעה אפשרית שיש לפניות כאמור על מפעילי הפלטפורמות וכן על היווצרות חשש אצלם מפני הרשות השלטונית שיכולה לפעול להצרת צעדיהם, בין בדרך של חקיקה ראשית, בין בדרכים מנהליות.
"הסדר זה שנעשה בתיאום עם מפעילי הפלטפורמות המקוונות", צוין עוד, "משקף מודל חדשני שניתן לכנותו 'רגולציה הופכית', שבמסגרתו אכיפת החוק והסדרת מערכת היחסים בין כל השחקנים בשוק נעשית כאשר המדינה ממלאת תפקיד של גורם מדווח, המפנה את ההפרות לכאורה להחלטתם של מפעילי הפלטפורמות המקוונות, וזאת מבלי לפגוע בסמכויות המדינה לבצע אכיפה פלילית מסורתית. בהקשר זה ניתן לסווג את האינטראקציה בין המדינה, מפעילי הפלטפורמות המקוונות ומשתמשי הקצה והציבור, כמערכת יחסים הפועלת באופן ייחודי בצורה של משולש כאשר 'מקומה הגיאומטרי' של המדינה היא באחת מצלעות המשולש של שלושת הגורמים הנ"ל".
בפסק הדין נקבע עוד כי העותרים לא הצליחו להציג תשתית עובדתית מוצקה לכך שפניות המחלקה פגעו בערכי חופש הביטוי והנגישות למידע, ובהיעדר דוגמאות ספציפיות לכך - נוצר קושי לקבל את הטענה שמכלול הפעילות של המחלקה פוגע בעותרים. עוד נפסק כי בחירתם של העותרים שלא לצרף את מפעילי הפלטפורמות המקוונות כמשיבים לעתירה, הקשתה אף היא על בירור הסוגיות שבמחלוקת.
העותרים דרשו להורות ליחידת הסייבר להפסיק עם הפניות לספקיות תוכן כמו גוגל ופייסבוק כדי להסיר תכנים מהרשת או להגביל את הגישה אליהן. לפי "עדאלה", שעתרה לבג"ץ יחד עם האגודה לזכויות האזרח, מנגנון האכיפה (שנקרא "אכיפה אלטרנטיבית במסלול הוולונטרי", א.ר.) מאפשר גם להשעות או להרחיק משתמשים - וכי הצנזורה על התכנים מתבצעת ללא סמכות וללא זכות שימוע או הליך משפטי.
עורכי הדין פאדי חורי ורביע אגבריה מ"עדאלה" טענו כי מנגנון האכיפה פוגע קשות בזכויות החוקתיות לחופש הביטוי ולהליך הוגן. "על בסיס חשד לכאורה, מבלי פנייה לערכאות במסגרת דיונית ברורה ומבלי מתן זכות טיעון למפרסם, מופקדת בידי הפרקליטות האפשרות לקבוע כי תוכן מסוים הוא בלתי-חוקי, והזכות לבקש באופן וולונטרי לכאורה מהספקיות להפעיל סנקציה קשה של הסרה או הגבלת תוכן", כתבו העותרים.
המדינה טענה כי דין העתירה להידחות על הסף, ומסרה כי "מאפייניו הייחודים של המרחב המקוון מאפשרים את ניצולו לרעה לרבות פרסום תכנים העולים כדי עבירות פליליות". לדברי המדינה, הפלטפורמות המקוונות השונות קובעות בעצמן מהי הפרה של תנאי השימוש שלהן. עוד הוסבר כי במסגרת המאבק בטרור ובעבירות פליליות במרחב המקוון, מחלקת הסייבר מעבירה דיווחים ביחס לפרסומים המפרים לדעתה את כללי השימוש שקבעו הפלטפורמות.
בפרקליטות הדגישו כי יותר מ95% מפעילות המחלקה במישור זה היא ביטחונית, והיא מרכיב חשוב במאמץ הלאומי במאבק בטרור - בדגש על פרסומים מסיתים. בנוסף הפעילות משמשת להגנה על קטינים מפרסומים אסורים והגנה על עובדי ציבור עוד. "אין בכך הפעלת סמכות שלטונית" נטען.
