החלטת בית הדין בהאג לפתוח בחקירת פשעי מלחמה בעזה וביהודה ושומרון מציבה אמנם איום משמעותי על אזרחים ישראלים ששירתו בצבא, אך האיום אינו מיידי. עם זאת, בישראל הבינו שיצטרכו את התמיכה של הממשל האמריקני בראשות ג'ו ביידן - ופנו בשבועות האחרונים לסיוע.
נכון להיום, היחסים בין וושינגטון לבית הדין בהאג אינם בשיאם לאחר שהנשיא לשעבר דונלד טראמפ הטיל סנקציות על המוסד - והתובעת היוצאת פאטו בנסודה, שהחליטה על החקירה, מנועה מלהיכנס לארה"ב יחד עם צוותה. בקהילה הבינלאומית תוהים עד היום מדוע ביידן לא ביטל את הסנקציות - ומפעילות על ארה"ב לחץ משמעותי.
גנץ: "החלטת בית הדין - פרס לטרור"
נתניהו מגיב לפתיחת החקירה: "החלטה אנטישמית"
הנושא עלה גם בשיחה בין נתניהו וביידן שהתקיימה לפני חודש, ונידון גם במגעים בין אשכנזי למזכיר המדינה בלינקן ובין הפקידים המדיניים. האמריקנים, שכבר התבטאו בחריפות נגד הכוונה של האג, אמרו שהם רואים את חקירת פשעי המלחמה בחומרה - ויסייעו היכן שיוכלו. עם זאת, ההנחה הרווחת בישראל היא שארצות הברית לא תטיל סנקציות חדשות - אלא תסתפק בלא לבטל את הקיימות. כעת נותרה השאלה אם ביידן ירצה לעזור לישראל בנידון, מכיוון שגם הסנקציות הקיימות לא הרתיעו את בנסודה מלהחליט על התנעת החקירה.
בנסודה הודיעה על הפתיחה בחקירה היום בצהריים, ואמרה כי במהלכה ייבחנו מקרים שהתרחשו בעזה וביהודה ושומרון מ-13 ביוני 2014 - יממה אחרי הפתיחה במבצע "שובו אחים" להשבת שלושת הנערים החטופים, שהוביל בהמשך למבצע צוק איתן ברצועת עזה.
בעקבות הפתיחה בחקירה, גורמים ישראלים - הן אנשי הצבא והן אלה שמקדמים את פעילות ההתנחלויות - יוכלו למצוא את עצמם עומדים בפני הליכים פליליים, וייתכן שגם יוצאו נגדם צווי מעצר או צווי התייצבות. בין הבכירים האלה יכולים להיות גם ראש הממשלה, שרים, הרמטכ"ל ואלופי פיקוד, ראשי מועצות ויישובים בהתנחלויות וקצינים בכירים.
מאחר שסביר שישראל תחרים את בית הדין ולא תשתף איתו פעולה, בוודאי בנושא הבנייה בהתנחלויות, קיים חשש שבית הדין יוציא צווי מעצר נגד ישראלים. בית הדין יכול להוציא את צווי המעצר באופן חשאי וללא ידיעת האדם שלגביו הוצא הצו. משהוצא צו המעצר, כל מדינה שחברה בבית הדין מחויבת לקיימו ולהעביר את העצור לבית הדין בהאג.
בבית הדין חברות 122 מדינות, כולל כמעט כל מדינות אירופה המערבית ויבשת אמריקה למעט ארצות הברית. בנוסף חברות בו חלק ממדינות אפריקה וגם אוסטרליה, יפן ומדינות נוספות באסיה. לראשי מדינה ולשרים אין חסינות בפני בית הדין, כולל כאלה שעדיין מכהנים בתפקיד. המשמעות היא שאם יוצאו צווי מעצר נגד בכירים ישראלים, תוגבל למעשה אפשרות הנסיעה שלהם למדינות רבות.
ההחלטה תחייב את ישראל להיערכות מיוחדת וזהירות יתרה בטיסות של אישים ישראלים וקצינים בכירים לחו"ל מחשש שייעצרו. בישראל גיבשו בשנה האחרונה רשימה של 300-200 אישים שעלולים למצוא את עצמם נדרשים לחקירה. מדינת ישראל גיבשה גם סל של כלים שיאפשר להתמודד עם פתיחת חקירה כזו של בית הדין בהאג, כולל מטריה הגנתית לאישים ישראלים וקצינים שבית הדין יבקש לחקור.
התובעת טענה: "אין לנו אג'נדה"
בהסבר להחלטתה כתבה בנסודה כי "במסגרת אמנת רומא, כשמדינה פונה לבית הדין בטענה שישנו בסיס לפתיחת חקירה - אנו מחויבים לפעול. החקירה תתבצע על-ידי בית הדין באופן עצמאי ואובייקטיבי. האמנה מחייבת אותנו לחשוף את כל העובדות והראיות כדי להגיע לאחראים".
בנסודה מסיימת את תפקידה בחודשים הקרובים - וההחלטה לא מחייבת את מחליפה קארים חאן הבריטי, שהיה המועמד המועדף על ישראל. ישראל פעלה בשבועות האחרונים בזירה המדינית כדי להפעיל לחץ על התובעת שלא לפתוח בחקירה, והייתה תקווה שבנסודה תשאיר את ההחלטה למחליפה שייכנס לתפקיד ביוני. ההערכה בירושלים היא שבנסודה לא הייתה מודיעה על כך ללא תיאום איתו.
"חקירות מהסוג הזה לוקחות זמן - וחייבות להתבסס על החוק ועל עובדות", כתבה בנסודה שהדגישה כי הבדיקות המקדימות לחקירה ארכו קרוב לחמש שנים. "אין לנו עניין מלבד לעמוד בחובותינו תחת אמנת רומא ולשמור על יושרה מקצועית". עם זאת, היא ציינה כי ייתכן שהחקירה תיקח זמן בשל משבר הקורונה ומיעוט המשאבים של בית הדין. "בסופו של דבר", הוסיפה התובעת הראשית, "אנו דואגים לנפגעים משני הצדדים שנקלעו למעגל של אלימות, ייאוש וסבל".
התובעת הראשית בהאג דחתה בהודעתה טענות לאג'נדה מסוימת שמובילה אותה. "אין לנו אף אג'נדה מלבד עמידה בחובותינו שנקבעו באמנת רומא ביושרה. אני מזכירה, כדוגמת אגב, את ההאשמות שהוטחו בצה"ל בעניין המאווי מרמרה (הספינה הטורקית - א"א), שם כתובעת סירבתי לפתוח בחקירה, על-בסיס העובדה שלא היה כל יסוד לנהל אותה בהתאם להערכות שלנו לפי קריטריוני אמנת רומא". היא ציינה כי "בסיטואציה הנוכחית, עם זאת, יש בסיס סביר להמשך החקירה ומתקיים בסיס פוטנציאלי".
מלבד ישראל, גם ארגון הטרור חמאס עשוי למצוא את עצמו בצד הנחקר. למרות זאת, חמאס והרשות הפלסטינית דווקא בירכו על הודעת התובעת. חמאס אף טען כי "ההתנגדות שלנו לגיטימית ותפקידה להגן על עמנו. החוק הבינלאומי מאשר התנגדות לגיטימית".
בירושלים, אגב, לא הופתעו מהחלטת התובעת, בין היתר מאחר שהיא הייתה זו שהודיעה על כוונתה לפתוח בחקירה עוד לפני כן - ופנתה לבית הדין כדי לקבל "פוליסת ביטוח" ולוודא שיש לה סמכות טריטוריאלית לחקור חשד לפשעי מלחמה ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון בני גנץ ונשיא המדינה ראובן ריבלין תקפו את החלטת התובעת. לדברי נתניהו, "כשבית הדין מוטה מראש נגד מדינת ישראל יש רק דבר אחד שניתן לעשות - להילחם על האמת בכל המדינות, בכל הבמות ובכל הפורומים. להגן על כל חייל וחייל, כל מפקד ואזרח. אני מבטיח שאנחנו נילחם על האמת עד שנבטל את ההחלטה השערורייתית הזאת".
לדברי גנץ, "חמאס וחיזבאללה מחביאים טילים במרתפי בתים ובחצרותיהם, ומשתמשים באזרחי עזה ולבנון כמגן אנושי. בעוד שאויבנו רומסים זכויות אדם, ובעולם כולו מתבצעים פשעים נוראיים, החליטה התובעת בבית הדין בהאג לפתוח בחקירה נגד ישראל - הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. מדובר בפרס לטרור. זו החלטה שמזיקה לשמירה על היציבות האזורית ולהגנה על חיי אדם. לישראל יש מנגנוני חקירה ושיפוט עצמאיים וחזקים, ואמות מוסר מהגבוהות בעולם. הפלסטינים חייבים להפנים שאת הסכסוך בינינו נפתור רק במשא ומתן, ועל זה נאמר - לא יעזור בית דין, גם לא בהאג".
