קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ הודיע היום (שבת) בטוויטר כי הוא וראש ממשלת דנמרק יגיעו לישראל ב-4 במרץ כדי לדון בהקמת מפעל חיסונים ותרופות שיאפשר למדינות עצמאות רבה יותר ברכישה ובייצור של חיסונים נגד המגפה.
"עם החיסונים נחזור לשגרה בקיץ - אבל המגפה תמשיך להעסיק אותנו עם מוטציות שאולי יידרשו חיסונים נוספים ותרופות", אמר קורץ. "אנחנו חייבים להיערך לכך. עלינו להיות מסוגלים להביא חיסונים ותרופות במהירות הגדולה ביותר - ובעצמאות הגדולה ביותר שאפשרית. עבדנו באוסטריה על יכולות מחקר, פיתוח וייצור במשך חודשים".
לדברי קורץ, "בחודשים האחרונים היינו בקשר קרוב עם השותפים שלנו בדנמרק ובישראל, ועכשיו אנחנו רוצים להרחיב את שיתוף הפעולה. לכן אסע לישראל ב-4 במרץ יחד עם ראש ממשלת דנמרק מטה פרדריקסן. שם, נסכם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו על שיתוף פעולה הדוק במחקר ובפיתוח חיסונים ותרופות. העדיפות הראשונה שלנו היא להאיץ את הייצור והרכישה של חיסונים לעתיד".
ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח ב-13 בפברואר עם ראש ממשלת דנמרק, שבירכה את ישראל על מבצע החיסונים המוצלח. לפי הודעת ראש הממשלה, השניים שוחחו אז על הדרכים לשתף פעולה בין מדינות במחקר ופיתוח, ייצור, ושיווק חיסונים.
נתניהו אמר לאחרונה גם כי הוא מקיים מגעים עם פייזר להקמת מפעל חיסונים בישראל, ובמקביל מנהל מגעים גם עם חברת מודרנה כדי להקים מחקר ופיתוח משותף לחיסונים ותרופות נגד נגיפי העתיד. במסגרת המגעים האלה, מנכ"ל פייזר אלברט בורלה צפוי להגיע לישראל בחודש הבא. מדינה נוספת שעשויה להשתלב במהלך היא ברזיל, שמנהיגה ז'איר בולסונרו נוקט מדיניות של זלזול במגפה מאז שהחלה ואף נדבק בעצמו בקורונה.
גם בפברואר 2020, אז התחילה המגפה להתפשט בישראל, הורה נתניהו להקים מפעל חיסונים בישראל. הדבר לא קרה וההבטחה צפה שוב לאחר ההכרזה על בחירות - מה שהוביל גם לטענות כי מדובר בקמפיין ולא במהלך שייצא לפועל. באחת מישיבות הממשלה האחרונות אמר שר הכלכלה עמיר פרץ כי משרדו יפעל לקדם את הקמת המפעלים בישראל, ואילו נתניהו השיב לו: "אני מטיל על ראש המל"ל לתאם ולתכלל את הנושא". פרץ מחה על העברת הסמכות מרשות ההשקעות לראש המל"ל, שנחשב לאיש אמונו של נתניהו, וראש הממשלה השיב: "בסדר בסדר, אטפל בזה".
אתמול החמיא מנכ"ל פייזר אלברט בורלה לישראל, ואמר כי היא הפכה ל"מעבדה של העולם" לאור מבצע החיסונים המתקדם שמאפשר לחברה לאסוף נתונים סטטיסטיים שמוכיחים את יעילות החיסון. הדברים אמנם עוררו ביקורת של מתנגדי החיסונים, אך חשוב להדגיש שבורלה התכוון אך ורק לנתונים הסטטיסטיים שמעבירות קופות החולים על המתחסנים - שכן המחקר על בטיחות החיסון ויעילותו נעשה לפי הכללים המקובלים בארצות הברית וקיבל את אישור ה-FDA האמריקני.
הנתונים מישראל, נזכיר, מעוררים עניין רב בעולם בעקבות החיסון המהיר של אוכלוסייתה, ורק השבוע התפרסם מחקר הענק של קופת החולים כללית, וממנו עולה כי שבוע לאחר קבלת המנה השנייה לחיסון יעילות של 94% במניעת הדבקה תסמינית ויעילות של 92% במניעת מחלה קשה. המחקר זכה לתהודה נרחבת בעולם, לאור העובדה שהוא המחקר הראשון שנבדק באופן עצמאי, פורסם בכתב עת מדעי והראה כי החיסון – לפחות זה של פייזר – יעיל ב"עולם האמיתי" ממש כפי שהראו הניסויים הקליניים שערכה פייזר יחד עם חברת ביונטק הגרמנית.
דבריו של בורלה הגיעו גם על רקע ההסכם שנחתם בין ענקית התרופות לממשלת ישראל, ושבמסגרתו הסכימה הממשלה לספק לחברה נתונים רפואיים-סטטיסטיים של המתחסנים, באופן חשאי ומבלי לפגוע בפרטיותם, כדי לבחון את השפעות החיסון על אוכלוסיות שונות.