הריאיון עם נתניהו באולפן ynet
(צילום: משי בן עמי)
בריאיון מיוחד באולפן ynet הבוקר (יום ג'), שבוע לפני הבחירות, הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי אחרי הסכמי השלום עם איחוד האמירויות, בחריין, סודן ומרוקו – נמצאים עוד ארבעה הסכמים בקנה. הצהרתו של נתניהו, שאף ציין כי דיבר על אחד ההסכמים אמש בשיחה בת 45 דקות עם אחד ממנהיגי האזור, מעלה תהייה – באילו מדינות מדובר?
בהסכמי השלום שנחתמו בין ישראל לידידותיה הערביות לאחרונה היה חלק משמעותי מאוד גם לנשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ. כבר לאחר החתימה על ההסכם הראשון, עם איחוד האמירויות, טענו בממשל האמריקני כי מדינות נוספות יצטרפו למהלך המדיני שזכה לכינוי הסכמי אברהם – וכעבור זמן לא רב, שלוש מדינות אכן הצטרפו.
7 צפייה בגלריה
נתניהו ושליט סעודיה בן סלמאן. הבכירים מתנים, קושנר טוען שהציבור כבר מוכן
(צילום: הדר יואביאן, רויטרס)
בורסת ההימורים לגבי זהות המדינות הבאות מעבר לארבע שכבר נרמלו את היחסים עם מדינת ישראל עדיין גועשת, אבל ייתכן שאחד האנשים שהובילו את הפריצה המדינית הישראלית-ערבית כבר חשף זאת.
חתנו ויועצו הבכיר של הנשיא לשעבר טראמפ, ג'ארד קושנר, טוען במאמר דעה שפרסם לאחרונה בעיתון "וול סטריט ג׳ורנל" כי עומאן, קטאר ומאוריטניה נמצאות על סף הצטרפות להסכמי אברהם. המדינה הרביעית ואולי החשובה ביותר לדברי קושנר היא סעודיה. נורמליזציה בין שתי המדינות, כדבריו, כבר נראית באופק, אחרי שהממלכה אישרה לתנועה אווירית מישראל לעבור במרחב האווירי שלה.
"רעידת האדמה הגאופוליטית שהחלה עם הסכמי אברהם עדיין לא הסתיימה. יותר מ-130 אלף ישראלים ביקרו בדובאי מאז שהנשיא טראמפ אירח את החתימה על הסכם השלום בחודש ספטמבר ולאחר שהטיסות האוויריות נפתחו לראשונה באוגוסט", כתב קושנר. "אלו יחסים ידידותיים, חדשים, פורחים – וחכו שיחלו הטיסות בין ישראל למרוקו".
את הימים הללו תיאר קושנר כ"שרידים האחרונים של מה שהיה ידוע כסכסוך הישראלי-ערבי". קושנר טען במאמרו שהסכמי אברהם חשפו שהסכסוך הישראלי-ערבי הוא "לא יותר מסכסוך נדל"ן בין ישראלים לפלסטינים, שלא צריך לעכב את היחסים של ישראל עם העולם הערבי הרחב".
לכל אחת יש תירוץ
אף שהסכמי אברהם נחשבים אירוע משמעותי מאוד ושברו את ההערכות לגבי חוסר האפשרות לפרוץ את הקיפאון בין מדינות ערב לישראל מבלי לוותר על שטחים או להגיע להסדר מסוים מול הפלסטינים, כל מדינה ערבית שנרמלה את יחסיה עם ישראל לאחרונה הציגה לאזרחיה מניעים שונים לפתיחת הדלתות שלה כלפי ישראל.
באיחוד האמירויות הייתה זו ההורדה מהפרק של תוכנית הסיפוח, גם בבחריין ציינו את זכויות הפלסטינים וטענו שההסכם הוא הדרך הטובה ביותר להבטיח את זכויותיהם, ובמרוקו הייתה זו ההכרה האמריקנית בריבונות על הטריטוריה בסהרה המערבית. בסודן נימקו את הנורמליזציה עם ישראל בהסרת שמה של המדינה מרשימת המדינות שנותנות חסות לטרור.
7 צפייה בגלריה
ראש מועצת הריבונות הסודנית, עבד אל-פתח בורהאן. התירוץ - ההסרה מרשימת הטרור
(צילום: AFP)
ולמרות זאת, לפחות בשלוש מתוך ארבע המדינות מציינים כיום בגאווה ובביטחון את תהליך הנורמליזציה עם ישראל. "התרגשתי לקרוא שאדם יהודי אמר שהוא הרגיש נוח יותר ללבוש בגדים יהודיים בדובאי מאשר בצרפת. הניכור בין היהודים והמוסלמים במזרח התיכון ב-70 השנים האחרונות הוא לא הנורמה", הוסיף קושנר במאמרו. "כשיהודים ומוסלמים מטיילים באופן חופשי יותר כעת במרחב, הם שבים למסורות העבר, כאשר בני דתות אברהם חיו בשלום האחד לצד השני".
המדינות שאותן מזכיר קושנר במאמרו – סעודיה, עומאן, קטאר ומאוריטניה, לא התייחסו לדבריו של קושנר, ואפשר להעריך שהן גם לא יתייחסו מרצונן. אבל בהינתן שקושנר היה גורם מרכזי בקידום ההסכמים בין ישראל לעולם הערבי בעידן טראמפ, הוא כנראה יודע על מה הוא מדבר, ולא ציין את המדינות הללו כבאות בתור ללא סיבה.
שמה של סולטנות עומאן, שמציגה עמדות מתונות יחסית ונוקטת מדיניות שתומכת בהידברות עם כל הגורמים, עלה כבר בעבר כאחת המנרמלות העתידיות. היא אף בירכה על כמה מההסכמים שנחתמו בין ישראל לבין מדינות האזור. בשנת 2018, נזכיר, ביקר ראש הממשלה נתניהו במדינה – ונפגש במשך שעות עם הסולטן קאבוס המנוח.
עם קטאר מנהלת ישראל יחסים זה שנים, ולא רק מתחת לפני הקרקע. אחת הדוגמאות לכך היא התיווך של קטאר בין ישראל לחמאס והארגונים הפלסטיניים ברצועת עזה, והכנסת התרומות לשם בחסות הסכמה ישראלית.
סעודיה, עם זאת, לא שינתה את עמדתה הרשמית. בהצהרות שונות מטעם בכירים במדינה, הם עדיין כורכים את האפשרות לנורמליזציה עם ישראל בהגעה להסדר עם הפלסטינים. קושנר, מנגד, טוען במאמרו שהציבור בסעודיה מתחיל להבין שישראל אינה אויבת שלו. "יחסים בין ישראל הם האינטרס הלאומי הסעודי, וניתן להשיג אותם אם ממשל ביידן יוביל", הוא כותב.
קושנר חתם את מאמרו בקריאה לממשל ביידן להמשיך את מה שעשה בעצמו. "השולחן ערוך. אם הוא נבון, ממשל ביידן יתפוס את ההזדמנות למצות את הפוטנציאל במזרח התיכון. זה הזמן להתחיל פרק חדש של שותפות, שגשוג ושלום".
