לפני 30 שנה התפוצץ בפניו של שמעון פרס "התרגיל המסריח" שיזם עם חבריו למפלגת העבודה. הם זממו בחשאי להפיל את ממשלת יצחק שמיר בהצבעת אי-אמון (בכך הצליחו) ולהקים ממשלה בראשות פרס שתישען על ש"ס ואגודת ישראל (ובכך נכשלו באופן מביש). ההסכמות החשאיות שנעשו מבעוד מועד עם אריה דרעי, אז הכוכב הצעיר העולה בשמי הפוליטיקה, קרסו במבחן המציאות.
ממרחק הזמן נראה האירוע הזה, שנחשב בשעתו לנקודת שפל מכוערת בפוליטיקה הישראלית, כמשחק ילדים תמים. בנימין נתניהו הוכיח בשנות כהונתו, וביתר שאת בחודשים האחרונים, שאין תרגיל, הפחדה, הכפשה והונאה שיבחל בהם כדי להציל את עורו, ואין מחיר לאומי שלא יהיה מוכן לשלם, על חשבון אזרחי ישראל, כדי להנציח את שלטונו.
אימת הדין, ובמקרה של הרשעה בדין – אימת הכלא, הן המניעים היחידים למניפולציות שלו על כל השחקנים בזירה הפוליטית ועל החברה הישראלית. פוליטיקה לגיטימית? אידיאולוגיה? טובת הציבור? לא. אלה תרגילי חמקנות של נאשם בעבירות פליליות חמורות של שחיתות ציבורית.
בעיצומו של המשבר על תקציב המדינה (משבר מלאכותי פרי ידיו של נתניהו), מובאת להצבעה הצעת החוק שתמנע הטלת המשימה של הרכבת ממשלה על נאשם בפלילים. ודווקא מהצבעה זו ייעדרו חברי הכנסת של כחול לבן, כדי שלא לגרום - חס וחלילה - לנפילת הממשלה. אלה, שבקמפיין הבחירות שלהם נשאו את דגל המאבק בשחיתות השלטונית של נתניהו וסביבתו הפוליטית (והמשפחתית). הם ייעדרו מההצבעה.
האם אנחנו בדרך לעוד בחירות?
(צילום: שחר גולדשטיין)
בשלב זה נכון לשוב ולעיין למה התחייב נתניהו בהסכם הקואליציוני שנחתם לפני פחות מארבעה חודשים: "במידה שלא תהיה הסכמה בנושא התקציב (הדו-שנתי), יובא הנושא להכרעת ראש הממשלה וממלא מקומו. לא הועבר התקציב במועדו המוסכם, יראו את הצד שהכשיל את העברת התקציב ו/או שלא תמך בהעברתו כמי שהפר הסכם זה. במקרה כאמור יתבצעו חילופי ראש ממשלה באופן שיו"ר המפלגה המקיימת הסכם זה יהיה או ימשיך לכהן כראש הממשלה. לרשות ראש הממשלה יעמדו עוד שלושה חודשים על השלושה הקבועים בחוק (סוף יוני). במידה שלאחר ששת החודשים לא הועבר תקציב, תפוזר הכנסת ויתקיימו בחירות תוך 90 יום ורה"מ המכהן ימשיך בכהונתו".
או-אז ייכנס נתניהו לאולם בית המשפט המחוזי בירושלים כנאשם בפלילים שהוא גם ראש ממשלה מכהן. לא אדם מהרחוב, וגם לא ראש ממשלה לשעבר. זו כל המטרה שעמדה בפני מקימי הקואליציה מטעם הליכוד, בסעיף זה ולאורך ההסכם כולו.
יהיה זה ראש ממשלה שמובא לדין "על חמגשיות וסיקור חיובי" בפני רשות שופטת שהופעלה כלפיה דה-לגיטימציה שיטתית, ואשר הוחלשה, הושמצה והוכפשה, כשברקע מערכת אכיפת חוק שסורסה והושפלה באמצעות אותה יד מכוונת. אין בלמים, הכול כשר ושקר הוא אמת במלחמתו של נתניהו על שרידותו האישית.
רבים מספור הם נפגעי הפרותיו הסדרתיות של נתניהו במשאים ומתנים ובהסכמים לאורך כל דרכו הפוליטית. התחייבויות כתובות לבעלי ברית, מקורבים ותומכים פוליטיים, המו"מ שתיווך ג'ון קרי עם אבו מאזן, הונאת העבודה, המחנה הציוני בראשות יצחק הרצוג, נשיא מצרים א-סיסי וטוני בלייר במו"מ אינטנסיבי ב-2016 להרחבת הממשלה. הרשימה עוד ארוכה.
אמת, הסכמים פוליטיים הם יצורי כלאיים מפלסטלינה, המצויים בתווך שבין המשפט הפרטי למשפט הציבורי: משפטית, הסכם פוליטי בדרך כלל אינו מחייב את הצדדים, אבל הוא מפוקח על ידי בית משפט, וכללים ועקרונות חוקתיים גוברים עליו. די לומר שההסכם אינו עולה בקנה אחד עם טובת הציבור כדי שלא ייאכף. הסכם רוטציה שלא יקוים, כנראה שלא יביא להתערבות בית המשפט באכיפתו.
ואולם, הזגזוז, ההונאה והולכת השולל אינם שמורים להסכמים בלבד. מדובר בשיטה המאפיינת את התנהלותו מאז ומתמיד. דוקטור ביבי ומיסטר נתניהו: עם מי יש לנו העונג הפעם?
- עו"ד גלעד שר הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, לשעבר ראש לשכת ראש הממשלה וממנהלי המו"מ המדיני
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
