צפו באיחוד המרגש בין בנימין הקטן לאמו
(צילום: שאול גולן)
כמעט חודש אחרי שבנימין טספהון בן ה-6 עלה לבדו על המטוס מאתיופיה לישראל, אתמול (יום שני) הוא התאחד עם אמו לאחר שקיבלה אישור להגיע בעקבותיו וללוות אותו בזמן ניתוח הלב מציל החיים שהוא עתיד לעבור ובתקופת ההחלמה. צפו במפגש המרגש בסרטון שבתחילת הכתבה.
ימים רבים ישב בנימין בבית הילדים של עמותת "הצל ליבו של ילד", כשפניו נפולות ועיניו מציצות לעבר שער הכניסה בתהייה מתי יראה את אמא. גם אחרי שנחתה בישראל לפני שבוע וחצי, נמנעו מלספר לבנימין הקטן כדי שלא לגרום נזק לליבו. אתמול, אחרי שבדיקת הקורונה שלה יצאה שלילית, סוף סוף נפגשו השניים.
דקות אחדות לפני שהאם, ששיטו אנדברט טיזלו, הגיעה לפתח בית הילדים, האחות שמלווה אותו סיפרה לבנימין כי בקרוב יפגוש את אמא. בנימין צעד איתה לרחוב וצפה ברכב מאט לפני הכניסה למקום. "בן שלי, אני כאן איתך, אני פה בשבילך", קראה ששיטו והרימה את בנימין לחיבוק חזק. בנימין, שלאורך ימים שלמים היה מאופק ומופנם, פרץ בבכי וחיבק את אמו.
"ליבי נשבר כשהייתי צריכה לשלוח אותו למטוס בלעדיי, חששתי שלא אראה אותו שוב", אמרה האם כשהיא מחבקת את בנימין חזק ולא עוזבת. בלב כואב היא נאלצה להשאיר באתיופיה את בעלה, אביו של בנימין, ואת בתה בת חמשת החודשים, כדי להיות לצד בנה בזמן ההליך הרפואי.
כזכור, בנימין טספהון נולד עם מום בליבו במחנה ההמתנה בגונדר וזקוק לניתוח שיציל את חייו. אולם בגלל העלייה בתחלואה נסגר נתב"ג והניתוח בוטל, בעוד מצבו של הילד החמיר. בעקבות פרסום הסיפור ב-ynet ו"ידיעות אחרונות" אושרה הגעתו לישראל. מחר צפוי בנימין להתחיל את ההליך הרפואי בבית החולים לילדים ע"ש סילבן אדמס בחולון. תחילה יעבור צנתור וביום חמישי יעבור את ניתוח הלב הפתוח.
עולים מאתיופיה נוחתים בישראל במסגרת מבצע "צור ישראל"
(צילום: נתן וייל, לע"מ, הסוכנות היהודית)
מאז שהגיע לישראל במאמץ משותף של שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה ומשרדה יחד עם הסוכנות היהודית, בנימין נמצא בבית הילדים של עמותת "הצל ליבו של ילד", הפועלת להצלת חייהם של ילדים חולי לב ממדינות מתפתחות. בשבועיים הראשונים שהה בבידוד בחדרו עם שליחת הסוכנות היהודית, שירה עמאן, ולאחר מכן התאחד עם עוד כעשרים ילדים מטנזניה, זנזיבר וגמביה, שהובאו לישראל כדי לעבור ניתוחי לב מצילי חיים.
בימים שהייתה רחוקה מבנה ששיטו דיברה איתו כמעט כל יום. "שמעתי על האחיות שמלוות אותו ונרגעתי שהוא לפחות לא לבד. כל מה שאני רוצה זה שהוא יהיה בריא. אני מקווה שנעבור בשלום את הניתוח, ואני לא יכולה לתאר את האושר שאני חשה עכשיו שאנחנו יחד ושבקרוב הוא יהיה בריא".
בתוך כך, השבוע תגיע לארץ הטיסה האחרונה במסגרת מבצע "צור ישראל" להעלאת 2,000 מיהודי אתיופיה. בנימין ומשפחתו לא קיבלו אישור לעלות למרות שהם ממתינים במחנה בגונדר שנים. "אני מחכה לעלות ארצה 16 שנים", סיפרה ששיטו, "התחושות להיות כאן בישראל ולהיות לצד בני בניתוח שיציל את חייו מציפות אותי. חשבנו שנוכל לעלות כולנו, והפעם זה לא קרה, אבל ידעתי שגם אם אנחנו לא עולים אני מוכנה לעשות הכל כדי שבנימין יקבל את הטיפול הרפואי שהוא זקוק לו".
בין תחושות האושר וההתרגשות יש גם עצבות וחששות מהחזרה לאתיופיה. "חיכיתי כל הזמן לפגוש אותו, אבל עכשיו אני מבינה שאחרי ההחלמה נצטרך לחזור וזה כואב. אני מקווה שנוכל לעלות לישראל, כל המשפחה שלי כאן. אנחנו רוצים להישאר ושיאפשרו לבעלי ולבתי הקטנה להגיע".
