בגרמניה גוברת הביקורת על מבצע החיסונים לקורונה, לקראת ההחלטה אם להאריך את הסגר. לטענת המבקרים מבצע החיסונים איטי ותלוי במידה רבה מדי באיחוד האירופי.
הקנצלרית אנגלה מרקל ו-16 מנהיגי מדינות המחוז בגרמניה יחליטו היום אם להאריך את הסגר שהוטל ב-16 בדצמבר. כרגע הסגר אמור להסתיים ב-10 בינואר, אך לפי ההערכות הוא יוארך עד סוף החודש. עסקים לא חיוניים - מסעדות, פאבים ואולמות התרבות - יישארו סגורים גם בשבועות הקרובים לנוכח מספר הנדבקים. גם רוב בתי הספר לא ייפתחו בקרוב, אך היום יחליטו מרקל ומנהיגי מדינות המחוז באיזה היקף לפתוח את מערכת החינוך.
מכון רוברט קוך למחלות מידבקות בגרמניה דיווח הבוקר שביממה האחרונה אובחנו עוד 11,897 נדבקים בקורונה. עוד 944 חולים מתו מהנגיף. מתחילת המגפה נדבקו בקורונה 1,787,410 גרמנים, ומספר המתים עומד על 35,518 בני אדם.
גרמניה ומדינות אחרות באיחוד האירופי החלו לחסן את האזרחים ב-27 בדצמבר. במדינה אומרים שרק אחרי החורף ניתן יהיה לראות את ההשפעות הראשוניות של מבצע החיסונים. בשעה שהגבלות הקורונה זוכות לתמיכה רחבה בציבור, ההתנגדות להתנהלות של מבצע החיסונים רק הולכת וגוברת. עד כה קיבלו יותר מ-264,000 קשישים ועובדים במערכת הבריאות את המנה הראשונה של החיסון שפיתחה חברת פייזר עם BioNTech הגרמנית. היעד של גרמניה, מדינה בת 83 מיליון תושבים, היה לחסן 1.3 מיליון איש עד סוף 2020.
סקר של מכון Civey מלמד ש-44% מהגרמנים לא נותנים אמון באסטרטגיית החיסונים של הממשלה, לעומת 40% שבוטחים במבצע. ה"בילד", העיתון הנקרא ביותר בגרמניה, מוביל את הקמפיין נגד הממשלה וטוען שהיא "תלויה יותר מדי באיחוד האירופי" בהשגת החיסונים, ומעוניינת רק בחיסון של פייזר ו-BioNTech ופוסלת את החיסון של מודרנה. עד כה האיחוד האירופי טרם אישר את החיסון של מודרנה.
המחלוקת גוברת גם בממשלה של מרקל, פחות מ-10 חודשים לפני הבחירות. אולף שולץ מהמפגה הסוציאל-דמוקרטית, סגן הקנצלרית ושר האוצר, שלח לשר הבריאות ינס שפאן רשימת שאלות על אסטרטגיית החיסונים. "למה האיחוד האירופי הזמין כל כך מעט מנות מראש?", שאל שולץ את שפאן, שחבר במפלגת השלטון השמרנית של מרקל.
בעקבות האיטיות של מבצע החיסונים שוקלת ממשלת גרמניה להאריך את פרק הזמן בין שתי מנות החיסון שניתנות לאזרחים, כדי לחסן אנשים רבים יותר במנה הראשונה - לפני שהמלאי אוזל. BioNTech הזהירה היום שההשפעה של החיסון לא תהיה אפקטיבית מספיק במקרה של דחיית המנה השנייה. BioNTech מסרה שהניסוי הקליני מלמד שהחיסון יעיל ב-95% במקרה של הפרש של 21 ימים בין שתי המנות.
הקרמלין דיווח היום שהנשיא ולדימיר פוטין שוחח בטלפון עם מרקל על המאבק בקורונה. למרות המתיחות בין המדינות, בעיקר סביב הרעלת איש האופוזיציה הרוסי סרגיי נבלני, ייתכן שהן יאחדו כוחות בייצור חיסונים לנגיף. בהודעת הקרמלין נאמר ששני המנהיגים "שוחחו על נושאים שעוסקים בשיתוף הפעולה במאבק במגפת הקורונה, עם דגש על אפשרות לייצור משותף של חיסונים". הקרמלין הוסיף שפוטין ומרקל סיכמו להמשיך לדון בנושא, בין השאר באמצעות שרי הבריאות והסוכנויות האחראיות בשתי המדינות.
גרמניה, כאמור, מחסנת את אזרחיה עם החיסון פייזר ו-BioNtech. רוסיה משתמשת בחיסון שפותח במדינה, ספוטניק V. רוסיה הודיעה שהחיסון שלה לקורונה אושר כבר באוגוסט – לפני שלב הניסויים הקליניים של החיסונים האחרים. בעקבות האישור המזורז עלה חשד שהליך אישור החיסון הרוסי היה מפוקפק. חלק מהפרשנים תיארו את מבצע החיסונים הרוסי כדרך נוספת של פוטין לחזק את ההשפעה הגיאופוליטית של מוסקבה.
מבצע החיסונים הרוסי יצא לדרך בתחילת דצמבר. ד"ר אלכסנדר גינצבורג, ראש מרכז המחקר הממלכתי שפיתח את החיסון, אמר היום שיותר ממיליון איש כבר קיבלו את החיסון. מוסקבה שלחה את החיסונים שלה גם לבלארוס, סרביה וארגנטינה. היא הודיעה שתשלח 2.6 מיליון מנות לבוליביה, אך הודתה בכך שהיא מתקשה לעמוד בקצב של ייצור החיסונים.